דעה על סדר היום |

משמעות העַוְּדַה (השיבה)

מדינה נכתב על ידי

"משמעות הנכּבּה" הוא שמו של הספר הראשון שחובר על הנכבה הפלסטינית. הספר נכתב על ידי ההיסטוריון הערבי-סורי קסטנטין זריק בקיץ 1948. זריק הצליח בשלב כה מוקדם, כמעט בזמן אמת, לחבר ספר זה על אירוע היסטורי משמעותי בעודו מתרחש בפלסטין השכנה. הוא גם היה האדם שטבע את המונח נכבה שהפך להיות השם הרשמי של האירוע המכונן ההוא, האסון הפלסטיני שהחל ב- 1948.

מי שעוסק כיום במשמעותה של הנכבה הפלסטינית יכול להבין שהיא אירוע מתמשך שרק התחלתו הייתה ב-1948. יש כאלה שרואים את תחילת הנכבה באירועים היסטוריים קודמים. חלקם חוזרים לדיכוי המרד הערבי בפלסטין 1936-1939 על ידי הבריטים, וחלקם מציינים את התחלתה בהצהרת בלפור שכללה הבטחה של ממשלת בריטניה לבנות בית לאומי ליהודים בפלסטין. בכל מקרה, ברור ששנת 1948 היא התחנה הטרגית ביותר בהיסטוריה המודרנית של העם הפלסטיני, שבמהלכה התרחשו, באופן מסיבי ואלים, האירועים הקריטיים של הנכבה. דרך התקופה ההיא ניתן לבחון ולהבין, בצורה יותר מדויקת, את משמעות הנכבה, כשמו של הספר של קסטנטין זריק. וכדי להבין את משמעותה, יש לעמוד על מספר פעולות ומהלכים שמהווים את פרקיה העיקריים, אשר בוצעו על ידי התנועה הציונית ומדינת ישראל לאחר מכן.

השתלטות במהלכים מלחמתיים ואלימים, כולל מעשי טבח, על שטחי אדמה רחבים. גירוש והברחה של האוכלוסיה האזרחית הפלסטינית מהערים והכפרים שנכבשו הן על ידי ההגנה והאצ"ל לפני הקמת המדינה, והן על ידי הצבא הישראלי לאחר הקמתה. החלטת ממשלת ישראל ביוני 1948 למנוע מהפליטים הפלסטינים לחזור לבתיהם ומתן הוראות לצבא למנוע זאת מהם בכוח. הפקעת הרכוש של הפליטים, בתים ואדמות בעיקר. שימוש ברכוש של הפליטים לטובת האכלוסיה היהודית ולצרכיה של מדינת ישראל. אי הכרה באחריות של הציונות ומדינת ישראל על ביצוע הנכבה. ייהוד המרחב ודחיקת זהותו הערבית-פלסטינית. התכחשות לזכות השיבה והמשך מדיניות מניעת השיבה בפועל, עד עצם היום הזה.

צפו: מה מפחיד את היהודים בציון יום הנכבה?

מה מפחיד את היהודים בציון יום הנכבה? (לדף הכתבה ») ( Available in English » )

השבוע (11/5/2014) צוין יום הנכבה בטקס יזכור באוניברסיטת תל אביב. שאלנו את הסטודנטים הפלסטינים שנכחו - "מה לדעתך מפחיד את היהודים בציון יום הנכבה?"
הופק ע"י: | עלה ב: 12/05/2014

זאת רשימה של פרקים כבדי משקל בנכבה. ויש עוד. המדינה המשיכה לפעול באותה מדיניות גם אחרי הקמתה וגם אחרי ש"המלחמה" הסתיימה. גירושים במג'דל עסקלאן, זכריא והנגב בוצעו בשנות החמישים והששים. הטבח בכפר קאסם, כשהוא כבר חלק ממדינת ישראל, היה ב- 1956. ולאורך שנים נמשך נישול הפלסטינים שהפכו, ועל אף שהפכו לאזרחי המדינה מאדמותיהם. עד היום עושה המדינה מאמצים לדחוק תושבים ערבים בדואים מחוץ לאזורי מגוריהם ההיסטוריים ולהשתלט על אדמותיהם.

  • צפו: מה שרצית לדעת על זכות השיבה ולא העזת לשאול:

מה שרצית לדעת על זכות השיבה ולא העזת לשאול (לדף הכתבה »)

עמר אע'באריה: "אנחנו למדנו שיש סוגים שונים של שיבות. אם אנחנו מסתכלים על המרחב שאנחנו חיים בו היום, יש מקומות פלסטינים שהם עדיין ריקים והמיקום שלהם הוא בתוך חורשות או בתוך פארקים, שהמחשבה לגבי השיבה אליהם תהיה שונה מהמחשבה על שיבה למקום שבמקום העיירה או הכפר הפלסטיני יש היום עיר ישראלית מאד גדולה." רנין ג'רייס: "אני יכולה להבין את הפחד ואת החשש של המיינסטרים הישראלי. זה פחד שמלמדים אותו בבית ספר, זה פחד ששומעים אותו בטלוויזיה, זה פחד שבכל מקום שאתה נכנס ואיך שאתה קורא ומדבר הם מגדלים אותך על הפחד הזה, הפחד הזה הוא המטרה של המשטר הקיים כדי לשמר את המשטר ואת המציאות הקיימת." ראיון עם רנין ג'רייס ועמר אע'באריה מעמותת זוכרות על המעבר משיח על זכות השיבה לשיח על מימוש שיבת הפליטים. הראיון התקיים על רקע פרויקט "עודנא", שמטרתו ליצור מודלים אפשריים של שיבת הפליטים בקרב דורות המשך של העקורים. לפרויקט "עודנא" שותפים הארגונים: זוכרות, בלדנא, ועד העקורים והאגודה הערבית לזכויות האדם.
הופק ע"י: | עלה ב: 25/01/2016

התיק של הנכבה עדיין פתוח. הוא יישאר כזה כל עוד לא הכירה הציונות באחריותה וכל עוד הפליטים הפלסטינים לא שבו ליישוביהם ולמולדתם. שיבת הפליטים הפלסטינים היא אחת ההזדמנויות לתיקון העוול ובניית עתיד אפשרי לכלל תושבי הארץ. עם זאת, השיבה מצריכה מחשבה מעמיקה על אופן יישומה ועל ההשלכות שלה על המרחב. היא דורשת גם הכנה. יש לפתוח מעכשיו שאלות קשות לגבי אופי המדינה שתיווצר כאן והיחסים בין תושביה. להתחיל להתמודד עם הפחדים של היהודים מהשיבה מחד, ועם החלום הפלסטיני לשיבה לגן עדן האבוד, מאידך. הפחד משמש תירוץ למניעת מהלך פוליטי צודק, וגן העדן הוא באמת אבוד. לתכנון העתיד יש לעמוד על שני עקרונות, עשיית צדק עם העם הפלסטיני ואי גרימת אסונות חדשים לתושבי הארץ הנוכחיים, גם אם הם קולוניאלים וכובשים. לצד זאת להסדיר את התושבות והאזרחות השווה לכל האוכלוסיה שתמשיך לגור במרחב הזה. חשיבה מראש על השיבה תעזור לגעת בהיבטים הפרקטיים ולהתקדם לקראת פתרונות אפשריים.

צפו: דיון בנושא הנכבה מזווית פמיניסטית:

עושות סדר – הנכבה מזווית פמיניסטית (לדף הכתבה ») ( Available in English » )

עושות סדר - פאנל חודשי של הטלוויזיה החברתית שעוסק בנשים, מיליטריזם ושלום. תכנית זו עוסקת בנכבה מנקודת מבט פמיניסטית. התכנית בהנחייתה של תמי מולד חיו ובהשתתפות נאהד סקיס, ד"ר ספא אבו רביעה ורואן בשאראת.
הופק ע"י: | עלה ב: 12/05/2015

ניתן גם להאזין לתוכן של כתבה זו (מצב פודקסט) :

עד היום לא הוצעו תכניות רשמיות למימוש השיבה בפועל. לא על ידי פלסטינים, לא על ידי יהודים ולא על ידי הקהילה הבינלאומית, על אף שהתקבלה באו"ם החלטה בדצמבר 1948 שמכירה בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים וצאצאיהם. נכון להיום נושא השיבה אינו על סדר היום בשום מסגרת מדינית רשמית בעולם.

בשנים האחרונות הולכים ומצטברים רעיונות ראשוניים, מאמרים, ספרות ומחשבות חלוציות על ההיבטים המעשיים של השיבה, ויש אפילו כמה מודלים מדומיינים של שיבה שעוצבו על ידי צעירים פלסטינים, צאצאי עקורים, שיצקו לתוך המודל את רעיונותיהם לבניית הכפר והחיים בו לאחר השיבה. זאת התחלה ראויה לתשומת לב, כי בניגוד לכל הניסיונות למצוא פתרון מדיני במזרח התיכון, הגישה הזאת נוגעת באמת בשורשי הסכסוך. ומי שרוצה למצוא פתרון אמתי, עליו לחפש אותו במקום הנכון ולא רק מתחת לפנס. ואולי אז, אחרי כ- 70 שנה מכתיבת הספר "משמעות הנכבה" נתחיל לכתוב את ספר "משמעות העַוְּדַה". לסדרת הכתבות "עודנא-שבנו".

בשבוע הקרוב, יתקיים הכנס הבינלאומי השלישי לשיבת הפליטים הפלסטינים, איך אומרים עַוְּדָה בעברית? ימים ב'-ג' (22-21 במרץ), במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.

הכותב, עמר אלע'בארי- מנחה קבוצות, מחנך פוליטי, מתעד את הנכבה והשיבה וחבר צוות בעמותת זוכרות.

 
 

הוספת תגובה לכתבה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס