כשהתקשורת לוקחת חלק בריקודגלים

כשצעדה גזענית, מלאת שנאה ואלימות הופכת ל"ריקוד דגלים" ומוצגת כאילו לכל הפחות הצביון היהודי של ירושלים תלוי בה, לא פלא שלא בית המשפט, לא המשטרה ובטח שלא דעת הקהל הישראלית, מבינים מה כל כך נורא במצעד הזוועה הזה. ואני בכלל מאשימה בזה את התקשורת.

רק ביום שישי האחרון, התקיימה במחסום ליד ירושלים, צעדת החופש החודשית, הפעם בסימן 49 שנים לכיבוש. היום (05/06/16) כבר תעבור בירושלים צעדה מסוג אחר לגמרי- "ריקודגלים". ריקודגלים הוא הכינוי לצעדה, שמתקיימת ביום ירושלים החל משנת 1968, כדי לחגוג את איחודה של העיר ואת חידוש הריבונות היהודית והישראלית במקומות הקדושים ליהודים, בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים. במילים אחרות, מטרת הצעדה היא לציין את כיבוש העיר וכל הנ"ל הן פשוט מילים מכובסות, יפות ושטופות אידיאולוגיה לתיאור המצב הזה.

מה שפחות מצויין לרוב, בהקשר לצעדה, הוא האופי שלה. מדובר בצעדה שמרבית משתתפיה נמנים עם הציונות הדתית-המתנחלית. רוב המשתתפים והמשתתפות כלל אינם תושבי העיר, ולרוב עמותות הימין פשוט מביאות אותם באוטובוסים כדי לחגוג את המאורע. חלק בלתי מבוטל מהמשתתפים הם צעירים וצעירות תלמידי האולפנות והישיבות התיכוניות שמגיעים ביוזמת ובתמיכת מוסדות הלימוד ותנועות הנוער שלהם.

עד פה, מילא. מה שעוד פחות מדובר הוא האופי האלים, הגזעני ורווי השנאה של הצעדה. במהלך הצעדה, שעוברת כמובן דווקא ברובע המוסלמי, החוגגים שרים בקולי קולות ממיטב שירי "אהבת הארץ" תוך כדי שזירת קריאות גזעניות כדוגמת "מוחמד מת", "מוחמד בן זונה", "שישרף לכם הכפר" וכמובן- "תנו לצה"ל לנצח! לזיין ת'ערבים!". כל אלה תוך כדי דפיקות על חנויות בבעלות ערבית, ריסוס כתובת נאצה והשחתה של כל מה שיש לו סממן ערבי-מוסלמי ונמצא בדרך.

ואיפה תושבי הרובע, הפלסטינים, בזמן הזה? אתם בטח שואלים. עליהם מוטל סגר כמובן. כמו ברוב חגי ישראל.

אבל כל אלה ידועים, ורבים לפני כבר כתבו על זה לא מעט. אני רוצה לדבר דווקא כל כמה פסקאות שנתקלתי בהן במקרה, מתוך הידיעה על פסיקת בג"ץ בנוגע לצעדה שהתפרסמה היום. הידיעה והדברים שהפריעו לי בה הן כמובן רק סימפטום לתופעה רחבה הרבה יותר. תופעה של סיקור מגמתי במסווה של אובייקטיביות סוג ז'. העניין הוא שיש לאותם כלי תקשורת השפעה עצומה על הקורא/ת הישראלית הממוצע/ת ועל עיצוב דעת קהל.

צילום מסך מתוך אתר וואלה! עם הדגשות שלי

"עיר עמים" היא אכן עמותת שמאל. לא נראה לי שמישהו שם מנסה להתנער מהתדמית הזאת, שלצערי נדבקת כמו איזה מילת גנאי אוטומטית לכל מי שמאמינ/ה פה בשיוויון ודמוקרטיה ולא רוצה לדרדר אותנו לתהומות שלך קנאות דתית, גזענות ושנאת חינם. אז כן "עיר עמים" היא עמותת שמאל, אבל זה פשוט לא רלוונטי לנושא זה. עצם הניסוח הוא בעייתי כי הוא מציג את העובדה שמדובר ב"עמותת שמאל" מיד לאחר שמוסבר כי העתירה של העמותה לא התקבלה (בנימת "הנה שוב השמאל שנשכשל בכנסת פונה לבג"ץ ואפילו בג"ץ לא רוצה אותם"). אחרי שסיימו להסביר שהשמאל שוב נכשל, כמובן חשוב להזכיר שהשמאל הרי רוצה רק בטובת הערבים וכמובן מבקש " למנוע את מעבר המצעד ברובע המוסלמי" רק "על מנת לאפשר לתושבים המוסלמים להיערך לתחילת רמדאן ולנוע בחופשיות לתפילה". עמותת השמאל הנבזית הרי תעשה הכל כדי לאפשר לערבים לנוע בחופשיות, גם אם זה אומר להגביל את החופש של היהודים. כל הכבוד לבג"ץ.

לא למותר לציין שאת אופי הצעדה לא ציינו שם וגם את העובדה שלאף אחד לא הייתה מפריעה צעדה, אם לא היה מדובר בהתפרעות קיצונית, וונדלסטית, גזענית ואלימה. עוד דבר ששכחו (כנראה לא במקרה) לציין בוואלה, זה שבשם העובדה שחופש התנועה של היהודים לא יוגבל, חופש התנועה הפלסטיני כמובן מוגבל. אבל עזבו, אין פה שום דבר חדש, זאת הרי מציאות יומיומית שחבל להתעכב עליה.

ואקנח בראש עיריית ירושלים היקר, שנראה כי גם הוא שכח שזכותם של כל אזרחי העיר לצעוד בכל רחבי העיר. לשמחתי, בניגוד לראש העיר ובניגוד למלבי השנאה שמגיעים מרחבי הארץ, נראה שדווקא היהודים הירושלמים, אלא שחיים את המציאות המורכבת של העיר בכל ימות השנה ולא רק מבקרים בה כשזה נוח אידיאולוגית, דווקא מהם עולה קול מתון ושפוי קצת יותר.

מתוך עמוד הפייסבוק של "עיר עמים"