תמלול הכתבה: מה מפחיד את היהודים בציון יום הנכבה?
קריינית בטקס: ביום זה אנו מציינים 66 שנים לכאב ולהשתקה להצמדות לקרקע ולהיקרעות מעליה, לאיבוד צלם האנוש, לרמיסת הזכויות של אלה שכאן ולאלה ששם.
אחלם שאב: אחת הסיבות הבולטות היא שלפעמים הסיפור של האחר יכול לפגוע במטרות והמניעים הפוליטיים שהיו לכמה אנשים במיוחד בתנועה הציונית ובממשלת ישראל.
מיידה: הפחד הגדול שיהיה הרבה ניצולי נכבה וגם שהם ירצו את הזכויות שלהם.
ג'אד קעדן: נדמה לי שזה מפחיד כששומעים שהעם שלך גרם לאסון של עם אחר ולא מקבלים את זה פשוט.
לואי ותד: אני יושב בהרצאה, ליד סטודנט יהודי ואני רוצה שהוא ידע את הסיפור שלי בדיוק כפי שאני מכיר את הסיפור שלו ומכיר בו ויודע אותו, הסיפור על השואה, כל סיפור אחר שיש אותו לעם היהודי אני לומד אותו בבית הספר אני לומד אותו שוב באוניברסיטה,
שהדה אמר: זה כל כך מפחיד אותם שהשאלות יעלו על פני השטח, של- באמת מה קרה שם ב- 48', באמת מה קורה עם הפליטים שחיים בינינו עכשיו ומה יקרה הלאה.
ז'אן מזאווי: הכי מפחיד את הישראלים זה האינפורמציה השגויה שהם קיבלו במשך דורות על גבי דורות מהתקשורת של הממסד הציוני, שאיכשהו אם אתה רוצה לציין את האסון של העם הפלסטיני אתה ישר רוצה לשלול את הלגיטימציה של העם היהודי להיות פה. בתור מי שגדל ביישוב פלסטיני אף פעם לא חינכו אותי סוג החינוך הזה
חולודה סקל מרער: אין להם מודעות בבתי הספר, הם גדלו עם התביעה שזאת אדמה ללא עם,
ואנחנו בזכר יום הנכבה מערערים את התביעה הזאת, גורמים להם לחשוב בצורה אחרת, אחרי שגדלו וחונכו עם העובדה שלא היה פה עם, אנחנו מערערים בתביעה הזאת.
סוף תמלול הכתבה: מה מפחיד את היהודים בציון יום הנכבה?
ההתנגדות הערבית לציונות משנות ה 30 חברה לתנועה הנאצית ונעזרה בה במימון. יעידו על כך הצופים הנאצים (הערבים) כאן בארץ הפרהוד בעירק והגנרל דד אמין חוסייני בברלין. ציון היום זה כמו לציין את אסון התאבדות היטלר ב 30 לאפריל
הייתי בטוח שישאלו יהודים מה מפחיד אותם בציון יום הנכבה. מעניין היה לעשות את זה מאוזן: לשאול גם יהודים וגם ערבים. למה להציג באופן חד צדדי?
מכיוון שרוב הזמן כולנו עסוקים במה מפחיד "אותנו" היהודים, חשבנו הפעם לתת קול ייחודי לפלסטינים. אני לא רואה פגם או אפליה בהיעדר קולו של המיינסטרים היהודי בכתבה קצרה זו.