איך אפשר להתקיים מקצבת נכות?

דווקא בשבוע בו מצויין היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, הצעת החוק להשוואת קצבת נכות לשכר המינימום נדחתה בקריאה טרומית בכנסת.
קצבת נכות עומדת היום על כ- 2400 ₪. סכום זה אמור להוות תחליף הכנסה עבור מי שבגלל המוגבלות – אין ביכולתםן להשתכר. לא רק בגלל המוגבלות, אלא גם בגלל ששוק העבודה לא מותאם לרוב להעסקת בעלי ובעלות מוגבלות. כמובן שסכום זה לא מספיק לקיום בכבוד. לא לאדם בריא ובוודאי לא למי שנתקלות ונתקלים בקשיים יום-יומיים גדולים יותר. זה לא סכום שמספיק אפילו לתנאי מחייה בסיסיים.

הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באונ' בר אילן הגיבה להחלטת הכנסת: "שכר המינימום בישראל, אשר כשמו כן הוא – הבטחה לקיום מינימאלי, עלה במהלך 20 השנים האחרונות מ-2,400 ₪ ויגיע בינואר הקרוב לכ-5,000 ₪, וזאת מתוך הלימה ליוקר המחיה ולתנאים הבסיסיים הדרושים על מנת לחיות בכבוד. קצבאות הנכות, לעומתו, נשארו כשהיו, ולמעשה אף נשחקו עם השנים. כנסת ישראל, אשר חוקקה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ואישררה את האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, חרטה על דגלה, לכאורה, את זכותם של אנשים עם מוגבלות לשוויון ולחיים בכבוד. כנסת זו אמורה להבין, כי להנגשות מבנים ציבוריים, לתעסוקה ולחינוך, אין כל משמעות כאשר לאנשים אשר למענם נוצרו הנגשות אלה אין כל אמצעים להשתמש בהם, והם נאלצים לחיות חיים שאין בהם מאומה פרט להישרדות."

איך יכול להיות ששכרם של חברי וחברות הכנסת מוצמד לשכר הממוצע, ושכר חברי הממשלה מוצמד למדד ואילו קצבאות הנכות לא עולות ורק נשחקות עם הזמן? הזכות לחיים בכבוד מעוגנת בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, ובעיניי חובת המדינה היא לדאוג לקיימה.