יום שבת   18-01-2020
תמלול הכתבה: דראג פוליטי

מלכת דראג: הערב באו כמה חבר'ה לצלם אותנו מהטלוויזיה החברתית, ושאלו שאלות על דראג, ועל פוליטי, ומה זה פוליטי, וההיא לא הפסיקה לקשקש!
עסיס ד'אורנג': מה זה דראג? אין לי מושג. את יודעת מה זה דראג? דראג זה תרבות. בעצם הכול זה דראג. דראג זה תחפושת. זה לא רק "פיל גוד ווייבס" (אנרגיות טובות).
עסיס ד'אורנג': להתעניין בשלום, להתעניין בפלסטינים, זה בסיסי, זה להתעניין בי. אני זוכר אוטובוסים מתפוצצים, אני זוכר כאילו פחד. כאילו, זה לא משהו... כולנו פה בפוסט טראומה. כשאני עושה אומנות מהדברים האלה, כשאני בכלל חושבת על הדברים האלה, אז זה לא... אני לא מסתכל על זה כאל מי צודק, או מה נכון.
זויה ברונשטיין: קודם כל אני חושבת שדראג זו אומנות שהיא באופן בסיסי פוליטי. כי כשאת מתעסקת במגדר, את מתעסקת ביחסי כוחות בחברה. בדראג יש הרבה מקום לא בגלל שזה נתפס כמשהו שולי, אלא בגלל שזה קצת כמו ליצנים, כמו ליצן החצר כזה, שתמיד אומר את האמת הכי כואבת, במקום הכי זה... כי לא לוקחים אותו לגמרי ברצינות, אז הוא יכול להכניס... דראג הוא לא תמיד מצחיק, כאילו הדראג שלי בדרך כלל כואב, מקריפ, מזעזע.
עסיס ד'אורנג': אנחנו נולדנו ערומות, כמו שרופול אומרת, אנחנו נולדנו ערומות, וכל דבר אחר, כל מה שאנחנו שמות עליו, זה כבר תחפושת.
מאמא דה לה סמאללה: מרוץ הדראג של רופול הכניס ממש את הדראג למיינסטרים בארצות הברית, והוא טפטף הרבה מאוד דראג לכאן, מה שהוביל להרבה מאוד התחלה של מלכות חדשות. היתרון זה זה, החיסרון זה שהוא נורא מנוון, הוא נורא אומר: אהלן, יש חוקים. אלו החוקים של הדראג. רק ככה אפשר לעשות דראג. עכשיו, זה בעייתי.
כתבת: את שוברת את החוקים.
מאמא דה לה סמאללה: אני לא שוברת שום חוק. אני משתמשת בחוקים כשנוח לי, וכשלא נוח לי, אני לא.
עסיס ד'אורנג': אני רוצה להגיע למקום שבו אם את יהודייה או מוסלמית, אם את צרפתייה או ישראלית, ואם יש לך פות או פין, זה לא כזה ישנה את המהות של החיים שלך. אנחנו מדברים פה על מגדר. השאלה הראשונה ששואלים ילד, עובר דרך אמא שלו, שואלים אותה: הו, את בהריון, איזה יופי. זה בן או בת? מה זה משנה? זה משנה. למה זה משנה? כי אם זה בן או בת, כלומר אם יש לה פין או פות, אז יחליטו אם זה בן או בת, ואם זה בן או בת גם יחליטו כאילו, כמה כסף היא או הוא יקבל, כמה ליטר דמעות יוקצב לה או לו במהלך חייו, כמה היא יכולה להרגיש, בנים יהיו בנים.
עסיס ד'אורנג': אינני בוכה אף פעם, אינני תינוק בכיין. אלה רק הדמעות, הדמעות, הן בוכות מעצמן.
מאמא דה לה סמאללה: גדלתי בסביבה של נשים נורא חזקות, ונורא לא מתנצלות על כזה, הדת שלהן, ונורא לא מתנצלות על היותן מזרחיות. כי, למה? סבתא שלי השראה נורא גדולה, מבחינת מה שאני מוציאה מהפה. סבתא שונאת את מאמא דה לה סמאללה, כי מאמא דה לא סמאללה לא חולקת שמלות עם סבתא.
מאמא דה לה סמאללה: מצחיק אותך שתי מרוקאיות על הבמה? תקרת הזכוכית, זה מה שאת. טוב...
מאמא דה לה סמאללה: יש הרבה תרבויות שמתעלמים מהם, או שעושים אותם רק בקטע מצחיק. ואני לוקחת את הדראג וכזה, משתמשת בתרבויות האלה, משתמשת בדבר היפיפה הזה שנקרא "אפריקה".
עסיס ד'אורנג': זה הדרך הלא אלימה שלי להגיד את מה שחשוב לי להגיד. ונראה לי שחשוב לי להגיד את הדברים האלה בעיקר כי אם לא, זה מרגיש שזה פשוט יתפוצץ לי בבטן.​

סוף תמלול הכתבה: דראג פוליטי
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס