תמלול הכתבה: ממיצוי חובות למיצוי זכויות

כתב: ככה נראה היום אחד מ-13 הסניפים של עמותת ידיד, שבמקביל לקידום חקיקה לשינוי מדיניות ממשלתית בתחום הרווחה, סייעה גם לאלפי אזרחים למצות את זכויותיהם, ולהשיג את מה שמגיע להם מהמדינה.
מאיה דומן שפיטלניק: כאן ישבה המנהלת, הרכזת, המתנדבים.
כתב: העמותה סייעה בקבלת דיור ציבורי, קצבאות נכות, ליווי משפטי, ועוד. היום העמותה נמצאת בהליך של פירוק, בשל משבר כלכלי אליו היא נקלעה. והשאלה מי יסייע עתה למאות פונים מדי חודש, נשארת פתוחה.
מאיה דומן שפיטלניק: לפני כמה ימים הודיעו לנו שמפנים, ממש הוציאו...
כתב: אז הוציאו לכם את הדברים החוצה?
מאיה דומן שפיטלניק: כן.
מאיה דומן שפיטלניק: מתקשרים אלי פונים, עדיין מבקשים ממני עזרה. אין לי איך לעזור להם. אנחנו מפוטרות. הרבה פונים. אין להם אלטרנטיבה, אין תחליף לידיד, אין תחליף אמיתי.
כתב: דור עבר תאונה קשה, ולמד על בשרו שללא ייצוג משפטי ומקצועי, הוא לא ישיג את הזכויות שמגיעות לו.
דור קציר: בגיל 45 עברתי תאונת אופנוע קשה, עברתי פגיעת ראש, ומאז השתנו לי החיים. והגשתי טפסים לביטוח לאומי, לוועדה, ושלא בפני, קבעו ש... בעצם דחו אותי. פניתי מספר פעמים באופן עצמאי, וגם נדחיתי. והייתה לי מכרה, עורכת דין, שהיא החליטה לעזור לי בפרו בונו, כי היא ידעה שאין לי כסף. היא אמרה לי גם, תראה, גם כתוב תביעה, תביעה לאחוזי נכות. תביעה, כבר המילה היא מילה שהיא בז'רגון המשפטי, ולכן נדרש עורך דין. לבד כשניסיתי, זה לקח לי 5 שנים, ועם העורכת דין זה פשוט לקח שבועיים. קיבלתי נכות, בלי כושר, 100%, לצמיתות.
ישי מנוחין: משום מה, ממשלת ישראל אחראית רק למצות את החובות. לקחת מאיתנו את מה שהכנסת אמרה שאפשר לקחת מאיתנו. ממשלת ישראל לא דואגת לתת לנו את מה שאותה כנסת קבעה שצריך לתת לנו. היא הפריטה את הדאגה לאזרחים, לאזרחים ולארגוני שינוי חברתי, ועמותות. אני לא צריך לחפש מה מגיע לי. בפועל, כאשר מגיע מצב שצריכים לתת משהו, הם מתבלבלים. הם פתאום שוכחים שהם מכירים את המסלול הזה, אבל רק הפוך – בלקחת. לתת קשה להם.
ג'וני גל: בקצבאות אוניברסליות – קצבאות זקנה, קצבאות ילדים, 99% מהאנשים שזכאים לקבל את הקצבה ממצאים. הקצבאות שבהן יש אי מיצוי גדול יותר, לפי המחקרים שערכנו, הן קצבאות כמו דמי אבטלה, שהערכה היא שבערך 11% מהאוכלוסייה שזכאית לא מקבלת את הקצבה, והקצבה הבעייתית ביותר אלה קצבאות קיום, מה שנקרא הבטחת הכנסה אצלנו. ההערכה היא שבין שליש לבין מחצית מהאנשים שזכאים לקבל הבטחת הכנסה, לא ממשים את הזכויות שלהם. זה אומר בעצם שהאוכלוסייה החלשה ביותר, עם ההכנסות הכי נמוכות. הם לא מקבלים את הקצבה שאמורה לאפשר להם להגיע לרמת חיים מינימלית לכל היותר.
כתב: מסע התלאות של דור נמשך גם כשניסה למצות את זכויותיו בקבלת דיור ציבורי. הפעם, החליט לפנות לעמותת ידיד.
דור קציר: כשקיבלתי את ההכרה בנכות, וקיבלתי סיוע בדיור, ולא יכולתי להשתמש בו, כי לא היה לי איך לשכור בית. פשוט אבסורד. ולא הבנתי למה הם דוחים אותי, ולמה אני לא בעצם זכאי, כי לפי כל הקריטריונים אני כן אמור להיות, והם כל הזמן דוחים אותי. משרד השיכון. עד שהגעתי לידיד, בעצם. ודיברנו על המצב שלי, שבעצם אין לי איפה לגור, ואני מנסה כמה שנים לדיור ציבורי. ואז התחלנו איזשהו תהליך, והם דחו אותנו. זה היה ברור, היא אמרה: זה מסלול של דחיות, עד שהיא מגיעה למצב של תביעה בעצם מנהלית.
מאיה דומן שפיטלניק: בעמותת ידיד היו לדעתי סדר גודל של 50 עובדים. רכזות, מנהלות, הרבה מאוד מתנדבים. אנשים שעבדו בביטוח לאומי קודם, וממש מכירים את הבירוקרטיה, על בוריה. להסתכל לאנשים בגובה עיניים, ולתת להם את התחושה שהם שווי ערך, ומגיע להם. ממש ראיתי אנשים שקמים מהרגליים. זה באמת היה מרגש מאוד.
כתב: עמותות כמו ידיד, או עמותת סנגור קהילתי שגם היא נסגרה בשל משבר כלכלי לפני כמה שנים, וגם רבנים למען זכויות אדם, תיבדה לחיים ארוכים, לא פעלו רק למיצוי זכויות האזרחים, אלא גם למען שינוי מדיניות ממשלתית וחקיקה.
בקי כהן קשת: לעמותות יש מקום מאוד חשוב בחברה הישראלית, ולרוח ההתנדבות החברתית, ראויה להערכה. אבל היא בוודאי לא יכולה להחליף את האחריות של המדינה. ובוודאי אי אפשר לצפות שהרווחה תוטל על אחריות הכתפיים של החברה האזרחית. יש לנו מרכז של מיצוי זכויות. אם המדינה תתחיל למצות עבור האזרחים את כל זכויותיהם, אנחנו יותר מנשמח לוותר על התחום הזה, ולהתייחד רק לתחום של שינוי מדיניות ולתחומים אחרים שקשורים בעשייה בין אדם לחברו.
דור קציר: זאת הכניסה, העלייה. זאת הדלת. פה נכתוב את שמי.
כתב: אוקיי. מה תכתוב?
דור קציר: דור קציר.
כתב: יפה. אנחנו יכולים להיכנס עכשיו?
דור קציר: כרגע לא כי אין לי מפתח.
כתב: למה אתה מחכה?
דור קציר: חסר להם אישור של חברת החשמל. עשיתי את כל מה שאני צריך לעשות. כלומר, כל מה שביקשו ממני. וביום שבאתי לקחת את המפתח, בסוף מה מתברר? שאין מפתח, אני לא יכול לקבל את המפתח, אין להם אישור כי הם צריכים לקבל אישור מחברת החשמל. הדירה לא מוכנה לי. אז בקיצור, חלמאות. עכשיו כל זה אחרי החגים. הוועדה תתכנס בסוף אוקטובר, ולדעתי זה יקרה בנובמבר. חלמאות.
כתב: איך אתה מצליח עוד לצחוק?
דור קציר: אני צוחק, אני כבר כאילו... אין מה לעשות, מה אני אעשה?
ישי מנוחין: כשאתה מסתכל מתי כל העמותות האלה צמחו, הן מאוד צמחו ב-30 השנים האחרונות. למה? כי מאז 85' מדינת ישראל לאט לאט קוברת את מדינת הרווחה שהיא הייתה, והופכת להיות מדינה יותר ויותר נאו-ליברלית שאומרת שהאזרחים ישיגו את מה שמגיע להם. ואז אנשים טובים מקימים עמותות. לחלק להם ארגזי מזון, לעזור להם במימוש זכויות. קרוב ל-30% מאזרחי מדינת ישראל, אין להם מספיק כסף כדי לקנות מזון מספק עבור משפחותיהם. כש-30% צריכים עזרה במימוש זכויות, ידיד, סנגור קהילתי, ושאר העמותות לא יכולות לעמוד בכמות הזאת
דור קציר: אני בלי ידיד, אין לי תקווה. אין גם לאנשים כמוני תקווה. יש עוד הרבה כמוני. זה שובר את ליבי.
כתב: מה?
דור קציר: שהם נסגרים. בדיוק גם כשהצלחנו, והם נסגרים.​

סוף תמלול הכתבה: ממיצוי חובות למיצוי זכויות

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס