יום ראשון   20-09-2020
דעה על סדר היום |

אום אלחיראן בסכנת הריסה, זה הזמן למאבק רחב

חברה נכתב על ידי

לאחר שבג"ץ אישר סופית את הריסת הכפר ופינוי תושביו, 1,000 בני אדם, אזרחי המדינה, עלולים להפוך לפליטים. מאבק נחוש בשטח יכול לעצור את האסון.


תושבי הכפר הבדואי "הלא מוכר" עתיר אום אל חיראן, אשר עד היום לא מחובר לתשתיות מים וחשמל, הועברו אליו בשנת 1956 ע"י המושל הצבאי של מדינת ישראל לאחר שגורשו מאדמותיהם במהלך מלחמת 1948 והנכבה.
לאחר 13 שנות מאבק משפטי, דחה בית המשפט העליון ב-17.01.2016 את העתירה הנוספת שהגישו תושבי הכפר נגד ההריסה והפינוי. בזאת בג"ץ אישר סופית את תוכנית המדינה להרוס כליל את הכפר הבדואי שבצפון הנגב, ולפנות את כל תושביו, לצורך הקמת היישוב היהודי "חירן" על־ידי גרעין תורני ימני קיצוני המורכב מיוצאי ההתנחלות עלי.

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה

איום ההריסה המיידי של הכפר הוא עוד חוליה בשרשרת ההתקפות של ממשלת נתניהו על כלל הציבור הערבי-פלסטיני בישראל. החל מהוצאת התנועה האסלאמית מחוץ לחוק יחד עם כל העמותות האזרחיות הקשורות אליה, ועד להכרזות שהעברות תקציבים לפיתוח והשקעה ברשויות הערביות יותנו ב"שמירה על הסדר", בהקמת תחנות משטרה ובהגברת קצב הריסות הבתים.
במקום לאשר תכניות מתאר ולתת מענה למצוקת הדיור הקטסטרופאלית ביישובים הערבים, המדינה מאלצת את התושבים לבנות את בתיהם ללא אישור ובמקביל מגבירה את האכיפה ואת ההריסות. מדובר במדיניות גזענית מכוונת שמטרתה לדחוק את הערבים-הפלסטינים לשטח כמה שיותר קטן ו"לייהד" כמה שיותר מהשטח בעזרת יישובים ליהודים בלבד כמו "חירן".

זה הזמן להתארגן למאבק
לאחר שבג"ץ דחה את עתירת התושבים והוכיח שוב כי הוא בסה"כ חותמת גומי למדיניות הגזענית של הממשלה, לא נותרה ברירה אלא לארגן מאבק נחוש בשטח.
מאבק בשטח יכול לעצור את התוכנית. אם הדחפורים והמשטרה שיגיעו להרוס את אום אל חיראן יתקלו בכמה מאות תושבים, הם כנראה יצליחו לפנות אותם באלימות. אבל אם יעמדו מולם אותם אלפים שיצאו להפגין בסוף 2013 נגד תוכנית פראוור בסדרה של הפגנות עוצמתיות- אז יהיה אפשר לעצור את הפינוי.

הפגנה נגד תוכנית פראוור. קרדיט: arab48.com

הפגנה נגד תוכנית פראוור. קרדיט: arab48.com

ההריסות מתגברות בכל הארץ, רק אתמול (27.01.2016) נהרסו שני בתים במזרח ירושלים ועוד שני בתים בגדה, לאחר שתחילת השבוע נהרס בית משפחת זבארקה בטייבה. ועדת המעקב העליונה קראה באופן חיובי לעצרת מחאה שתתקיים מחר (29.01.2016) בטייבה בעקבות ההריסה. על הרקע הזה יהיה ניתן לגייס בהמשך גם עשרות אלפים לימי זעם, שביתות וצעדות שיבהירו לממשלה שאף הריסה לא תעבור בלי מאבק.

אבל הממשלה תנסה לבודד את המאבק באמצעות הסתה גזענית ומדיניות של "הפרד ומשול". אסור לתת לה להצליח בזה. בעוד שמצוקת הדיור ביישובים הערבים קשה פי כמה מברוב היישובים היהודים, גם הציבור הישראלי-יהודי סובל ממצוקת דיור בוערת בעקבות חיסול הדיור הציבורי והעלייה המתמדת של מחירי הדירות. מאבק שיפנה לציבור היהודי על בסיס התנגדות גם למדיניות הדיור הקפיטליסטית האנטי-חברתית של הממשלה ויחבר אותה להתנגדות למדיניות הנישול הגזענית- יוכל לצרף אליו ארגונים חברתיים, ארגוני עובדים וארגוני סטודנטים וכך להחליש משמעותית את עמדת הממשלה.
הריסת אום אל חיראן היא רק חוליה אחת בשרשרת של אסונות שהממשלה מתכננת להמיט על הציבור הערבי-פלסטיני. לכן, לניצחון המאבק בכפר יש השלכות משמעותיות על היכולת של הממשלה להעביר את שאר ההתקפות וביכולת שלנו לעצור אותן.

צפו בכתבה "יום הזעם- יפו נגד פראוור"

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה

הכותב הוא כתב בטלוויזיה החברתית ופעיל בתנועת מאבק סוציאליסטי

  כתבות ווידאו שחבל לפספס