דעה על סדר היום |

"עודנא" – שבנו

מדינה נכתב על ידי

"זכות השיבה" – אחד מצמדי המילים שנתפשים כמאיימים ביותר על הישראליות, האמנם? זכות השיבה מוזכרת בכל תהליך משא ומתן שהיה כאן בעשורים האחרונים. מבחינת הפלסטינים – זכות שחייבת להתממש, מבחינת הישראלים זכות לא קיימת או זכות שאולי ניתן להכירה ברמה העקרונית, אך כמעט ולא לממשה בפועל.

אז מה עשו עד כה ממשלות ישראל בנושא זכות השיבה? ניסו לחבל בכל אפשרות של הפלסטינים לשוב לאדמות מהן גורשו. אחרי המלחמה ב-48' כאשר ניסו הפלסטינים לחזור לכפריהם, הם גורשו בשיטות שונות. הרבה מהכפרים נהרסו עד הייסוד (פה ושם נשארו בתי קברות, מסגדים וכנסיות), בערים המעורבות (בד"כ), אוישו בתי הפלסטינים ביהודים (בדרך כלל בעולים חדשים), באמצעות חוק נכסי נפקדים, שאפשר להפקיע את הרכוש הפלסטיני. פלסטינים שנשארו בגבולות המדינה "נהנו" ממשטר צבאי שהגביל את תנועתם ואת האפשרות שלהם לנסות ולשוב לכפריהם. הפליטים שמצאו מחסה בזמן המלחמה בעזה, בירדן, בלבנון ובשאר מדינות האזור – לא הורשו לחזור ונאלצו לפתח חיים חדשים מאפס, כשכל רכושם מאחור.

מסתבר שהכמיהה של הפלסטינים לשוב לאדמותיהם עדיין עזה גם כיום. הזמן לא השכיח מהם את ההיסטוריה ואת תחושת העוול (למרות שהסיפור של עמם נעדר מספרי ההיסטוריה של מערכת החינוך מהם הם לומדים). כ-70 שנה אחרי הגירוש החלום לחזור לא דעך, נהפוך הוא. צעירים רבים, דור שלישי לנכבה, מחדדים את הזהות הפלסטינית שלהם, מפתחים מודעות מחודשת להיסטוריה של עמם, חוקרים, לומדים ואף חשים כי על כתפיהם מוטלת האחריות לממש את השיבה בפועל. מסתבר, שלמרות שהנושא כה חשוב לפלסטינים, אף גורם לא עסק עד כה בבניית תוכנית פעולה ליישום ולמימוש שיבת הפלסטינים לאדמותיהם. אין תוכנית שיבה ברשות הפלסטינית, אין בחמאס, אין בידי המפלגות הערביות. פורצי הדרך שהעזו לעסוק בשנים האחרונות בחשיבה שקשורה במימוש בפועל של זכות השיבה הם עמותת זוכרות וארגון בדיל – ארגוני החברה האזרחית (ראו "מאמת לתיקון").
אם כך, צעירים פלסטינים, אזרחי מדינת ישראל, החלו לפעול במסגרת פרויקט "עודנא" (שבנו בעברית), שמטרתו להעלות מודעות בקרב הצעירים להיסטוריה של עמם לצד בחינת מודלים שונים אפשריים של שיבה לאדמות משפחתם. השיבה – מזכות למימוש.

עודנא פרק 1 – אלע'אבסיה (לדף הכתבה »)(Available in English, French)

הם צעירות וצעירים פלסטינים אזרחי המדינה, הנפגשים כבר שלוש שנים, מדמיינים ומתכננים את השיבה לכפריהם שנמחקו. במסגרת פרויקט "עודנא"-שבנו בעברית, שמטרתו להגביר את מודעות הדור הצעיר לנכבה וליצור מודלים אפשריים של שיבה, יצרו צאצאי העקורים מאלע'אבסיה סרטון הדמיה המציג מודל עכשווי של הכפר.
הופק ע"י: | עלה ב: 06/01/2016


"עודנא" הוא פרויקט משותף של עמותת "זוכרות" יחד עם שלושה ארגונים פלסטינים בישראל: בלדנא – עמותה למען נוער וצעירים ערביים, האגודה הערבית לזכויות אדם והוועד להגנה על זכויות העקורים הפנימיים. הפרויקט מתקיים מעל שנתיים והעמיד כבר שני מחזורים של צעירים וצעירות פלסטינים שעברו סדנאות, תהליכי למידה, חקירה, שבסופם הם יצרו מודלים שונים של שיבה לכפר מולדתם. לדוגמא צאצאי הכפר אלג'ון יצרו מודל אדריכלי מוקפד של הכפר כפי שיראה בעתיד. צאצאי הכפר אלע'אבסיה יצרו סרט על כפרם ואילו צאצאי הכפר איקרית – בחרו לממש את השיבה בפועל, הם חזרו להתגורר במבנה היחידי שנשאר מהכפר – הכנסיה. אגב הסיפור של איקרית מבטא טוב מכל את התנהלות המדינה. לאחר שבג"צ קבע שעל המדינה להשיב את הכפר לידי העקורים, צה"ל הרס את הכפר. למרות החלטת בג"צ שמאפשרת לעקורים לחזור לכפרם, נימקה המדינה נימוק ביטחוני שבגינו יש לאסור על העקורים לחזור אל הכפר.
udna22
ההתנגדות הישראלית לזכות השיבה מקפלת בתוכה המון פחדים ושקרים, כמו החשש מהמאזן הדמוגרפי. אך 300 אלף עקורים פלסטינים הם במילא אזרחי מדינת ישראל. מימוש זכות השיבה עבורם אינו משפיע כלל על המאזן הדמוגרפי.

הפתרונות שמצאו בוגרי תוכניות "עודנא" מאוד יצירתיים. במידה ועל הכפר ההרוס קם ישוב יהודי, הם הציעו הצטרפות למקום הקיים, או הקמת יישוב ערבי סמוך ככל הניתן למקום הכפר שנהרס. בכל מקרה אין מדובר בסילוק היהודים, אין מדובר ביצירת עוול חדש לצורך תיקון העוול ההיסטורי. יחד עם זאת, יתכן שמימוש זכות השיבה יביא לשינוי המשטר. ממשטר קולוניאלי שבו הקבוצה השלטת חייבת כוח צבאי כדי לשמור על שליטתה, למשטר דמוקרטי שוויוני וצודק.

יש לזכור שמימוש זכות השיבה מעבר להתמודדות עם הפחדים של הישראלים, מחייב התמודדות עם ניפוץ הפנטזיה הפלסטינית לשיבה. פליט פלסטיני בן 80, מדמיין שיבה לכפר כפי שהוא זוכר אותו מ-48' – הוא חולם לשוב לבית שליד המעיין ועצי הזית. כשמתכננים את השיבה בפועל, מנפצים גם לפלסטינים את הפנטזיה ברמה מסוימת, כי פלסטין של היום, אינה פלסטין של 48' והשיבה תהיה לפלסטין אחרת ולא לזו שגורשו ממנה ב-48'.

הטלוויזיה החברתית לקחה על עצמה להפיק סדרת כתבות בנושא ("עודנא" – מזכות למימוש), כדי להגביר מודעות וידע בציבור הישראלי בכל הקשור למימוש זכות השיבה. הכתבה הראשונה עלתה השבוע, יתר הכתבות תעלנה בימים הקרובים.

ראיון ברדיו כל השלום על סדרת הכתבות:

ראיון בכל השלום – סדרת הכתבות עודנא (לדף הכתבה »)

אהוד שם טוב בראיון בתכנית הבוקר של תמי מולד חיו על סדרת הכתבות "עודנא" - "שבנו", סדרה המלווה יוזמה של מספר ארגוני חברה אזרחית בה צעירים פלסטינים יוצרים מודלים שונים לשיבה של העקורים והפליטים מ-48'. לכתבה על אלע'אבסיה.
הופק ע"י: | עלה ב: 10/01/2016

 
 

הוספת תגובה לכתבה

לכתבה זו 2 תגובות באתר

  1. יוסי 10 בינואר, 2016  בשעה 22:26

    יהודים בוגדים במולדתם ומסייעים להשמדתה. קומץ חולה שסובל משנאה עצמית.

  2. אבנר בן דוד הלוי 11 בינואר, 2016  בשעה 9:52

    תלמדו קצת היסטוריה ותבינו את מוצאם של ערבים הניקראים פלסטינים.אני מיזדהה עם כל פליט פלסטיני שחי במחנה פליטים.אם היה לפלסטינים שכל בעיית הפליטים היתה ניפתרת מזמן.ראו איך ניפתרה ביית הפליטים בתום מלחמת העולם השניה,על תוכנית מרשל שמעתם??. מספר הפליטים בארופה אחרי המלחמה היה הרבה יותר גדול והפליטות נעלמה תוך מספר שנים.איך? המילה היא כסף כסף ועוד פעם כסף,הגורם לפליטות הפלסטינית הוא המופטי חג' אמין אל חוסני.ולא היהודים.אך הס מלהזכיר את שמו.מדוע ? כי המטרה של ערביי המזרח התיכון להקים מדינה פלסטינית על חורבותה של המדינה היהודית.יהודים טובים באר"הב היתגיסו להקים קרן לטובת פיתרון הפליטים הפלסטינים.התגובה היתה כי הבעיה היא לא הפליטים הבעיה היא טריטוריאלית.ראו האמנה הפלסטינית משנת 1964 על כל 33 סעיפה אני משוכנע שרבים מהדור הצעיר מיזדה עימה ולכן הדו קיום בושש לבוא,ואם יבא מדינת ישראל תיפרח לטובת שתי האוכלוסיות,לא ישאר ולו פליט אחד המחזיק בידו את המפתח לביתו שממנו ברח.והסיפור של תוכנית הרדיו עודנא שבנו יראה מיותר לחלוטין.לא אכביר במילים אני מוכן להיכנס לשיחה עם כל מי שמעונין.כתובת המייל xavner1@walla.co. טל 0526603613,אבנר בן דוד הלוי

  כתבות ווידאו שחבל לפספס