יום חמישי   21-02-2019
תמלול הכתבה: עודנא פרק 1 – אלע'אבסיה

אני זוכר את הבתים איך היו את המסלולים הקטנים.
רצינו לחזור אז הרסו את הכפר.
זה חלק ממני זה משהו שאני גדלתי איתו.
אני מכיר כמעט כל שביל פה כל אבן.
פה זה אחד מהמדרגות שזה ברור שזה המדרגות.
זה אני אוהב את המקום הזה, אני לא נפרד ממנו גם בעוד 100 שנה.
קריינות: הם נפגשים כבר שלוש שנים, מדמיינים ומתכננים את השיבה לכפריהם שנמחקו. הם צעירות וצעירים פלסטינים אזרחי המדינה. השיבה מזכות למימוש.

יוסף אבו בקר: אתם יכולים להסתכל פה. יש אפילו עדיין קירות שלמים שם-או סוג של בלוקים שלמים שנשארו. פה זה אחד מהמדרגות שזה ברור שזה מדרגות. יש לכם פה את כל הברזל שנראה שנשאר מההריסות. זה גם פה כל ההריסות.

קריינות: עצי האורן שנטע קק"ל מכסים את הריסות בתי הכפר אל-ע'אבסיה. המסגד שפתחיו אטומים, הוא עדות לכך שפעם היה כאן כפר שוקק חיים. אלע'אבסיה הוא הכפר האחרון שנכבש במהלך מבצע בן-עמי שנערך במטרה לתפוס את כפרי החוף בין עכו לגבול לבנון.
אבו באדר: וכשהתקרבו (החיילים) לכפר, יצא המנוח דאוד אל זנא מאחורי המסגד. ונופף בדגל לבן, סימן של שלום... אבל מסתבר שהכיבוש (כוחות הצבא) לא רצה שלום הוא רצה את הכפר בלי התושבים. אז הוא ירה בדאוד אל זנא שהיה בגב המסגד והרג אותו.
קריינות: במאי 48' השתלט ההגנה על בית בקצה הכפר וממנו הפגיז את הבתים. התושבים אולצו לנוס על נפשם.
אבו באדר: אמי שלי בבוקר העירה אותי מהשינה. היא נכנסה פנימה לקחה שק מבד, לא יודע מה היא שמה בו. שמה את השק על הראש והתחלנו ללכת לרחוב "טריק אל-ווער".
קריינות: מאז הגירוש, כמהים העקורים וצאצאיהם לחזור לכפרם.
אבו באדר: אני אוהב לחזור לכאן. אני זוכר את הבתים איך היו בכפר את המסלולים הקטנים בין הבתים. אני זוכר את כל הדברים האלה ויש לי געגוע ככה נפשי לחזור.
קריינות: במסגרת פרויקט "עודנא"-שבנו בעברית, שמטרתו להגביר את מודעות הדור הצעיר לנכבה וליצור מודלים אפשריים של שיבה, יצרו צאצאי העקורים סרטון הדמיה המציג מודל עכשווי של הכפר.
יוסף אבו בקר: זה שיחזור מודרני בעצם. אנחנו בנינו את הכפר בסרטון הקטן עם אותם הרחובות ואותם כבישים קטנים. אבל הבתים לא אותם בתים. הבניין הוא מודרני אבל העיר עצמה היא אותה עיר. כמובן שאנחנו במקום שאנחנו צריכים טיפה דברים יותר מתקדמים , כמו קופ"ח כמו בואי נגיד... לא יודע, נקרא לזה קניון קטן אפילו.

עמר אע'באריה: הצעירים הפלסטינים שהם עקורים פנימיים ברובם שמשתתפים בפרויקט הזה תופסים את עודנא כהזדמנות כדי ליצור את הפנטזיה שלהם על דבר שהוא יותר מוחשי באמצעות סרט ,באמצאות פסל, באמצעות ציור, באמצעות שיר.

קריינות: זו השנה השנייה, שבלדנא, העמותה למען נוער וצעירים ערביים, מארחת את אירוע הסיום של פרויקט "העודנא". חברי העמותה מלמדים את הנוער על המורשת הפלסטינית, זו הנעדרת מתוכנית הלימודים של משרד החינוך הישראלי.
טאהא קמר: אני למדתי מכיתה א' עד יב' על ההיסטוריה הישראלית, שזה לא מתאר ולא מספר לי מה היה, מה קרה לסבא וסבתא שלי. אז פה יש מקום שאני יכולה ללכת ולשמוע על הסיפורים האלה או על הנכבה. ולדעת מה זה נכבה.

קריינות: ההתעלמות מההיסטוריה הפלסטינית על ידי מערכת החינוך, פוגעת לדברי הצעירים, בסיכוי לחיים משותפים של יהודים ופלסטינים, תוך ביסוסם על שווין וכבוד הדדי. הם מרגישים שייכות לעם הפלסטיני ולאדמות משפחתם שהופקעו.

רנין ג'רייס: ככל שהמדינה יותר מוחקת זהות של פלסטינים, יותר מוחקת את ההיסטוריה שלהם ויותר מוחקת את המרחב –כך יותר ויותר צעירים פלסטינים מרגישים יותר שייכות למקום.

קריינות: פרויקט "העודנא" מאתגר את צאצאי העקורים החיים בישראל ומדרבן אותם לעסוק במשמעות השיבה בפועל לאדמתם.

כתבת: איך הפרויקט תרם לך באופן אישי?
יוסף אבו בקר: אם במקום מסוים היינו בואי נגיד... "עייפים" מכל המצב. אז הפרויקט של "עודנא" שהוא הגיע ונתן לנו תמונה אחרת ונתן לי את הכפר אחרי השיפוץ המלא שלו ואחרי שהוא יבנה עוד פעם מחדש וראית את הסרט של ה"תלת מיימד" אז הוא נותן לך כח עוד פעם מהתחלה.

סוף תמלול הכתבה: עודנא פרק 1 – אלע'אבסיה
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית