מאמת לתיקון

תמלול הכתבה: מאמת לתיקון

מגישה: "זכות השיבה של הפלסטינים" הן צרוף מילים האוטם את האוזן הישראלית בערך כמו המילה "נכבה". השבוע, לראשונה בישראל, התקיים דיון פתוח בנושא, בכנס "מאמת לתיקון" שיזמה עמותת זוכרות. האם אנחנו כבר מוכנים להקשיב?



אלגרה פצ'קו: עד היום הרעיון של מדינה אחת שהוא המסגרת הפוליטית שיכולה להבטיח שוויון, הוא בשוליים, לא חשוב לא מעשי, והוא לא מושך ישראלים, ומפחיד אותם.כדי לקדם את רעיון המדינה אחת אנחנו צריכים רעיון ספציפי איך תראה המדינה האחת? לאוכלוסיה הישראלית יהודית. ולמה זה האינטרס שלהם?



מגישה: מאמרים, ספרים, עבודות דוקטורט הוצגו בכנס, וגם תובנות מתהליכים דומים שעברו על חברות באירלנד, דרום אפריקה וסרביה, במטרה להניע תהליך אמיתי של צדק מעברי באזורנו.



מריאה טומא: צדק מעברי הוא דיספלינה חדשה, שמגדירה את כל הדרכים והמודלים שבהן מדינות שיוצאות מקונפליקטים או משלטון אוטוריטטיבי לדמוקרטיה, יכולות לבצע כדי להתמודד עם הפרה מאסיבית של זכויות אדם, או אי צדק היסטורי, היו בעולם עד היום בערך 70 80 מדינות שעברו תהליכים כאלה.



מגישה: לצד פליטי 48 שחיים מחוץ לישראל, נציגים של העקורים המתגוררים כאן בממיאר, אקרית ואל עראקיב הציגו בליווי ארגוני זכויות אדם וגופי תכנון, מודלים מעשיים ליישום זכות השיבה.



מניר נסיבה: זה חשוב מאוד שיסלח לאנשים על הפשעים שנעשו בעבר, זו הדרך היחידה שבה נוכל ללכת קדימה, ולדעתי צדק מעברי היא הדרך היחידה ללכת קדימה, וזו הבעיה באוסלו, דוחף אנשים רק קדימה ולשכוח את העבר לא לחשוב על זה, לחשוב על פיתרון סופי שלא קורה, וזה לא עובד. דרך טובה יותר תהיה לעבוד עם העבר והעתיד ביחד, לפנות לקורבנות של העבר ורק אז לבקש את סליחתם, ובאותו זמן לבקש מהם להיות חלק מבניית העתיד, וזה עבד במקומות רבים.



מגישה: לאור הדברים שהועלו בכנס של עמותת זוכרות, עולה השאלה האם סבב השיחות הנוכחי בהנהגתה של השרה ליבני, אכן יכלול פיוס מהותי ולא רק הסכמים שירצו את ארצות הברית ומנהיגי האזור.

סוף תמלול הכתבה: מאמת לתיקון