העיתונאים הפלסטינים בשטחים הכבושים פועלים כבר עשרות שנים בשגרה של דיכוי הפחדה וטרור מצד השלטונות הישראלים, אך נראה שסביב גל האלימות הנוכחי, ההתקפה של דיקטטורת הכיבוש נגדם התגברה.
תוך פחות מחודש הצבא הישראלי סגר שלוש תחנות רדיו מקומיות בחברון: "מנבר אל-חוריה", "דרים" ו"אז'אעת אל-ח'ליל". חיילים נשלחו בשעות הקטנות של הלילה להקיף את מבנה תחנת הרדיו מכל הצדדים, לפשוט על חדרי התחנה, לבצע "חיפוש" הרסני במיוחד ולהחרים מחשבים ומכשירי שידור. החיילים גם השאירו מכתב אחריהם שמסביר ש: "…צבא ההגנה לישראל יסגור כל תחנה שתסיט נגדו ונגד מדינת ישראל."
בווידאו ניתן לראות את עובדי תחנת הרדיו "דרים" בחברון בוחנים את הנזק שנעשה לתחנה ומקריאים את צו הסגירה של צה"ל:
כמו כל דיקטטורה, גם הדיקטטורה של הכיבוש בגדה, נלחמת באלו שמבקרים אותה ונלחמים להפלתה. אבל תחנות הרדיו המקומיות בחברון לא באמת מובילות את ההפגנות בגדה וגם לא את הפיגועים נגד חיילים ואזרחים ישראלים. הרי המניע המרכזי של האירועים הוא הצבא עצמו ופעולות הדיכוי שלו, שמעוררות את הציבור הפלסטיני שוב ושוב לחפש דרכי פעולה כדי להיפטר מהשליטה הישראלית ולהשיג שחרור לאומי.
סגירת תחנות הרדיו היא רק קצה הקרחון של ההשתקה, האלימות ואמצעי הטרור שמפעילה ישראל נגד העיתונאות הפלסטינית. אתר החדשות "אל-וטן" פירסם את הדו"ח החודשי של ארגון העיתונאים הצעירים לחודש נובמבר, שפירט עשרות התקפות נגד עיתונאים. ב-3.11.2015 נפצע הצלם מחמוד עדנאן מסוכנות הידיעות "קאסיון" מרימון גז בצילום עימותים ליד נחל עוז. צלם נוסף נפצע בינוני מכדור חי ליד מחנה הפליטים אל-בורייג'. באותו יום נפצע צלם העיתונות חמדי אבו רחמה בחזה מכדור ספוג במהלך צילום הצעדה השבועית בבלעין נגד הגדר וההתנחלויות.
ב-4.11.2015 חיילים הכו במחסום אל-ג'למה את צוות "טלוויזיית פלסטין" שכלל כתב, צלם ונהג ועיכבו אותם לחצי שעה. הם שוחררו רק לאחר החרמת חלק מציוד הצילום שלהם. ב-15.11.2015 נפצע ג'עפר שתיה (בן 47) מכדור מתכת מצופה גומי בזמן שסיקר הפגנה באזור קלקיליה ושני צלמים נוספים נפצעו מירי בכניסה הצפונית לאל-בירה. זה רק קומץ מתוך עשרות התקפות בירי, בגז ובמכות כלפי עיתונאים בחודש נובמבר שפורסמו ודווחו.
בנוסף לתקיפות אלו, נעצרו בשבועות האחרונים ארבעה עיתונאים במעצר מנהלי. אחד מהם הוא מחמד אל-קיק שנעצר ב24.11.15 בביתו ברמאללה ומוחזק במרכז החקירות "אל-ג'למה". בת זוגו של העצור, העיתונאית פייחא שלשל סיפרה ל"פלסטין און ליין" שהחיילים שברו את דלת הבית וניפצו את החלונות, לקחו את שני הטלפונים הניידים שלהם והחרימו גם את המחשב שלו. היא הוסיפה ש: "לאחר מכן הם ביקשו ממנו את תעודת הזהות ואחד החיילים תשאל וחקר אותו בשטח על עבודתו ועל בעלות הדירה שבה הוא גר. אחר כך הם קשרו את עיניו ולקחו אותו. שלושה ימים לא ידענו איפה הוא ולא היה שום מידע עליו". "הגענו למשרד הצלב האדום ולמשרד התלונות אבל הם לא ידעו דבר על הימצאו. בסופו של דבר, עורך הדין שלו גילה שהוא נמצא במרכז החקירות אל ג'למה ושהם האריכו את מעצרו ב-15 ימים."
למעצרי עיתונאים מהסוג הזה, שראויים יותר להיקרא "חטיפות עיתונאים", צריך להתנגד בכל הכח. מול תקיפות, הפחדות והשתקות שכאלו, גם ארגוני העיתונאים הישראלים צריכים להביע מחאה והתנגדות חריפה לשלילת זכויותיהם של העיתונאים הפלסטינים ולעמוד לצידם בסולידריות.
הוספת תגובה לכתבה