תמלול הכתבה: פרובוקטורים בבקעה, האמנם?

עומרי נג'אד: מה שקורה עכשיו זה שהסוסים מגיעים ומנסים להפחיד את המרעה של הפלסטינים , וממש דוהרים לתוך הצאן.

פעיל תעאיוש: אל תתקרבו, אל תתקרבו, אני מבקש מכם להתרחק אבל לפחות לא לפגוע בצאן.

מוסא רועה צאן פלסטיני: הוא מביא את הצאן, הוא מביא כלבים, הוא מביא סוסים כמו שראית. כל יום בעיות, כל יום בעיות. אם פעילי תעאיוש מגיעים הוא נהיה קצת יותר רגוע, אבל אם לא אז צרות, צרות, אומר לי "לך הביתה".

מוסא: מה המצב?

פעיל תעאיוש: ברוך השם

קריינות: בלב בקעת הירדן, קהילת רועי הצאן של משאש המונה 80 אנשים, נאלצת להתמודד עם הנוכחות המאיימת של מתנחלים מהמאחז הסמוך "מלאכי השלום". פעמים רבות, היחידים שעומדים לצידם הם פעילות ופעילים זכויות האדם, שמגיעים לבקעה כדי ללוות אותם בזמן המרעה.

פעיל תעאיוש: מה הבעיה שלך עם הרועים כאן? אפשר לדעת מה הבעיה?

מתנחל: הוא מטריד אותי גברת

מוסא: הוא לא רק אומר לך "לך מפה", הוא לא נותן לך לצאת מהאזור ואומר לך שאסור לך...שולח את הכלב והסוס על הצאן. כפי שראית לפני זמן קצר כשהיית פה. אם לא היית פה הוא היה עושה יותר.

מוסא: ככה אתה תוקף את הצאן עם הסוס יא חנן?

חנן: זאת הדרך מוסא: דרך יא חנן?

חנן: כן זו הדרך, אין בעיה. אתה גיבור כשאתה איתם הא?

מוסא: אתה ראית לפני זמן קצר, כשהכבשים בהריון והוא עם הסוסים שלו ועם הכלב, אז כמובן שהצאן יעבור הפלות. אני עובד קשה בשביל הצאן הזה, אני מפסיד כי כל כבש כזה מפרנס את הילדים שלי. הוא מגיע עם הסוסים והכלבים וגורם לכבש למות ככה, ואני מפסיד

מראיין: בגלל הבעיות והאלימות היו מקרי הפלה?

מוסא: כן, היו מקרים, אבל לא באותו היום. אם נגיד היום הוא תקף את הצאן עם הסוסים, אז למחרת מתרחשת הפלה או אחרי יומיים. הכבשה לא באותו רגע מפילה. אחרי יומיים-שלושה הכבש מת בבטן שלה. זה אכן קורה.

קריינות: אזור בקעת הירדן וצפון ים המלח משתרע על פני 1.3 מיליון דונם, שהם כמעט 30% משטח הגדה המערבית. מדינת ישראל אוסרת על הפלסטינים להשתמש ב- 85% מהאדמות בבקעה, אסור להם לגור שם, לבנות, להניח תשתיות, לרעות צאן או לעבד את האדמות. הקהילה ברשאש עצמה גם לא מחוברת למקור מים. בזמן שארגון הבריאות העולמי ממליץ על שימוש של 100 ליטר ליום לנפש לשימוש אישי ובייתי, תושבי הבקעה הפלסטינים נאלצים להסתפק ב- 30 ליטר בממוצע, פחות משליש ממה שמומלץ. מדוע התחילו לפעול באופן הזה בבקעה ומה עומד מאחורי ההתנהלות הזו?

גדי אלגזי: מה שרואים היום זה תוצר של תהליך בכמה שלבים, שהראשון הוא הריקון של הבקעה ב- 67', השני זה הירי על הפליטים שמנסים לחזור לשם, השלישי זה הקמת ההתנחלויות ששודדים את המים והקרקע במקומות הטובים ביותר בבקעה. מתוך שמונים וחמישה אלף איש, נשארים בסוף 67' אחד עשר אלף איש. כלומר שמינית ממספר התושבים. בגדה המערבית אין מקום דומה לזה.

מוסא: הוא (חנן המתנחל) לא רוצה צאן, הוא לא רוצה את זה. הוא רוצה שהאדמה הזו תתרוקן ולא יהיה בה אף פלסטיני.

גדי אלגזי: קרן קיימת לישראל משתלטת על מעיינות ומקורות מים, יש אקלים סובטרופי, זה גן עדן למתיישבים חקלאים. בעצם בבקעת הירדן מתבסס מודל של כיבוש קולוניאלי, שנותן רווחים למי שלפעמים מתחילים בתור קיבוצניקים, לפעמים מתחילים בתור מושבניקים, זה לא משנה. משיהו צריך לסלול דרכים, את זה עושה המדינה. מישהו צריך לאכוף על החקלאים והמתיישבים הפלסטינים ששדדו מהם את מקורות המים

חיילת: אני לא מפריעה לעבודה שלכם, אני עושה את מה שמוטל עלי, ואם מוטל עלי להזיז... פעיל: להזיז בהנחיית המתנחלים?

גדי אלגזי: מישהו צריך להזרים משאבים חדשים כדי להחזיר את ההתנחלויות האלה אחר כך, כלומר זה פרויקט כלכלי וזה פרויקט של המדינה. קריינות: מי שעומדים לצד הפלסטינים הם פעילות ופעילי זכויות אדם ישראלים אשר פעמים רבות מגנים בגופם על הרועים, ומבקשים מהצבא להציג אישורים ולא פעם נוכחותם מאפשרת לרועים לצאת למרעה בתחושת ביטחון. האם אלו הם באמת הפרובוקטורים כפי שהם מוצגים בתקשורת המרכזית?

עדה בילו: אנחנו בדיוק ההפך ממה שאומרים עלינו אנחנו מורידים את מפלס האלימות, אנחנו לא מעלים אותו. גם עם זה שהחיילים מתנהגים קצת יותר באנושיות אל הפלסטינים, וגם המתנחלים פחות אלימים כי הם יודעים שמתעדים אותם, הם לא משלמים מחיר הרי אף פעם על מה שום דבר עושים, אבל הם כן יודעים שיש לזה איזשהו הד תקשורתי שהוא לרעתם.

אריק אשרמן: אנחנו כאן כי אנחנו מאמינים בצדק, אני הרבה פעמים אומר לאלחנן שאני כבר פרובוקטורים, שככה פרעה אמר למשה לאהרון. כל מי שמכניס לאנשים רעיונות מוזרים לראש, כמו שיש זכויות, הוא פרובוקטור.

פעיל: הלו, תוריד ת'ידיים

מתנחל: אל תתקרב

פעיל: תוריד ת'ידיים

עדה בילו: אנחנו משתמשים בפריבילגיות שלנו. יותר קשה לגרש אותנו ולהפר את החוק אתנו, למרות שעושים את זה, מאשר פלסטינים. אין ספק שהנוכחות שלנו שם תורמת ליכולת שלהם לצאת חזרה לאדמות מרעה.

אריק אשרמן: אחת מההצלחות שלנו זו ההעצמה, אנשים כאן רק היו רואים אותם, היו צועקים עליהם מלמעלה, היו נשארים במאהל. היום גם כשאנחנו לא כאן, באומץ רב, הם באים גם בלעדינו, ומתעלמים עד כמה שאפשר מהמתנחלים.

עדה בילו: הדבר שהכי מפחיד את מדינת ישראל זה שיתוף פעולה לא אלים בין יהודים ופלסטינים, כי זה הדבר שהכי מערער על העליונות של היהודים. זה שישתפו פעולה באופן לא אלים, שיתוף פעולה אלים הם מתים, זה הדבר שהם הכי אוהבים, הם גם יודעים להתמודד עם זה הכי טוב. אריק אשרמן: כתוב בפרקי אבות "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש". במקום שהאנשים כאן חסרי ישע, מישהו צריך לעמוד איתם.

סוף תמלול הכתבה: פרובוקטורים בבקעה, האמנם?
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס