מה הקשר בין חומוס, קמפיין משרד האוצר להעסקה מגוונת, לוסי אהריש, וערבים?
מה המילה הראשונה שעולה לך לראש כשאומרים לך ערבים? התשובות יכולות להיות מגוונות כאשר אצל מרבית היהודים בישראל הן נעות בין מחבלים במקרה הגרוע וחומוס משובח במקרה "הטוב". אם לומר את האמת, לא זו ולא זו מטיבות עם הציבור הערבי בישראל הסובל מזה שנים מדימוי שלילי וסטיגמטי. הסיבות לכך רבות ומורכבות מכדי להתייחס לכולן במסגרת טור זה. יחד עם זאת, שחקנית ראשית במופע הישראלי המדירה את הערבי מגבולות הקונצנזוס היא ההכחדה הסימבולית בתקשורת המסורתית, ועליה חשוב לתת את הדעת.
הכחדתו הסימבולית של הערבי בתקשורת המסורתית מתבטאת הן בפן הכמותי, דהיינו בזמן המסך שבו מופיעות דמויות ערביות ובכמותן, כמו כן בפן האיכותי, דהיינו באופן שבו מוצגות הדמויות הערביות. דו"ח שפירסמה הרשות השנייה (מועדכן ל2005 לצערי) מצייר תמונה עגומה. מבחינה כמותית, מדשדשים הרחק מאחור הערבים הישראלים עם נתח של 3% בלבד מסך הדמויות המופיעות בזמן הפריים טיים בערוצים המסחריים (מגישי חדשות, מושאי כתבות, דמויות בסדרות, אורחים בתוכניות בידור וכו') וזאת למרות שערביי ישראל מהווים כ21% מהאוכלוסיה ע"פ נתוני הלמ"ס. חמורה מכך היא מגמת הירידה בייצוג הכמותי המוצגת בין 2003 ל2005.

התרשים לקוח מדו"ח הרשות השנייה
אז כן, יש גם סיפורי הצלחה שמוכרים לכולנו כמו לוסי אהריש, ששיחקה בעבר בסדרות ישראליות שונות וכיום מנחה תוכנית פאנל בשם "שיחת היום" בשעות הבוקר המאוחרות. אך אל לנו לתת לסיפורי הצלחה שכאלה להטעות אותנו. נתוני המאקרו לא משקרים, ומטיחים את האמת בפנינו. אם כך, כנראה שאין זו הפתעה שגם לוסי אהריש טרם הגיעה לפריים טיים, ושעדיין לא התיישב לצד או במקום יונית לוי מגיש חדשות ערבי.

לוסי אהריש
העדר הייצוג הכמותי לא פוסח על אף ענף בתקשורת ומראה אותותיו גם בעיתונות. "מרכז אעלאם" פירסם ב2009 דו"ח המנתח את ייצוגם של ערבים בשלושה עיתונים (ידיעות, מעריב, הארץ). הדו"ח מצא כי מתוך 8,678 אייטמים שנבדקו באופן אקראי, רק 177 עסקו באוכלוסיה הערבית (כלומר גם פה מדובר ב 2% ייצוג בלבד).
ההכחדה הסימבולית כאמור אינה נחלתו של העדר כמותי גרידא. השאלה האמיתית היא, כיצד מיוצגים הערבים הישראלים באותם 2% אומללים. בטח כבר ניחשתם שגם כאן הממצאים אינם מזהירים, ואכן המציאות התקשורתית מאופיינת בהיעדר ייצוג איכותי. מדו"ח הרשות השנייה עולה כי מרבית הסיקורים הנוגעים לערבים ישראלים בטלוויזיה נוגעים להיבט הסכסוך היהודי-ערבי ועבריינות, ופחות (באופן ניכר) בסיקורים של "אירועי סדר" המתארים את שגרת חייהם ופותחים עבורנו צוהר להכירם. לא פלא אם כך שדמות הערבי ישראלי נתפסת אצל יהודים ישראלים רבים כדמות מאיימת ואף דמונית. ייצוג סלקטיבי זה הופך את הערבי הישראלי ל"לא לגיטימי" ומדיר אותו מגבולות הקונצנזוס. הקמפיין שהעלה לאחרונה משרד הכלכלה שם לו למטרה את עידוד העסקת אוכלוסיות מוחלשות כגון ערבים, לאור האפליה הנוכחית בהעסקתם. נראה כי פרסומת זו אין בה די בכדי לשנות את המציאות, כל עוד התודעה הקולקטיבית בישראל מוזנת מהדה-לגיטימציה לערבים הנובעת מהייצוג הסלקטיבי.
מלבד הסלקטיביות בתכנים, הדמויות מוצגות בתכנים אלו באופן שאינו נאמן למציאות. חשוב להדגיש שבהיבט הזה ישנן שתי תופעות מקבילות. האחת מנציחה את הסטריאוטיפ של הערבי, כאלים, לא משכיל, ופרימיטיבי ובכך גם מנציחה ומצדיקה את הרתיעה מהם. השנייה, מציגה את הערבי כדמות קלה יותר לעיכול לציבור היהודי, או אם תרצו ערבי = חומוס. התופעה הראשונה הוצגה בדו"ח של הרשות השנייה ששיקלל את סטאטוס הדמויות המוצגות של כל מגזר בציונים של אפס עד שבע ע"פ רמת השפה, השכלה, יוקרת המקצוע, מעמד סוציו אקונומי, התפקיד באייטם (מרכזי/שולי),ורציונאליות לעומת רגשנות. ניתן לראות שבמהדורות החדשות שהנן לב ליבו של הפריים טיים הישראלי "זוכות" הדמויות הערביות המוצגות לציון 3.0 בלבד במדד הסטטוס, לעומת הציון הכלל מגזרי של 3.7. התוצאות בתוכניות האקטואליה והתחקיר גרועות הרבה יותר.

התרשים לקוח מדו"ח הרשות השנייה
ערבי = חומוס, זוכרים? כן כן, זו לא המצאה. מסתבר שרק ככה הרבה ישראלים מוכנים לראות את הערבים "שלהם" על המסך. כמגיש חדשות? לא. כחבר פאנל דעתן? ממש לא. בכתבת אופי של אירועי סדר? לא צריך. כמגיש חומוס? אין שום בעיה! עליי לציין כי אין לי כל בעיה עם החומוס והעוסקים בחומוסיות, אך האם זו כל התרבות הערבית ואין מלבדה? קרוב לוודאי שלא. ובכל זאת, כנראה שכך הרבה יותר פשוט ליהודים רבים בישראל שמעדיף שלא יטרידו אותם בתרבות לא להם, ובמצוקותיה, העיקר שאת "החומוס עושים באהבה".
לא יהיה זה מוגזם להגיד שמסלול ההמלטות העיקרי של ערבי ישראלי ממלתעות ההכחדה הסימובלית (כמותית ואיכותית) הוא וויתור על הייחודיות התרבותית שלו ואימוץ זהות יהודית. הקונפליקט היהודי ערבי הוא כמובן מורכב הרבה יותר וטעון ומושפע מפעילותם ואי פעילותם של שני הצדדים באספקטים רבים. עם זאת, חשוב שנשכיל להיות צרכני תקשורת חכמים, שלא מתביישים לשאול שאלות ולערער על המובן מעליו המוגש לנו ממסכי הטלוויזיה ומאמצעי המדיה האחרים. ייצוג כל אוכלוסיה באופן שאינו תואם למציאות או אף העדר ייצוגה מבחינה כמותית, מונעים מאנשים רבים שאינם פעילים פוליטית ואינם מכירים את המציאות מהשטח, להכיר את האחר, להכיר את החברה בה הם חיים, להכיר את עצמם.
מקורות:
הוספת תגובה לכתבה