תמלול הכתבה: שחר פרץ, אני מסרבת!
שחר פרץ: קוראים לי שחר פרץ, אני בת 18 וב-31 באוגוסט אני אסרב להתגייס לצה"ל. קיבלתי את ההחלטה הזאת מתוך האמונה שאני לא רוצה לפגוע במיליוני בני אדם בשטחים ובעזה ושאני לא רוצה לקחת חלק במערכת הדכאנית והאלימה שממשיכה לדכא ולדכא ולהרוג.
שאלה: איך התגבשה בך ההחלטה לסרב?
שחר פרץ: ההחלטה שלי לסרב הגיעה מתוך מפגש עם בני נוער פלסטינים ופלסטיניות שפגשתי במחנה קיץ בסוף כתה ח', ובעצם, מאותה שנה המשכתי לפגוש אותם כל שנה ושנה והתגבשה בי ההבנה שאני לא רוצה לפגוש אנשים ששחיתי איתם בבריכה במחסום, כשאני עם נשק והם מבקשים לעבור. אני לא רוצה לפגוש אותם כמספר במחשב של מודיעין ולהחליט האם לדווח עליהם או לשלוח עליהם פקודה להוצאה להורג או כל דבר אחר.
מגיל מאוד צעיר במדינה הזאת, אנחנו מתרגלים לרעיון של "אנחנו מתגייסים לצבא". אנחנו מתרגלים לרעיון שמדים הם חלק טבעי מהמרחב הציבורי, שרואים מלא נשקים באוטובוסים בימי ראשון. ואני חושבת שההחלטה לא לקחת חלק בדבר הזה, ההחלטה לא ללבוש מדים, ההחלטה לא להחזיק נשק, היא החלטה אמיצה ולא מובנת מאליה והחלטה שמאוד מאוד קשה לעשות אותה במרחב הזה שמקדש חיילים, שמקדש מוות, שמקדש גיבורים מתים, שהרחובות בו קרויים על שמם של מפקדים ובבתי הספר בכל שנה עושים טקסים וצפירה ואין דרך אחרת.
שאלה: אז למה לסרב ולא למצוא דרך אלגנטית להתחמק מהשירות?
שחר פרץ: אני בחרתי לא לגשת לקב"ן ולא לגשת לוועדת מצפון. חשוב לי לקבל את הפטור שלי לא מאחורי הדלת אלא לפניה. חשוב לי שכמה שיותר אנשים יוכלו לשמוע ולראות ובכלל להכיר שיש אנשים שלא מתגייסים ושיש אנשים שמעבירים ביקורת על מה שהצבא עושה.
שאלה: מהם מקורות ההשראה שלך למהלך של הסרבנות?
שחר פרץ: אני יודעת להגיד על עצמי שלמרות שידעתי שאני לא רוצה להתגייס בהתחלה, לא ידעתי באיזה אופן אני ארצה לעשות את זה. וכשראיתי סרבניות וסרבנים אחרים מסרבים ובאופן פומבי מצהירים שהם לא מוכנים לקחת חלק במציאות הנוכחית בישראל, בעזה ובגדה המערבית, זה גרם לי לרצות להיות חלק מזה, לרצות להיות חלק מהתנועה הגדולה יותר שמתנגדת לאלימות בצורה ברורה וגדולה ובקול חזק.
שאלה: איזו השפעה יש לדעתך לסירוב שלך?
שחר פרץ: בעיניי לסירוב יש השפעה אדירה, יש השפעה אדירה על בני נוער, יש השפעה אדירה על פלסטינים ופלסטיניות ויש השפעה על אנשים בעולם כולו שרואים שאפשר לעשות משהו אחר שאפשר להחליט ללכת בדרך אחרת, בדרך לא אלימה.
אני הייתי רוצה שבני ובנות נוער שנמצאים לפני הגיוס שלהם, לפני צו ראשון, ישאלו את עצמם שאלות על המקום הזה שהם נמצאים בו. ישאלו את עצמם וממש יחקרו מה קורה בצבא מה הצבא עושה לאנשים אחרים על מי הצבא מגן ואת מי הצבא הורג.
שאלה: את לא מפחדת מהכלא?
שחר פרץ: אני לא מפחדת להיכנס לכלא, אני אפילו מחכה לזה ברמה מסוימת.
שחר פרץ בהפגנה: "לחשוב שאני עוד חודשיים אהיה פה בכלא, זו מחשבה מאוד משונה. לחשוב מה אני אעבור מה אני ארגיש? האם אני אשמע את הצעקות? ואני מקווה שיהיה טוב ושאני אתרגש מזה שכולם מגיעים לתמוך."
שחר פרץ: אני מאוד מאמינה במה שאני עושה ובהחלטה שלקחתי, ואני מחכה להתמודד איתה. אני רוצה להגיע לנקודה שבה אני מסרבת ובאופן פעיל מתנגדת למה שקורה.
סוף תמלול הכתבה: שחר פרץ, אני מסרבת!
החלטה ראויה ואמיצה.
מעריך מאד.
כששיהיו רבים כמוך, ייגמר הכיבוש וכל התרבות המיליטריסטית תתפוגג.
מקווה שזה יקרה מהר.
חזקי ואמצי והעיקר אל תפחדי.
מאחל שכשתזקקו לחייל אני אהיה שם כדי להתעלם