תמלול הכתבה: אדם לא חוקי – תיאטרון מחוקק

כתב: סוגיית מבקשי המקלט האפריקאים כמעט וירדה מסדר היום הציבורי. אבל ההצגה "אדם לא חוקי" שהתקיימה בפסטיבל שייח אבריק בטבעון, מנסה לספר לציבור הישראלי על המציאות המורכבת של עשרות אלפי בני אדם, שעדיין חיים כאן ללא מעמד וללא היכולת לחלום.
עומאד שאקור: אני עומאד, בדארפור, סודן, בארץ 10 שנים, ועדיין אדם לא חוקי.
חישאלו: אני חישאלו, מאריתריאה, בארץ 8 שנים, עדיין אדם לא חוקי.
חן אלון: הפרויקט הזה בעצם התחיל עם פתיחת מתקן חולות, בסוף 2013, תחילת 2014, מדינת ישראל פתחה את המתקן הזה כדי לייבש אותם, כדי להרוג להם את הזמן, שהם ירצו לעזוב מרצון.
אברם ביזן חרוס: הצטרפתי לתאטרון חולות ב-2016, כשהייתי בחולות.
מאיה בואנוס: ואני זוכרת שאני כל כך נדהמתי, והרגשתי שמישהו נתן לי איזשהו אגרוף בבטן, ולא האמנתי שאדם שנמצא אולי מרחק כמה צעדים ספורים ממני, חווה זוועות כאלה. ניגשתי לחן אחרי ההצגה ואמרתי לו, "אני בפנים".
עומאד שאקור: הצטרפתי לתיאטרון חולות כשהייתי במתקן הכליאה, ללא אפשרות למלא את הזמן הפנוי שהיה ברשותי.
אברם ביזן חרוס: הפעם האחרונה שפגשתי את אבא שלי, כשהייתי בן 16, שבע שנים עד היום.
אברם ביזן חרוס: אבא שלי היה 25 שנה בצבא, ופתאום, הוא לא אמר לאף אחד, ולא חזר. ואמרו, "אנחנו ניקח אותך לצבא". בגלל זה אני גם ברחתי מהמדינה, בגלל הצבא.
חן אלון: אנחנו עובדים בשיטה שנקראת "תאטרון המדוכאים" של אוגוסטו בואל הברזילאי. התאטרון הוא כלי ליצירת אומנות, גם למאבק אקטיביסטי, ולפוליטיזציה, ותהליכים כמו תרפויטים. וכשפגשנו את האפריקאים במתקן חולות, הם הבינו את זה מיד.
שחקן: התחנה הבאה – גשר קלקא.
חן אלון: ישראלים, ומבקשי מקלט, נמצאים ביחד באותו חלל ובאותו זמן, ונוקטים פעולה, ואיזושהי שותפות ואהבה נורא גדולה עוברת לקהל. זה אפשרי, זה המסר.
אברם ביזן חרוס: יש גזענות פה. אתה מרגיש כי אתה שחור, מרגיש שמסתכלים עליך ומסתכלים על הצבע שלך. זה ממש קשה.
מאיה בואנוס: גם אני, כמו רבים מהסביבה הקרובה שלי, הייתי איזשהו תוצר של מנגנון פחד. וכשהגעתי לקבוצה אז דווקא גיליתי קהילה כל כך עדינה ואדיבה, וכל כך שונה ממה שראיתי בתקשורת, או ממה ששמעתי. הבנתי עד כמה בקלות גם אני הייתי יכולה להיות חלק מהעדר שהולך אחר איומים והפחדות.
שחקנים: תביא ת'כסף! תביא ת'ויזה!
שחקן: לא!
עומאד שאקור: אנחנו בלימבו, אנחנו לא יודעים מה יקרה מחר. אתה לא יכול להתייחס לאנשים בצורה שהם יעלמו לחלוטין, או יהרסו נפשית, לנצח.
חן אלון: הם באים מרצח עם, הם באים מדיקטטורות, והם עשו את המהלך הזה בלית ברירה. רק במדינת ישראל, מתוך המדינות הדמוקרטיות בעולם, אדם יכול להיות 6 שנים, 8 שנים, 10 שנים, 12 שנה, בלי מעמד. שום דבר. לא פליט, לא מגורש, לא תושב זמני, כלום.
שחקנים: שרפו את הכפר שלי. איבדתי את אח שלי, אדם, ואת אמא שלי, אוואה.
עומאד שאקור: זה נתן לי ביטחון. איך לבטא את עצמי, וזה היה כלי מדהים שאני משתמש בו מאז.
אברם ביזן חרוס: זה חלק מהמשפחה שלי, זה המשפחה. אני מאמין בה, היא המשפחה שלי פה בארץ.
עומאד שאקור: אנחנו לא סכנה למדינה הזאת, או אליכם. אנחנו באנו לכאן כי אנחנו צריכים את עזרתכם.
שחקן: משהו יותר זול אולי? אתה יכול להביא אולי מהמחסן, אחי?
עומאד שאקור: אני?
שחקנית: כן, זה פשוט מתחיל להתפשט פה. אתה יודע, זה...
עומאד שאקור: מה קרה היום? אני לא עובד פה!
שחקנית: אה, סליחה.
כתב: בחלקו השני של המופע, הקהל מתבקש להפוך מצופה פאסיבי לשחקן אקטיבי, ולהציע פתרונות  לסיטואציות יום יומיות שמועלות בהצגה.
חן אלון: דליה עושה את הדבר הכי חשוב בתיאטרון וזה להסיג גבול. היא לא מקבלת את הקו, היא קמה... לא להיות בגבולות ששמו לנו. ליאור נכנס, הוא רוצה לעשות פעולה.
חן אלון: אני יצאתי לדרך הזאת, אם להיות כנה, לא הכרתי אף אדם שחור, ולא דמיינתי שכעבור חמש שנים אני ארגיש עם חלק מהם ממש משפחה. וזה לא דבר שקרוב למה שדמיינתי שאני ארגיש.

סוף תמלול הכתבה: אדם לא חוקי – תיאטרון מחוקק
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס