דעה על סדר היום |

אפרטהייד וויק-נס

מדינה נכתב על ידי

השבוע החל באוניברסיטאות ברחבי ארה"ב ואנגליה "שבוע האפרטהייד הישראלי". בשבוע זה מתקיימים אירועים שונים בקמפוסים, הבאים להציג לסטודנטים מידע חשוב על מצב זכויות האדם והאזרח של הפלסטינים בשטחים הכבושים ובישראל. אירועים דומים יתקיימו החל מהשבוע הבא גם באוניברסיטאות בכל רחבי אירופה.

התקשורת הישראלית, זאת שהתייחסה לנושא עד כה, הציגה לציבור הישראלי את עמדתם של סטודנטים ישראלים הלומדים במוסדות בהן נערכים אירועי "שבוע האפרטהייד", אשר מסבירים כיצד יש להתנגד להם. נראה שהסטודנטים הישראלים מעמידים את עצמם בחזית ההסברה הישראלית, משימה לא קלה לכל הדעות. גלוי הדבר שהפעילים המארגנים את "שבוע האפרטהייד" לא שואפים לאזן את התמונה שהם מציגים לסטודנטים עם הפגיעה בזכויות האדם והאזרח מצד פלסטינים נגד ישראלים. אי-איזון זה מאוד חורה לישראלים רבים, מפני שלתפיסתם מוצגת באירועים אלה מציאות חד-צדדית, שלא תואמת את המציאות שהם מכירים כל-כך טוב מישראל.

אירועי "שבוע האפרטהייד" ברחבי אירופה וארה"ב

אירועי "שבוע האפרטהייד" ברחבי אירופה וארה"ב

מומלץ לסטודנטים הישראלים, שנייה לפני שהם סותמים את האוזניים ומכסים את העיניים, כן להקשיב ולקרוא מעט ממה שמוסבר באירועי "שבוע האפרטהייד". לא צריכים להסכים עם הכל, אבל ייתכן שבדרך מקרה הם ילמדו דבר או שניים שהם לא ידעו על המדינה שלהם. זאת מפני שבמדינת ישראל, על מערכת החינוך האינדוקטרינטיבית, התקשורת המגויסת, והחברה המיליטריסטית שלה, לאזרחים באמת קשה לדעת מה קורה במציאות. אם לא בבית-הספר ובצבא יוצא לאזרחים ישראלים ללמוד על מצב זכויות האדם והאזרח של הפלסטינים בישראל/פלסטין, יש שיחשבו שבאקדמיה הישראלית הם יוכלו לקבל על כך מידע. ובכן, במוסדות האקדמיה בישראל אמנם מתקיימת פעילות ציבורית פוליטית, אך היא מעטה מאוד יחסית למקום בו נמצאים הרבה מאוד צעירים ישראלים ביחד, לעתים לראשונה יהודים וערבים ביחד באותה הכיתה. יש לכך סיבות שונות, אך בעיקר ניתן לראות שמוסדות האקדמיה לא מעודדות פעילויות ציבוריות פוליטיות של הסטודנטים ואף במקרים רבים מערימים קשיים גדולים על קיומן.

לכן, הסטודנטים הישראלים בחו"ל צריכים לראות זאת כהזדמנות ללמוד מנקודת מבט אחרת על מה שקורה במדינה שלהם. כמובן שיש להיות ביקורתיים כלפי המידע המוצג לך, אך בו בזמן יש לזכור להיות ביקורתי כלפי המידע שאת/ה בא/ה איתו מהבית. לעומת מה שכתבו ישי מישור ועודד שטיינברג, סטודנטים מאוקספורד, ב"מכתב למבקר בשבוע האפרטהייד", אירועי ההסברה בשבוע זה לא קוראים לפירוקה של מדינת ישראל. מישור ושטיינברג כתבו: "גם אנחנו, כמוכם, חושבים שהכיבוש בגדה המערבית צריך להסתיים לאלתר, ושלפלסטינים יש זכות טבעית להגדרה עצמית ולחיים חופשיים במדינה משלהם. הבעיה היא שהמסר הפוליטי של שבוע "ישראל אפרטהייד" ושל מארגניו הוא שזכות טבעית זו שייכת לפלסטינים – ולא ליהודים." יש להבהיר כי הקריאה המוצהרת של "שבוע האפרטהייד" היא שיש להפעיל לחץ על מדינת ישראל על מנת שתסיים את מדיניות האפרטהייד. על מנת להבין טענה זו, צפו בסרטון שהופץ כחלק מהזמנה לאירועי "שבוע האפרטהייד".

https://www.youtube.com/watch?v=s0KONygMEg8

חבל שבישראל כמעט לא מתאפשר לסטודנטים ולאזרחים בכלל, ללמוד באופן נגיש על מצב זכויות האדם והאזרח היום בישראל. יהיה זה מבורך אם במוסדות אקדמיים בישראל יתקיים שבוע של אירועי הסברה על מצב זכויות האדם והאזרח בישראל. כשעוסקים בסוגיה כה רחבה, לא חייבים לעסוק רק בפלסטינים. ניתן לדבר על מצב זכויות האזרח ואי-השוויון האזרחי בישראל של נשים, של קהילת הלהט"ב, של בעלי מוגבלויות, של מזרחים, של אתיופים, וגם של פלסטינים. ניתן לדבר על מצב זכויות האדם והפרתם בישראל של מהגרי עבודה, מבקשי מקלט, פלסטינים נתינים של המשטר הצבאי ופלסטינים שזכויותיהם הבסיסיות נפגעות ע"י החמאס בעזה או הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. מה אתם אומרים – האם משרד החינוך ומוסדות אקדמיים יהיו מסוגלים להכיל ולתמוך בשבוע כזה?

 
 

הוספת תגובה לכתבה

לכתבה זו תגובה אחת באתר

  1. תודה על הכתבה 26 בפברואר, 2014  בשעה 10:10

    כתבה מצוינת, הלוואי שתהיה קצת יותר פתיחות מצד גם מה שמכונה השמאל הישראלי להבין שהתנועה לחרם היא למעשה התמיכה הכי גדולה מבחוץ שהוא יכול לקבל.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס