יום שישי   25-09-2020
דעה על סדר היום |

רפואה במיטבה

חברה נכתב על ידי

לא חלף חודש מאז הסערה התקשורתית שהתחוללה בעקבות חשיפתה של אילנה דיין בתוכנית "עובדה". מצלמותיה של אילנה דיין תיעדו שלושה מנתחים בכירים בבית החולים איכילוב דורשים אלפי דולרים "מתחת לשולחן" בעבור טיפול בחולים.
מנהל בית החולים, פרופ' גבי ברבש, מיהר להודיע כי יפתח בהליכי השעיה נגד הרופאים הבכירים באומרו: "חייבים לשמור על החוק ועל העקרונות האתיים".
בשיאה של הסערה הנחתי שמדובר בעוד ארגון ענק ושבע המנצל את מצוקותינו ברגעים הקשים ביותר. ארגון המייצג הגמוניה רפואית שנועדה קודם כל לשרת את עצמה וכל זאת על גבם של חולים עתירי ממון. המחשבה הבאה שעלתה במוחי ומה קורה לאותם אלפי חולים שידם לא משגת?
חלפו להם מספר שבועות ומצאתי את עצמי בודק, שלא ברצוני, ממקור ראשון מה קורה לאותם אלפי חולים, או יותר נכון לחולה אחד כותב שורות אלו. מזה מספר ימים שליבי אותת לי. תחילה התעלמתי מאיתותיו אך כאשר הם גברו נכנעתי לרצונו הזמנתי מונית ויצאתי לבי"ח איכילוב. כולי חרד וחושש הגעתי אל פתחו של חדר המיון וכאן חיכתה לי ההפתעה הראשונה. את פני פגשה אחות נעימה אשר הציגה את עצמה וביצעה את הליך הקבלה הראשוני. הליך שכלל תיאור מפורט אודות המסלול אותו אני עומד לעבור במיון, לרבות לוחות זמנים משוערים. ברגעים אלו חשתי כיצד מוחזרת לי השליטה על מהלך חיי והלא נודע קורם עור וגידים.
משם הופניתי לפנימית ח', מחלקה עמוסה המטפלת בחולים שמרביתם מבוגרים וקשישים סיעודיים, חלקם מחוסרי הכרה, מלווים בבני משפחה מודאגים. כאן פגשתי רפואה במיטבה. איני מבין דבר וחצי דבר בפרוצדורות רפואיות אך במהלך חיי למדתי דבר או שניים על אנשים ומה שבניהם.
עם הגיעי למחלקה הושיטה לי את ידה האחות אוסנת והציגה את עצמה תוך שהיא מפרטת את תהליך הקליטה הצפוי. לא חלפו מספר דקות והרופא התורן רונן הגיע וגם הוא מושיט את ידו ומציג את עצמו ומתעניין לשלומי. תהליך הקבלה המאופיין בתחקיר קליני מפורט לווה בשאלות לא פורמאליות אודות הקריירה שלי ובני משפחתי. החוויה המרכזית הייתה שאני חשוב להם ושהם באמת מתעניינים בי כאדם וידאגו לבריאותי. מרגעים אלו ואילך כל איש/ת מקצוע שפנו אלי הקפידו להציג את עצמם, לפרט את מהות הטיפול שהם מעניקים לי וטורחים להתנצל אם הכאיבו לי.
ביממה בה בליתי בפנימית ח' פגשתי חבורה של אנשי ונשות רפואה צעירים, רגישים, קשובים לזולת ורואים ברפואה מקצוע מיטיב שאינו בהכרח מנגנון שררה. תוהה אני בלבבי היכן מתרחש הקלקול? באיזה שלב במעלה סולם הקריירה הם מפסיקים להתעניין בנו ועסוקים בכספנו. אני רוצה להאמין שהקלקול מאפיין מיעוט מקרב אנשי ונשות הרפואה. ואם אני נאיבי האשמים בנאיביות זו הם אנשי ונשות פנימית ח' היקרים. תודה !!

  כתבות ווידאו שחבל לפספס