ידיעה כתובה |

: סרבנית מצפון – מאיה ברנד-פיגנבאום

חברה נכתב על ידי

מלווה בעשרות חברים, תומכים ובני משפחה, התייצבה הבוקר מאיה ברנד-פיגנבאום, בת 18 מקריית טבעון, בלשכת הגיוס והכריזה על סירובה להתגייס לצבא. לדבריה, החלטתה התגבשה מתוך אמונה כי זו הדרך המשמעותית והטובה ביותר עבורה לקדם עקרונות אנטי-מלחמתיים ולתרום לסיום הכיבוש, בידיעה שהיא צפויה להישלח למאסר בכלא צבאי בעקבות הסירוב. "הערכים המרכזיים שעליהם התחנכתי וגדלתי הם ערך השוויון, שלפיו אני רואה את כולן ואותי ביניהן כשוות, וערך החשיבה הביקורתית, שלפיו אני מקפידה לא לקחת דבר כמובן מאליו ומנסה לחשוב על דברים לעומק ולהיפתח לנקודות מבט שונות", היא אומרת.
בכניסה ללשכת הגיוס הפגינו התומכות והתומכים של מאיה, בינהם פעילות ופעילי "מסרבות", רשת סרבנות פוליטית, ונשאו שלטים כמו "לא יורות, לא בוכות – מסרבות להיות כובשות".

הפגנת תמיכה במאיה ברנד-פיגנבאום, בקו"ם 14/7/2019 (צילום: מסרבות)

בהצהרת הסירוב שפרסמה כתבה מאיה: ״מצב זה של שליטה בעם שלם למשך עשרות שנים פוגע בביטחונה של מדינת ישראל. כאישה שאוהבת את הארץ הזאת, שנופיה ואנשיה הם חלק ממני, לא אוכל לקחת חלק בשימור המצב הזה. אני ערה לכך שבמציאות שלנו דרוש צבא שיפעל לצורכי הגנה מפני איומים ממשיים, יחד עם זאת דרושים אנשים שיפעלו לטובת מציאות ללא מלחמות. פעילות אנטי מלחמתית היא לטובת המדינה והעולם ותביא ביטחון לטווח הארוך. פעילות לפתרון הסכסוך וסיום הכיבוש היא לטובת כל יושבי הארץ בין אם הם יהודים, מוסלמים או נוצרים.״
במהלך השנים, פגשה מאיה אנשים רבים שחיים בגדה המערבית תחת הכיבוש, "ביקרתי בבתיהם, שמעתי את סיפורי חייהם, וראיתי אנשים שהחופש שלהם נגזל מהם. הייתי חלק ממפגשים בין יהודים ופלסטינים שמתעסקים בשינוי חברתי ופועלים דרך מאבק לא אלים לסיום הכיבוש, למען מציאות של חיים משותפים, בטוחים, שווים וחופשיים". היא גיבשה השקפת עולם לפיה מדינות, עמים ובני אדם יכולים לפתור סכסוכים ואי-הסכמות באמצעות תקשורת מכבדת ולא-אלימה, והדרך של מאבק לא אלים לשינוי חברתי כמו זו שהובילו מנהיגים כמו גנדי, וואנגרי מטאי ומרטין לותר קינג, העניקו לה השראה.
בהצהרת הסירוב שפרסמה, כתבה: ״מצב זה של שליטה בעם שלם למשך עשרות שנים פוגע בביטחונה של מדינת ישראל. כאישה שאוהבת את הארץ הזאת, שנופיה ואנשיה הם חלק ממני, לא אוכל לקחת חלק בשימור המצב הזה. אני ערה לכך שבמציאות שלנו דרוש צבא שיפעל לצורכי הגנה מפני איומים ממשיים, יחד עם זאת דרושים אנשים שיפעלו לטובת מציאות ללא מלחמות. פעילות אנטי מלחמתית היא לטובת המדינה והעולם ותביא ביטחון לטווח הארוך. פעילות לפתרון הסכסוך וסיום הכיבוש היא לטובת כל יושבי הארץ בין אם הם יהודים, מוסלמים או נוצרים.״
מאיה מעידה כי ההחלטה לסרב התגבשה בה מגיל צעיר, וכבר בכיתה ט' היה לה ברור שלא תתגייס.

מה שמעת מנשים שסירבו לפניך? מה הן סיפרו לך על התהליך?
הרבה שמעתי מסרבניות שבדיעבד זו אחת ההחלטות הנכונות שעשו, וזה מאוד מעודד כי את נמצאת בסביבה שכל הזמן מערערת על ההחלטה שלך.

האם שיתפת בהחלטה את המשפחה, חברים, ומה הייתה תגובתם?

כמובן ששיתפתי, כי זה חלק מהחיים וחלק מהמטרה של סירוב בשבילי היא לעורר שיח. התגובות בציבור היהודי ישראלי לרוב לא תומכות ומבינות, בגלל שאנחנו גדלים תחת נרטיב מאוד מסוים, בו אנחנו לא רואים את עצמנו כעם כובש. אז מאוד קשה לקבל את העובדה הזאת, ככה שמאוד קשה להבין למה אני מסרבת.

האם ישיבה ממושכת בכלא לא מרתיעה אותך?

זה פחות מרתיע אותי, באמת כי אני יודעת למה אני נכנסת. יותר מרתיעות אותי התוצאות של ההפצה התקשורתית.

איך את נערכת לאפשרות הזו?

אני פשוט מבינה שזה דבר שמספיק חשוב לי בשביל שאהיה מוכנה לתת מהזמן שלי לזה.

מה דעתך על אלה שחושבים שעדיף להתגייס ולעשות שינוי מבפנים?

אני מבינה את החשיבה הזאת, אבל אני חושבת שזה מאוד מורכב לעשות שינוי בתוך מערכת כל כך נוקשה שלא פתוחה לשינויים ופועלת לפי נהלים מאוד ברורים ופקודות. יש דרך להשפיע על מקרים ספסציפים, אבל נחוץ בעיני השינוי שרואה את הדברים מחוץ למערכת, ונחוצים אנשים שלא יהיו מוכנים לקחת חלק, וזה כשלעצמו יכול להביא שינויי.

מה את מקווה שיהיה האפקט של הסירוב?

קודם כל שזה יעורר בקרב אנשים מחשבות ושאלות אמיתיות, שאנשים יקבלו תקווה לשינוי חברתי וירצו לעשות אותו בדרכם. בסופו של דבר אני כן מקווה שזה יעודד עוד אנשים לסרב, כי אני חושבת שחשוב שאנשים יעשו את זה ושיכולה להיות לזה השפעה חברתית עמוקה לטווח הארוך.

מאיה ברנד-פיגנבאום


באקט הסירוב, מבטאת מאיה את המחויבות שלה לחבריה הפלסטינים, שאת סיפוריהם האישיים והעוולות שנגרמו להם כתוצאה מהשלטון הצבאי לאורך כל חייהם היא נושאת עמה, "לבי עם חבריי הפלסטינים שחיים בפחד ובחוסר ביטחון תמידי. לבי עם ילדים פלסטינים שנלקחים מהוריהם למעצר וסובלים מיחס מחפיר הרומס את כבודם כבני אדם. לבי עם כל האזרחים החפים מפשע שנהרגו כי הפגינו למען חירותם בצורה לא אלימה"."
בהפגנה נכח גם חה"כ עופר כסיף מסיעת חד"ש, שמסר: "מאיה ברנד פיגבנאום, סרבנית אמיצה בת 18, הגיע היום לבקו"ם להצהיר על סירובה. דרכה של מאיה היא דרך של שלום ושוויון לכל יושבי הארץ, והיא מוכנה לשבת בכלא במאבקה הצודק. חזקי ואמצי מאיה, אנחנו אתך."
גם סרבן המצפון רומן לוין, בן 20 מבת-ים, ריצה כבר 70 ימי מחבוש על סירובו, והבוקר הסגיר עצמו לשלטונות הצבא. הוא צפוי להישפט ולהישלח לימי מחבוש נוספים, אשר גם אותם הוא צפוי למלא בבידוד בכלא 6, זאת בשל סירובו ללבוש מדים בכלא.
ראיון עם רומן לוין ערב סירובו להמשיך לשרת בצבא:

רומן לוין – אני מסרב (לדף הכתבה »)(Available in English)

רומן לוין, חייל המשרת בצבא מזה שנה וחצי כנהג משאית, קיבל החלטה להכריז באופן פומבי על סירובו להמשיך לשרת בצבא, לאחר שנחשף למציאות היום-יומית של הכיבוש. רומן שעלה לישראל בגיל שלוש, ביקש להעביר את המסרים שלו בשפה הרוסית כדי לחשוף את ציבור דוברי הרוסית בישראל למציאות אליה נחשף: "על ידי הסירוב שלי אני רוצה שכמה שיותר אנשים דוברי רוסית ידעו שהכיבוש קיים, שהדיכוי של העם הפלסטיני קיים". יום לאחר הריאיון המצולם בטלוויזיה החברתית נשפט רומן ל-30 ימי מחבוש. לפרטים נוספים ולהצהרתו המלאה של רומן.
הופק ע"י: | עלה ב: 26/02/2019

  כתבות ווידאו שחבל לפספס