ד"ר אינאס כעבר (31) ואני הכרנו ב-2018, בקורס עיתונאות של תנועת YaLa. מה שהחל בעימות על רקע צעדות השיבה התפתח במהרה לחברות רחוקה שנמשכת עד היום. בשנתיים שחלפו ליוויתי אותה במאבקיה לסיים את הלימודים ולהתפרנס כרופאה, כאשר בבית מחכים לה ילדיה הקטנים, ניזאר וזאין. כיום אינאס עובדת במרכז הרפואי של CARITAS, ארגון נוצרי-הומניטרי עולמי. חלומה הגדול הוא להיות קרדיולוגית ילדים, ואת תקוותיה היא תולה בהתמחות בבית חולים בישראל.
במי את מטפלת בעיקר?
רוב החולים שלי הם זקנים וילדים, הרבה חולי סכרת. אנו עושים ביקורי בית בשכונות העניות של עזה ומעניקים את שירותי הרפואה במקום, גם לאור המרחק שלהן מבתי החולים וגם לאור הגבלות התנועה בעקבות הקורונה. לפני כן טיפלתי בילדים בעלי מומים בלב ופעלתי לשליחתם לניתוחים בישראל. זה ניתוח שעלותו 20 אלף דולר, ובישראל יש ארגונים שמממנים אותו (העמותות "שבת אחים" ו"הצל לבו של ילד", ל.א). כאן אין להם תקווה.
כשהתחלת ב – CARITAS היו לך "קליינטים" אחרים, נכון?
בתחילה עבדתי במרפאה ניידת לפצועי הפגנות השיבה. חלק מהרופאים רצו שההפגנות לעולם לא ייפסקו, כי ברור היה שאז גם התרומות ייפסקו ונאבד את עבודתנו. בכל זאת נהגתי לומר לפצועים שיפסיקו ללכת לשם. רובם הלכו בשביל הכסף. הם אנשים עניים וחמא"ס שילם $100 לפציעה. חלקם קיוו להיפצע בחומרה כזו שיקבלו מחמא"ס משכורת. אחרים הלכו לשם במטרה להתאבד. החיים בעזה ממש רעים, והאוטובוסים לגדר היו חינם.
עכשיו כשהתקופה הזו מאחורינו, על מה את חושבת בדרך לעבודה?
הדרך לפריפריה ארוכה מאוד ויש לי הרבה זמן לחשוב. אני תמיד חושבת על בניי ואיזה עתיד יהיה להם, איך אוכל לשפר את חיי ואת כישוריי כרופאה. אני עדיין רק רופאה כללית, וכדי להשתכר יותר אני צריכה התמחות. אני כבר לא צעירה, ואני רוצה להיות מסוגלת לקנות בית.
בזכות קשרי עבודתה עם העמותות הישראליות, אינאס הוזמנה לא אחת לכנסים והתלמדויות בבתי חולים בישראל. עם כל הזמנה הגישה אינאס בקשה להיתר כניסה, וסורבה שוב ושוב מסיבות ביטחוניות שלא פורטו. היא ניסתה להיעזר בארגונים שונים כדי לברר ולהסיר את המניעה, ואף פנתה לערכאות בישראל – בינתיים ללא הועיל. על החשש להתראיין גוברת התקווה שסיפורה יגיע לבסוף למישהו שיוכל לעזור.
מה יכולה להיות הסיבה לסירוב?
אף אחד מבני משפחתי לא פועל נגד ישראל. אולי זה כי טיפלתי בפצועים מההפגנות או בפעילי חמא"ס. אני רופאה ותפקידי לעזור למי שצריך עזרה, אבל הרבה דעות השתנו כאן מאז שהכרנו ב-2018 .הייתי תמימה לפני שנתיים. יש אנשים בעזה שהם האויבים שלנו, לא ישראל.
מה את מקווה להשיג מהשתתפות בכנסים בישראל?
אני רוצה ליצור קשרים והזדמנויות להתראיין להתמחות בקרדיולוגיה ילדים בוולפסון [ביה"ח המרכז את פעילות עמותת "הצל לבו של ילד", ל.א[.
אם תצליחי לצאת מהרצועה, מה יהיה על ילדייך?
אם אתקבל להתמחות בישראל הם יישארו בעזה. זה קרוב ואוכל לבקר אותם. אבל למקום רחוק יותר לא אעזוב בלעדיהם. המטרה היא לסיים את ההתמחות ולעבור איתם לארה"ב או לאירופה. כושר ההשתכרות שם הוא אחר לגמרי, וזה יאפשר לי לתת להם ולעצמי עתיד טוב יותר.
כתבה זו היא חלק מתוצרים שהפיקו משתתפי/ות תוכנית הכשרה "תקשורת – ערוץ לישוב הסכסוך", בהנחיה וליווי של הטלוויזיה החברתית ומדרשת אדם.
הוספת תגובה לכתבה