"האחריות של המדינה, ההסכם שלה עם האזרחים שלה, שהיא צריכה לתת להם את ההזדמנות לחיות בכבוד. זה לא קורה. ובגלל שזה לא קורה, קמים אזרחים, אזרחים טובים, שהקימו את העמותה, ועוד הרבה, בטח עמותות בארץ. שעוסקות בחלוקת מזון, כי זה לא קורה. ברגע שזה יקרה, אני הראשון שישמח ללכת אחרוה ולעסוק בפעילויות אחרות, לא חסר." -ארז נגאוקר, מנכ"ל 'באר שובע'.
עמותת 'באר שובע' מפעילה מסעדה קהילתית, דוגמה מצליחה לנתינת מענה לבעיית העוני החריפה במדינת ישראל. העמותה פועלת לאורך כל השבוע ומחלקת מזון בסכום סמלי של כ-3 שקלים לארוחה חמה בין הימים א'-ו' ומחלקת בנוסף חמגשיות לשבת לקראת סגירת המקום בכל יום שישי.
אך עוני אינו מסתכם במצוקה כלכלית ותזונתית. לחיים בעוני נלוות הרבה עמים בדידות, ניכור מהחברה ובושה. מעבר למענה התזונתי, באר-שובע שמה לעצמה למטרה לתת גם מענה חברתי-קהילתי לסועדיה.
קיימנו ראיון עם מנכ"ל העמותה, ארז נגאוקר: "ראינו שהם באים לפה גם בגלל הצורך החברתי. אנחנו כבר פותחים בתשע, אנשים באים, יושבים, מדברים. זה משהו שהוא מאוד חשוב שלנו בכלל… השלב הבא יהיה בכלל מרכז קהילתי, נוכל לעשות פה חוגים לאותם אנשים, כי היום כדי להיות במועדון גיל הזהב צריך לשלם כסף. ואותם קשישים, ניצולי שואה, מקבלים קצבה, שלפעמים לא מספיקה, לא לתרופות, בסל, לא בסל, לא לאוכל, אז בטח שלא לפעילויות חברתיות. אז חשוב לנו להפוך את המקום הזה למרכז קהילתי שגם נותן אוכל, וגם נותן שירות חברתי שהוא מעבר. שנה שעברה למשל היינו בטיול לירושלים. ועוד פעם זה עלה מתוך צורך… קשישים ניצולי שואה, שאף פעם לא היו בירושלים."
צפו בקטעי הראיונות עם המנכ"ל ובכתבתנו בנושא:
באר שובע: ביקורת על המדינה
"האחריות של המדינה, ההסכם שלה עם האזרחים שלה, שהיא צריכה לתת להם את ההזדמנות לחיות בכבוד. זה לא קורה. ובגלל שזה לא קורה, קמים אזרחים, אזרחים טובים, שהקימו את העמותה, ועוד הרבה, בטח עמותות בארץ. שעוסקות בחלוקת מזון, כי זה לא קורה. ברגע שזה יקרה, אני הראשון שישמח ללכת אחרוה ולעסוק בפעילויות אחרות, לא חסר."
באר שובע: חזון והדרך קדימה
מבית תמחוי למסעדה קהלתית
הוספת תגובה לכתבה