ידיעה כתובה |

: מעל רבע מהציבור היהודי תומך בזכות השיבה

מדינה נכתב על ידי

סקר חדש שטרם ראה אור, מלמד כי אחוזי התמיכה בקרב יהודים בצפון הארץ בזכות השיבה לפלסטינים שנעקרו ב-48 מגיע ל25% ואף יותר – כל עוד מוסכם שחזרת הפליטים לא תהיה למקומות שגרים בהם יהודים. בשנים האחרונות מתקיימת פעילות בצפון הארץ של צעירים פלסטינים אזרחי ישראל המנסים לדמיין את השיבה לכפרם הנטוש ואף ליצור מודלים אדריכליים לכפרם המחודש לכשיבנה. הטלוויזיה החברתית מלווה מספר שנים פעילות זו ומסקרת אותה.

ההסכמים וההבנות אליהם הגיעו הפלסטינים בין החמאס לרשות הפלסטינית, היוו הזדמנות לממשלת ישראל להזכיר שהיא אינה מעוניינת לקיים משא ומתן ולהגיע להסדר פיוס עם שכנינו. אך הממשלה הזו, כמו כל ממשלה, היא זמנית והחיים יותר גדולים מתקופת משילות של ממשלה כזו או אחרת.

הסכסוך והכיבוש מתישהו יסתיימו ולזה צריך וכדאי להיערך (אותה היערכות תוכל לזרז מהלכים ולהכין את הקרקע הציבורית, הפוליטית והאישית). אפשר להמשיך למשוך זמן, אך במוקדם או במאוחר הצדדים יהיו חייבים להתכנס כדי להגיע לפיוס, בין אם בעקבות שינוי באקלים הגיאו-פוליטי או בעקבות לחצים ותכתיבים בינלאומיים.

אחד המרכיבים המהותיים בפיוס בין הפלסטינים לישראלים, חייב להיות ההכרה בעוול שכל אחד גרם לצד האחר ולקיחת אחריות על התוצאות. אין זה משנה לצורך הדיון מי "התחיל" ומי ספג עוול גדול יותר ובוודאי שאין שום סימטריה, אך הכרה ולקיחת אחריות היא התשתית לכל פיוס.

הטלוויזיה החברתית, לקחה על עצמה כבר לפני מספר שנים, להיות זו ששותפה לאלו שמכינים את התשתית הציבורית ליום שבו המציאות תצטרך להשתנות – ליום שבו תבוא התפקחות של הצדדים, או לחצים שיחייבו את הצדדים לשבת ולהתפייס. לכל הכתבות בנושא.

אחד הנושאים המאתגרים את החברה היהודית בישראל, שידונו בכל תהליך פיוס הוא הניסיון להתגבר על העוול שנגרם לפלסטינים במלחמת 48, האסון ('הנכבה') בו רוב התושבים הערבים נעקרו מבתיהם, גורשו, רוב הכפרים נחרבו וכל התשתית הכלכלית (האישית והקולקטיבית) נהרסה עד הייסוד. בכל משא ומתן לסיום הסכסוך, סוגיית 48 תהיה על הפרק, לא משנה כמה כוחות פוליטיים בישראל ינסו לסנוור אותנו במסרים שגויים, כאילו ההתנחלויות והכיבוש של-67 הם המכשול העיקרי.

מה יקרה אם תתממש שיבה? האם פתרון לסכסוך אפשרי בלי פתרון לפליטים? צפו בתשובות מפי ישראלים/ות ופלסטיניות/ים מהגדה:

מה יקרה אם הפליטים יחזרו? (לדף הכתבה »)(Available in Ehglish)

"ביקרת אי פעם במחנה פליטים? ראית כמה עוני יש שם?", "אי אפשר שיחזרו כל כך הרבה אנשים", "הם יזרקו אותנו לים", "חייבים לספק להם פתרון", "הפליטים הם שורש הבעיה." איך את/ה רואה את מימוש זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים? מה יקרה אם תתממש שיבה? האם פתרון לסכסוך אפשרי בלי פתרון לפליטים? צפו בתשובות מפי ישראלים/ות ופלסטיניות/ים מהגדה.
הופק ע"י: | עלה ב: 26/06/2017

אך גם בצד הפלסטיני, אין הכנה של התשתית הציבורית ליום פיוס. מעבר להיעדר מוטיבציות לפיוס שאין להן מקום (או קשה שיתקיימו) תחת משטר של כיבוש ודיכוי, הכמיהה למימוש זכות השיבה נתפשת באופן רומנטי. כנראה שאין כיום שום ישות פלסטינית, אזרחית או ממסדית שמנסה ליצור מודלים אפשריים ומציאותיים לשיבה, כזו שלא תיצור עוול חדש כלפי הציבור היהודי שחי בישראל על האדמות בהם חיו בעבר הפלסטינים. יתכן ולו היו בנמצא מודלים שכאלו, היהודים היו פחות חוששים מצמד המילים המאיים "זכות השיבה".

מסקר שנערך לאחרונה ושטרם ראה אור, עולה כי 72% מכלל המרואיינים (יהודים תושבי הצפון)* ציינו שהם בטוחים (45%) או חושבים (27%) שלפני 1948 גרו ערבים בישוב מגוריהם או בסמוך אליו. נתון זה מלמד על מודעות גבוהה יחסית של הציבור היהודי בצפון, למה שקרה לתושבים המקומיים עם הקמת המדינה. 43% מאלו שענו שגרו ערבים לפני 1948 בסביבת מגוריהם, ציינו שהיו להם מגעים כלשהם עם ערבים אלו או עם המשפחות שלהם בשנה האחרונה. יחד עם זאת, 40% מהנשאלים לא שמעו את המושג נכבה או שאינם יודעים למה הוא מתייחס. רק 60% ייחסו את המושג נכבה ל-1948.

בשנים האחרונות, מתקיימת (גם על פי חלק מהכתבות המצורפות בהמשך), פעילות בקרב התושבים הערבים בצפון, בנוגע לרצונם לשוב ולהתגורר בשטחים שבהם התגוררו לפני 1948. מהסקר עולה כי רבע מכלל המרואיינים, מודע לאותן פעילויות ואף אחדים לקחו בהן חלק. עוד עולה מהסקר כי 76% מתנגד לזכותם של ערבים לשוב ולהתגורר בשטחים שבהם התגוררו לפני 1948, לעומת 7% אשר תומכים. ככל שהתושבים היהודים מבוגרים יותר ואף נמנים עם אלו שנולדו במקום, כך הולכת וגדלה התמיכה שלהם בזכות השיבה (מ-7% ל-13%).

צפו בכתבה על צאצאי העקורים מאיקרית, אשר עברו להתגורר בכנסייה שבכפר, שהיא המבנה היחיד שהצבא הותיר על כנו עם גירוש התושבים ב-48:

עודנא פרק 3 – איקרית (לדף הכתבה »)(Available in English, French)

הם צעירות וצעירים פלסטינים אזרחי המדינה, הנפגשים כבר שלוש שנים, מדמיינים ומתכננים את השיבה לכפריהם שנמחקו. במסגרת פרויקט "עודנא" - שבנו בעברית, שמטרתו להגביר את מודעות הדור הצעיר לנכבה וליצור מודלים אפשריים של שיבה, עברו צאצאי העקורים מאיקרית להתגורר בכנסייה שבכפר, שהיא המבנה היחיד שהצבא הותיר על כנו עם גירוש התושבים ב48. קבוצת איקרית הם חלוצי הדרך לשיבה בפועל, והם מדגימים איך ניתן יהיה לממש את השיבה.
הופק ע"י: | עלה ב: 19/01/2016

אך הנכונות של היהודים למימוש זכות השיבה הולכת וגדלה בצורה משמעותית, לאחר הוספת התניה לשאלה: חזרתם של הערבים תתאפשר כל עוד היא לא למקום שבו מתגוררים כיום יהודים. אחוז התומכים בשיבת הערבים במקרה זה מגיע כבר ל-26%. המשמעות היא שיותר מרבע מתושבי הצפון היהודים, תומכים בזכות השיבה לפלסטינים שגרו כאן לפני 48, כל עוד חזרתם תיעשה למקומות שאין מתגוררים בהם יהודים. בחלוקה לפי מגדר התמיכה של נשים יהודיות בזכות השיבה מגיעה ל-30% וככל שעולים בגיל (גברים ונשים מעל גיל 50) התמיכה בזכות השיבה כל עוד היא לא למקומות שגרים בהם יהודים מגיע ל-34%.

הנתונים בהחלט מפתיעים, במיוחד כאשר מדובר בנושא שאינו מיוצג על ידי אף מפלגה בכנסת וכמובן אינו מקבל ביטוי הולם במערכת החינוך ובנרטיב המרכזי בתקשורת.

* הסקר כלל 400 איש/ה כמדגם מייצג של תושבי צפון הארץ [לא כולל חיפה], גילאי 20 ומעלה, מגזר יהודי. טעות הדגימה – 4.9%. הסקר התקיים ביולי 2017 ע"י מכון סמית למחקר.
לינק לסקר המלא.

 
 

הוספת תגובה לכתבה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס