עדכון חדשות |

: להוציא את הסרבנות לאור

חברה נכתב על ידי

"ראיתי מקרוב מה קורה בצבא בכל מיני מקומות שונים. מה אנשים שעושים שירות משמעותי באמת עושים. והבנתי שאני לא יכול לקחת חלק בפעולות האלה. הבנתי שהמצפון שלי לא מאפשר לי להשתמש באלימות ולדכא אנשים אחרים…" כך אומר אופיר אברבוך, אשר הצטרף לאחרונה למאבק הציבורי של סרבניות וסרבני המצפון למען העלאת נושא הסרבנות הפוליטית על סדר היום בשיח הציבורי ושבירת המוסכמות בנוגע לשירות בצבא.

מאבק הסרבנות הולך וצובר תאוצה עם הזמן, ככל שמצטרפים/ות יותר ויותר סרבניות/ים אשר משמיעים את קולם בציבור ובתקשורת, והן באמצעות תנועות תמיכה כמו רשת הסרבנות הפוליטית "מסרבות". אברבוך מצטרף לשורה של סרבניות וסרבנים, בהן עתליה בן אבא ותאיר קמינר אשר סיימו כבר את תקופות הכליאה שלהן אך ממשיכות להשמיע את קולן, להפגין, להאבק ולספק תמיכה לסרבניות וסרבנים חדשים, כמו גם נועה גור גולן והדס טל, אשר עדיין נמצאות בעיצומו של ריצוי כליאות חוזרות בכלא שש. אברבוך בעצמו ריצה כבר 150 ימי מחבוש במסגרת שמונה תקופות כליאה שונות וטרם סיים לרצות את עונשו.

צפו בהצהרת הסירוב שלו: 

"אני לא מוכן לשרת בצבא ההגנה לישראל, או בכל צבא אחר בעולם, ויהי מה. אני לא מוכן לקחת חלק בשום ארגון שבמהותו ומהגדרתו פותר סכסוכים דרך שימוש בתוקפנות ואלימות. אני לא מוכן, פשוט משום שזו לא דרכי ומצפוני לא מאפשר לי זאת." כך כתב אברבוך במכתב הבקשה לקבלת פטור מטעמי מצפון שהגיש ללשכת הגיוס.

אברבוך התחיל את תהליך סירובו כבר לפני חודשים רבים, ללא כוונה לפנות לתקשורת או ליצור הד ציבורי, אך עכשיו הוא מצטרף למאבק המשותף, הפומבי, מתוך כוונה להעלות מודעות ולנתץ המוסכמה הרווחת כיום בנוגע לחובת שירות צבאי כסטטוס קוו חיובי וחיוני וכדי להילחם באלימות כפתרון סכסוכים ולהציג את האבסורד שבמציאות המיליטריסטית של ימינו.

"מפגשי התכופים עם המערכת, במהלך אותם חודשים של כליאה, הבהירו לי מעל לכל ספק כי פעולתם של סרבנים פרטיים, חשובות ככל שיהיו בעצמן, לא יובילו בהכרח לשינוי תפיסה או מגמה. הבנתי כי עלינו הסרבנים לפעול באופן פומבי, ולהרים זעקה שתתנגד באופן נחרץ וברור למאזן הכוחות והאינטרסים המרוויחים מהטלת אלימות וטרור על חיינו ועל חיי שכנינו." מתוך הצהרת הסירוב של אופיר אברבוך.

בראיון לטלוויזיה החברתית אומר אברבוך כי "השלטונות מנסים לייצר תחושה של חוסר ביטחון. שצריך צבא חזק כדי להגן עלינו. אני רואה בכל הפעולות של הצבא אמצעי לקדם את התודעה הזאת של חוסר ביטחון ושל מלחמה. אני מאמין שאני יכול לחיות לצד ערבי לצורך העניין או כל בן-אדם אחר בשטח הזה ושלא חייבת להיות עוינות מולדת בין עמים שונים." בהתייחסו לשאלה מה יקרה אם כולןם ינהגו כמוהו ויסרבו, ענה אופיר כי הוא מכיר בעובדה שאם עכשיו כל חיילי הצבא יפרקו בבת אחת את הנשק שלהם, אז לא יהיה פה טוב, "אני לא בא לומר שכולם עכשיו צריכים לעשות כמוני ואז יהיה שלום, אבל אני חושב שהמשמעות של הסירוב פה היא הרבה יותר משמעותית ואני חושב שהצטרפות לצבא היא אמירת כן לקיום של הצבא במתכונת הנוכחית שלו. אני באמת חושב שאמירת הלא בגלל שהיא כל כך מצומצמת וכל כך מעט אנשים בוחרים בזה, היא הרבה יותר משמעותית מעוד מישהו שבוחר להתגייס."

 

 

  כתבות ווידאו שחבל לפספס