אתמול (שני, ה-5 ביוני 2017), פרסמו מעל חמישים פעילי שמאל וארגוני זכויות אדם גילוי דעת בעקבות התקפות הומופוביות וגזעניות שהופצו לאחרונה במדיה החברתית, אשר קשרו בין זהותם המינית של בכירים בשורה של ארגונים ובין פעילותם נגד הכיבוש. בין החותמים על המכתב נמנים מנכ"לי ארגונים בולטים במאבק למען סיום הכיבוש כגון יולי נובק (שוברים שתיקה) וחגי אלעד (בצלם) וכן הרב נועה סתת, אייל גרוס, ופעילות ופעילים במגוון מאבקים פמיניסטיים, חברתיים ואחרים.
"לכל אותם בריוני ימין שעסוקים בספירת ראשים ורודים בארגונים, אנחנו רוצים לומר: אתם צודקים", נכתב בגילוי הדעת. "יש הרבה להט"בקים בקהילת זכויות האדם ויש הרבה להט"בקים שמאלנים, וזה לא במקרה: אנחנו לא יכולות שלא לראות את הקשר בין המאבק שלנו בעד זכויות אדם, שוויון וחופש, ובין מאבקים דומים של קהילות אחרות. התפקיד שאנחנו בוחרות לעצמנו הוא לקחת חלק במאבק ארוך לזכויות אדם וחופש, לא רק בשביל החופש של עצמנו, ובוודאי שלא בשביל יח״צ למדינה." (הנוסח המלא של גילוי הדעת ורשימת החותמים בלינק זה)
צפו בקמפיין נגד פינקוושינג שהופץ לרגל חודש הגאווה בשנה שעברה:
יעל מרום, עורכת בשיחה מקומית וממובילות היוזמה, אמרה כי "לאור המציאות בה אנשי ארגוני זכויות אדם סובלים ממתקפות על רקע הנטיות המיניות שלהם חשבנו ששבוע הגאווה הוא הזדמנות נוספת להדגיש את החיבור בין הומופוביה לגזענות, ובין המאבק הלהטב"קי לבין המאבקים למען סיום הכיבוש ולשוויון זכויות של אוכלוסיות שונות. לשמחתנו, תוך זמן קצר הצלחנו לגייס קשת רחבה של פעילות ליוזמה."
יולי נובק, מנכ"לית שוברים שתיקה, אמרה כי "משטר הכיבוש הישראלי הוא משטר גזעני, לאומני ושמרני שמנצל שוב ושוב את הקהילה הגאה כדי להציג את ישראל בפני העולם כדמוקרטיה ליברלית ולהלבין את פשעיה כלפי אוכלוסיות החיות פה תחת דיכוי. שיתוף הפעולה של ארגוני הקהילה עם המשטר ועם ניסיון ההלבנה הזה הוא לא חכם ובעיקר לא מוסרי. אני מאמינה שקהילה שנאבקה במשך שנים לקבלת זכויות והכרה, ושעדיין סובלת מאפליה, אמורה להיות הראשונה להכיר בחלקה בדיכוי של אוכלוסיות אחרות ובאחריותה לתקן את המצב."
אבי בוסקילה, מנכ"ל שלום עכשיו, אמר כי "הצביעות של ממשלת נתניהו מגיעה לשיאה כשרואים כיצד הוא מתגאה בעולם בפתיחות הישראלית כלפי הקהילה הלהט"בית במטרה לטשטש את הביקורת על רמיסת זכויותיהם המתמשכת של הפלסטינים בישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה. הניסיון הפתטי להצטייר כמדינה נאורה בזמן שבו הממשלה מפילה כל חקיקה מקדמת שוויון – הוא לא יותר מאחיזת עיניים. בישראל של 2017 לא כדאי להיות להט"בים, ועוד פחות מזה להיות פלסטינים."
הרב נועה סתת, בעבר מנכ"לית הבית הפתוח בירושלים, אמרה כי "כמיעוט הלהט"בי במדינת ישראל זכינו בעשורים האחרונים להישגים משמעותיים בהבטחת זכויות האדם שלנו במאבק מתמיד מול הממשלה. מתוך הניסיון שלנו כמיעוט, ומתוך עמדת הכוח היחסית שהגענו אליה, אנו מחויבים להמשיך במאבק למען זכויות האדם של כלל המיעוטים״. סתת הוסיפה: ״אנו מבקשים לחזק את המנהיגים מתוך הקהילה, אנו עומדים איתכם, נגד ההומופוביה ונגד ההסתה, וגאים בעבודה שאתם עושים למען חברה צודקת יותר".
ספיר סלוצקר-עמראן, פעילה חברתית ופוליטית אמרה כי "לא ניתן למדינת ישראל להשתמש בנו כדי לכסות את ערוותה בפני העולם. אסור לנו לקבל מצב בו קידום הזכויות שלנו בא על חשבון רמיסה של אחרים."
יוזמות גילוי הדעת מעבירות מסר ברור החוצה "הומופובים גזענים: אין גאווה בכיבוש. אין גאווה בגירוש או כליאה של מבקשי מקלט. אין גאווה בזריקה של משפחות לרחוב. האלימות שלכם ושל המדינה היא לא סיבה לגאווה". אך את גילוי הדעת בחרו לסיים בפניה לקהילה הלהטב"קית: "אנחנו כאן כדי להישאר ולהמשיך להגיד גם לקהילה שלנו – די לכיבוש, ודי לדיכוי ודי לאפליה. מגיע לנו עתיד טוב יותר, לכולנו."
הוספת תגובה לכתבה