תמלול הכתבה: סדר חברתי 15-01-13

מגישה: מציגה את כותרות המהדורה.

מגישה:"סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

הבדואים בבוץ

מגישה: למרות מזג האוויר הסוער אשר פקד את ישראל בשבוע שעבר, לא חסה המדינה על אזרחיה הבדואים תושבי הנגב.

ביום רביעי, 9 בינואר בעיצומה של סערת הגשם והקור, באו נציגי ממשלה מלווים בכוח משטרתי,

והרסו מבנה מסחרי בעיירה הבדואית תל שבע. הם המשיכו לכפר הבדואי דחייה, שליד רהט, והרסו בית מגורים בשיפוץ.

 

סבאח': הם התחילו להרוס לפני שלוש שנים, ההריסות התחילו פה ועד היום הם הורסים.

אי אפשר לבנות בית חדש בכלל ואי אפשר לשפץ בית קיים. ההריסה לפעמים מתבצעת בצורה שאין בה התחשבות,

שבאים ומפתיעים בן אדם בבוקר, בשמונה וחצי בבוקר, שמפתיעים עם הכלים, עם הדחפורים,

והורסים לו את הבית עם כל הציוד שיש בו.

 

מגישה: בישראל חיים 200 אלף בדואים: מחציתם מתגוררים ב-45 כפרים שהמדינה לא מוכנה להכיר בהם

ולכן אינם זוכים לשירותיה. מסתבר שעבור המדינה, החברה הבדואית טובה מספיק כדי לשלם מיסים ולשרת בצבא,

אך את סכסוך הקרקעות ביניהן, היא ממשיכה לגרור שנים רבות.

 

מחיר המוסר

מגישה: נתן בלנק, בן 19 תושב חיפה, נשפט ונכלא זו הפעם השלישית על סירובו להתגייס לצבא. במצטבר, נתן כלוא כבר חודשיים בכלא 6.

מזג האוויר הקשה בשבת האחרונה לא מנע מתומכיו לצאת לגבעה הסמוכה לכלא ולתמוך בו.

 

מפגינים: הכיבוש הוא טרור, הסרבן הוא גיבור!

ד"ר ישי מנוחין: נתן, עם עמדותיו המוסריות, העקרוניות, הדמוקרטיות, מבלה כבר אוטוטו 59 ימים (בכלא) והסוף לא ברור.

איש אמיץ, איש עם מערכת ערכים סדורה שאומר למערכת "עד כאן". הנסיונות של המערכת להציע לו חיים קלים ולמצוא פתרון דרך קב"ן

או דרך שיטות אחרות של העמדת פנים - לא מקובלות עליו.

 

מגישה: נתן אינו מוכן ללכת לקב"ן ולהשתחרר על רקע נפשי ולכן משלם מחיר של מאסר מתמשך. לפני כניסתו לכלא, כתב: "לנו, כאזרחים, כבני אדם, יש חובה מוסרית לסרב למשחק הציני הזה".

מפגינה: תודה נתן, על ההזדמנות שאתה נותן לנו להתכנס, ולזכור את הכוח שיש להתנגדות אזרחית. 

את הכוח שיש בך להציב גבולות לכיבוש המכוער, האיום, הלא אנושי, הלא דמוקרטי. ולא הכל אבוד.

 

 

מחיים את החוק

מגישהבחלוף חצי שנה להתאבדותו הטראגית של משה סילמן ובמחאה על ההפקרה המתמשכת מצד הרשויות, יצאו השבוע מחוסרות דיור, פעילים ותומכים, להפגנת מחאה בדרישה מהמדינה להציג פתרון מיידי למשבר המתמשך של זכאי הדיור הציבורי.

 

עו"ד בקי כהן קשת: אני ייצגתי את מר משה סילמן ז"ל בפניות אין ספור למשרד השיכון.

פניות שלא טרחו אפילו לענות להן. ובעצב רב אני אומרת, שגם היום יש לי לקוחות במצב מאוד מאוד דומה,

שגם להם לא טורחים בכלל לענות, או שעונים להם בצורה לקונית - לא זכאים.

התייחסות מאוד לא אנושית, מאוד בירוקרטית ומאוד לא חכמה.

 

מגישהההפגנה היא חלק ממאבק עיקש שמנהל הפורום לדיור ציבורי, במטרה להחזיר לחיים את 'חוק הדיור הציבורי' ולהבטיח קורת גג לאלה שידם אינה משגת.

 

ברברה אפשטיין: הפורום לדיור ציבורי עד התקופה לפני הבחירות עסק בעצם בנסיון לעשות שני דברים במקביל.

קודם כל, לחבר בין האנשים בשטח, שהם יבינו שביחד יש להם כוח והם לא לבד, והבעיה לא שלהם אישית,

זה לא שהם נכשלו, אלא שהשיטה נכשלה.

הדבר השני שעסקנו בו, ושנמשיך לעסוק בו, זה קידום חקיקה שתאפשר לאנשים לקבל דירות.

שינוי קריטריונים לדיור הציבורי, בנייה של דיור ציבורי, תחזוקה של דיור ציבורי,

כל הדברים שבעצם חסרים על מנת להבטיח שתהיה דירה למי שצריך.

 

מגישההאם הבטחתו של רה"מ שיעביר את תיק השיכון לידי הליכוד ביתנו, יכולה לספק נקודת אור לזכאים לדיור ציבורי? את זה נדע בחודשים הקרובים.

 

יוצאים מגדרם

מגישההקהילה הלהט"בית נתפסת על ידי רבים כמקשה אחת, אך למעשה מדובר במגוון קהילות שהכללתן תחת כותרת אחת מטשטשת את ההבדלים ביניהן. על אחת הקהילות שאינן זוכות לייצוג הולם - בכתבה הבאה:  

קריינות: הפתיחות היחסית לה זוכה הקהילה ההומוסקסואלית בשנים האחרונות, מעט פסחה על הקהילה הטרנסג'נדרית, אשר מוסיפה לסבול הדרה ואלימות מידי יום.

בר יצחק אדן: בכל שנה, מציינים ברחבי העולם אם יום הזכרון לקורבנות השנאה הטרנסופובית.

כל שנה יש טקס לכבוד אותם קורבנות מכל העולם שחוו אלימות ואף נרצחו על רקע מגדרי.

בחברה שלנו יש חוסר מודעות לקהילה הטרנסג'נדרית.

 

קריינות: השנה, בחרו חברות וחברי הקהילה לקיים את העצרת מול תחנת משטרה, במחאה על אלימות משטרתית ויחס מזלזל.

 

לילך בן דוד:כל שנה נרצחות מסביב לעולם מאות נשים טרנסיות ואנשים טרנסג'נדרים כתוצאה מאלימות טרנספובית, כתוצאה מזה שהחברה לא מקבלת אנשים טרנסג'נדרים.

 

 

ורד פיירברגר: השאירו אותנו ללא מזון וכמעט ללא מים, התעלמו ממצוקתה של זוגתי ומהפציעה והכאב שנגרמו לה עקב אזיקי הרגליים בהם הייתה כבולה חצי יום.

 

קריינות: אצל מרבית האנשים, ישנה הלימה בין המין הביולוגי לבין זהותם המגדרית. כלומר מי שנולד זכר מבחינה ביולוגית, חש שזהותו המגדרית היא של זכר. ההערכה היא כי 3% (שלושה אחוזים) מהאוכלוסייה חשים תחושת של חוסר התאמה בין המין הביולוגי שלהם, לבין זהותם המגדרית. כאשר הציבור הרחב נחשף לאפשרויות הללו, הדבר מאיים לא פעם על תפיסת הזהות המגדרית שלו.

 

נורה גרינברג: הבעיה העיקרית של אנשים טרנסג'נדרים זה שהם, במידה רבה, הם מודרים מלהיות חברים מלאים או אזרחים מלאים בחברה. בעצם הזהות של אנשים טרנסג'נדרים מוטלת לא פעם בספק גם על ידי המדינה. המדינה דורשת, כדי לשנות את המין הרשום במסמכים של אדם טרנסג'נדר, שהוא יביא הוכחה לביצוע ניתוח לשינוי מין.

 

אלישע(שוקי) אלכסנדר: הבעיה שרוב הקהילה הטרנסג'נדרית לא עוברת את הניתוחים האלה, בין אם הם פשוט לא רוצים ובין אם זה עולה מלא כסף וזה לא נגיש, אז יוצא שיש אנשים שחיים במין מסוים וכתוב בתעודת הזהות הפוך, וזה יוצר להם מלא בעיות."

לא שיניתי בתעודת הזהות לזכר, הייתי רשום בבנק כנקבה, והמוקדנית פשוט סרבה לתת לי שירות, היא חשבה שאני עובד עליה, אמרתי לה שאני טרנסג'נדר..

המין הוא לא משהו מזהה, זה כאילו..או 1 או 0, מבחינתי אפשר למחוק אותו מתעודת הזהות, הוא לא מזהה.

 

מפגין: ועדה לא תקבע אם אני גבר או אישה!

 

נורה גרינברג: להתנות את ההכרה בזהותו של אדם, הזהות שבה הוא חי יום יום, מציג את עצמו ומוכר על ידי החברה, בביצוע פרוצדורה כירורגית שאולי הוא רוצה אותה, אולי הוא לא רוצה אותה, זאת הפרה מאוד קשה של זכויות אדם ואזרח.

 

קריינות: לקראת הבחירות שמענו הבטחות רבות לשיפור מצבה של הקהילה הגאה, אך מעט פוליטיקאים גילו בקיאות בצרכיהם השונים של הקבוצות המרכיבות את הקהילה.

 

מיכל רוזין: אז לא רק צריך להגדיל את הענישה לפשע שנאה. צריך להכניס לפשע שנאה את נושא זהות המגדר, שבכלל לא קיימת שם. צריך להכניס את זה שבמשרד הפנים, זכותי להרשם על פי המין שאני רוצה להרשם, ולא אם עשיתי ניתוח כזה או אחר."

 

קריינות: כעת, ניתן רק לקוות שביום הבחירות יתנו לשוקי ושאר חברי הקהילה הטרנסג'נדרית, להצביע  לכנסת, על אף הפער בין חזותו למין הרשום בתעודת הזהות שלו. 

 

מגישהופרט לקושי הבירוקרטי - ראוי לבדוק אילו מפלגות מקדמות בפועל את צורכי הקהילה הלהט"בית.

 

משטרת האופנה

מגישהועוד על משטור חברתי: פליטת "האח הגדול" מעיין חודדה התראיינה ביום חמישי שעבר לאתר "מאקו" וסיפרה על הפרעת האכילה ממנה היא סובלת. תחת הכותרת "הפסקתי לאכול, התמכרתי לרעב", היא מספרת על 40 הקילוגרמים שהשילה ממשקלה, על ההידרדרות במצבה הבריאותי ועל הקושי שלה להשתלב בתעשיית הבידור בגלל משקלה ועקב תדמיתה הכוחנית. הכתבה מלווה בתמונות של חודדה, כשהיא מדגמנת פריטי לבוש. על-גבי התמונות מופיעים ציטוטים שלה הנוגעים לדימויה העצמי הנמוך, ותחתיהן מופיעים שמות חברות האופנה אותן חודדה לובשת. "מאקו" משחקים כאן משחק כפול: במעטה של כתבה חברתית שבאה לעורר את חמלתו של הקורא, "מאקו" מחזקת את שורשי התופעה אשר נעוצים בעולם הדוגמנות: כתבה אשר מסקרת את הצד האפל של תעשיית הבידור לא יכולה להציג הפרעות אכילה כאסתטיות וכמודל לחיקוי. אמנם אין אפשרות לנקות את תקשורת ההמונים מתוכן שיווקי, אך במקרה זה עורכי "מאקו" בחרו להתעלם מהקשר הסיבתי הברור והמוכח בין שתי תופעות, לשם עשיית רווחים מסיפורה האישי והכואב של חודדה.

ממאקו נמסר: "הריאיון נועד לעורר דיון ולהציג את הסכנה של תופעת ההרזיה. מכיוון שכך, לצד התמונות הובלט טקסט המתייחס באופן ישיר למחיר שמשלמת [חודדה] על המראה החיצוני".

ואף מילה על התוכן השיווקי... 

 

סרטים שחייבים לראות

מגישהולסיום: בחמשת הימים שלפני הבחירות יוקרנו בקולנוע בית העם בתל אביב חמישה סרטים תיעודיים ישראלים מהשנים האחרונות. הסרטים מספקים, רגע לפני ההצבעה, מבט נוקב אל ישראל ההופכת נטולת חמלה, גזענית וכוחנית יותר משנה לשנה. בתום ההקרנות יתקיימו דיונים עם יוצרי הסרטים. הקרנת הסרטים תתקיים בכל ערב בשמונה וחצי מה- 17 עד ה-21 בינואר. בית העם, רוטשילד 69 ת"א.

עד כאן "סדר חברתי" להפעם. נתראה בתכנית הבאה! 

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 15-01-13

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס