יום שישי   16-11-2018
עדכון חדשות |

: בג"ץ על הדרת נשים ממפלגות חרדיות

חברה נכתב על ידי

רשימות המועמדים בכל המפלגות אמורות להיות מוגשות לוועדת הבחירות המרכזית עד ל-29 בינואר וזו מחויבת לבדוק את תקינותן עד 30 יום לפני מועד הבחירות הכלליות. יצוין, כי המפלגות החרדיות הצהירו זה מכבר שאין בכוונתן לאפשר יצוג נשים ברשימותיהן ומתקנוניהן אף עולה, שאכן אין בהן כל מקום לנשים. בנוסף, בתקנוני ש"ס ואגודת ישראל (חלק ממפלגת יהדות התורה) נקבע במפורש, שאישה תוכל להצטרף רק לגוף נפרד שקשור למפלגה מבחינה ארגונית ורוחנית אך לא אליה עצמה.

ביום חמישי (ה-22.1.2015) הוגשה עתירה* לבג"ץ לצורך מתן צו על תנאי שיחייב את ועדת הבחירות להתנות את אישור רשימותיהן של שלוש המפלגות החרדיות בהכללת נשים בתוכן ולהציג את האופן שבו יוכלו נשים חרדיות להציג מועמדות לכנסת הקרובה ולבאות אחריה. העתירה, כוללת בקשת צו על תנאי נוספת שבמסגרתה נדרשת הרשות למעמד האישה להשיב, מדוע איננה פועלת בהתאם להחלטת ממשלה 2331 מה-14 בדצמבר 2014, שלפיה יש למנוע הדרה במרחב הציבורי. עוד נדרשת הרשות לפעול במהרה להוצאת "נוהל עיכוב" לשלוש המפלגות, זאת בדומה למתווה "נוהל עיכוב" שמושת על תאגידים ממשלתיים במקרים של הדרה או אפליה מגדרית.

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה

כזכור, לפני פחות משבועיים הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית עתירה למתן צו עשה (צו המורה לאדם לעשות פעולה מסוימת), בשמן של חמש נשים שדרשו להשתלב ברשימות לכנסת של ש"ס, של יהדות התורה ושל העם איתנו. אולם, יו"ר ועדת הבחירות, שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן, דחה את העתירה עוד ביום ההגשה בטענה, כי לא נמצא לו מקור סמכות להתערב ברשימות. עם זאת, השופט גו'בראן טרח וציין שלדעתו "ראוי ונכון לשלב נשים ככל הניתן ברשימות המועמדים בבחירות לכנסת".

באחרונה ניטש ברחוב החרדי ויכוח על הממד ההלכתי בנושא בחירת נשים, ורוחות חדשות נושבות בו לגבי האפשרות להצטרפות נשים לכנסת מטעם מפלגות חרדיות. העותרות טוענות בין היתר בעתירתן, כי נציגי המפלגות החרדיות מנועים מלטעון נגד בחירת נשים היות שהם עצמם הצביעו לנשים במסגרת כהונתם בכנסת או במסגרת תפקידם כנציגי המפלגות – הצבעה לדליה איציק לנשיאות ותמיכה בראש עיריית ערד, טלי פלוסקוב. בנוסף נטען, כי נציגי המפלגות מנהלים באופן רציף מגעים עם נשים נבחרות בכנסת.

לדברי עו"ד רוני אלוני סדובניק, מגישת העתירה, "במדינת ישראל לא תיתכן הדרה בחסות החוק, מה גם שהזכות לבחור ולהיבחר הינה ליבת המדינה הדמוקרטית ואינה יכולה להיות שנויה במחלוקת. העתירה נועדה לחזק את הדמוקרטיה ולהסיר את החסמים המעכבים נשים ומדירים אותן מהמרחב הציבורי, ללא הבדלי דת ומגדר".

מעו"ד ליאל אבן-זהר, מנכ"לית כ"ן-כוח נשים נמסר: "עמותת כ"ן מברכת את העותרות, נשים חרדיות הנלחמות על זכותן לייצוג ותומכת בהן. הגיעה העת שמנהיגי המפלגות החרדיות והרבנים יקשיבו לרחשי לב הציבור שלהם ויפעלו מיוזמתם, גם ללא צורך בהחלטה שיפוטית, לאפשר לנשים להיבחר במסגרת שאותה הן רואות כביתן – המפלגות החרדיות".

*העתירה, הוגשה נגד ועדת הבחירות המרכזית, נגד הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה ונגד המפלגות החרדיות – ש"ס, העם אתנו ויהדות התורה והוגשה בשם ארבע נשים מהמגזר הדתי-חרדי ובשם עמותת כ"ן-כוח נשים.

X

עכשיו משודרות באתר מבחר כתבות. כנסו >>