תמלול הכתבה: סדר חברתי 13-11-2013
השבוע בסדר חברתי:
החלטת ממשלה להקמת יישוב יהודי - על הריסות עתידיות של יישוב בדואי
ארגוני נשים הגישו לממשלה תוכנית פעולה ליישום החלטת האו"ם 1325
על השפה הצבאית שמחלחלת לשיח היום יומי שלנו
כותרות מיליטריסטיות במרבית העיתונים ביחס להסכם עם איראן
הזמנה לדיון במהלך סוף השבוע - לשבירת המיתוסים בנוגע לפצצה גרעינית.
"סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.
מפריחים את הנגב?
מגיש: את השבוע פתחה הממשלה בישיבה חגיגית במדרשת שדה בוקר, לרגל יום בן גוריון. בישיבה החליטה הממשלה על הקמת שני ישובים חדשים. חירן - שיוקם על אדמת הכפר אום אל-חיראן בו מתגוררים 500 בדואים, והעיר כסיף המיועדת לחרדים. תושבי אום אל חיראן תכננו מציאות אחרת לכפר שלהם, למרות שכבר קיבלו צווי פינוי. חלק מהתושבים פנו לבית המשפט העליון שטרם התכנס להכריע בסוגיה, אך הממשלה למרות זאת - כבר החליטה. חשוב להדגיש, אום אל-חיראן יושב על ידי הממשל הצבאי בשנות החמישים, לאחר שפינה את התושבים מאדמותיהם המקוריות. עתה הם נמצאים תחת סכנת פינוי שנייה, לטובת הקמת יישוב קהילתי יהודי חדש. בעת ישיבת הממשלה התקיימה הפגנת מחאה שקטה, במהלכה נעצרו שלושה.
עזיז אלטורי: היום המדינה הולכת ומצהירה ביום של בן גוריון, מלחמה נגד הבדואים בנגב על מנת לנשל אותנו מהאדמות. אף אחד בעולם לא יכול לחתוך את הקשר הזה ההדוק בינינו, הבדואים ילידי המקום, לבין האדמות שלנו.
מגיש: מפורום דו קיום בנגב נמסר: "החלטת הממשלה היא דוגמה בוטה למדיניות המרחבית המפלה שמקדמת הממשלה בנגב. מדיניות שמייצרת פערים חברתיים בין אזרחים יהודים לערבים".
1325 ליישום בישראל
מגיש: ומהחלטת הממשלה להחלטה 1325 של האו"ם. בשנתיים האחרונות פועלים ארגוני נשים לקדם תכנית פעולה כוללת, אשר תהווה בסיס לתכנית ממשלתית לשילוב נשים בכל מוקדי קבלת החלטות, ובייחוד באלו העוסקים בסוגיות של ביטחון ושלום. ב-31 באוקטובר, 13 שנים בדיוק לאחר החלטת האו"ם בעניין, השיקו הארגונים את התוכנית ליישום החלטת האו"ם - בישראל.
ענת טהון אשכנזי: יש לנו את המומחיות והידע ואת הרצון לא רק לכתוב תכנית פעולה כוללת, אלא לשים תשתית אחרת למושג הביטחון, להכניס לתוך תוכן של נשים שלום וביטחון משהו אחר, כי מתוך זה יבוא השינוי.
מגיש: לתכנית שהוצגה חמישה יעדים: ייצוג שוויוני של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה במוקדי קבלת החלטות, הטמעת ניתוח מגדרי בקבלת החלטות, הגנה על נשים מאלימות המופנית נגדן, מניעת סכסוכים אלימים ומיגור גזענות ולבסוף קידום תכנית הפעולה והטמעתה במשרדי הממשלה. האירוע, שהתקיים בהשתתפות שרת המשפטים ציפי לבני ונושאי תפקידים מטעם האו"ם והאיחוד האירופי, נחתם בפאנל של חברות כנסת.
מרב מיכאלי: מה שחזק בתכנית הזו הוא בדיוק שהיא מדברת על לפנות לקהלים חדשים ורבים, היא מדברת על פניה לרוחב, לכל המקצועות, בכל מיני צמתים בחיים, אם בבתי ספר ואם לאורך השנים של הלימודים. התכנית הזאת בדיוק מדברת על להכניס את התכנים המגדריים. מה שהיא בעצם מציעה זה לעשות ג'נדר מיינסטרימינג אחד גדול מה שנקרא across the board.
גילה גמליאל: אנחנו כחברות כנסת, כפי שהכרתי את הפעילות המשותפת שלנו אין ספק שיד ביד אנחנו את כל הליכי החקיקה נקדם יחדיו.
שפה מיליטריסטית
מגיש: ומהרצון לשתף נשים וקבוצות מגוונות באוכלוסייה בשיח על ביטחון ושלום, לאופן שאנחנו משוחחים על כך. הכתבה המרכזית במהדורה בוחנת כיצד השפה הצבאית מחלחלת לשיח היום יומי שלנו ומצביעה על ההשלכות של התופעה.
קריינות: לעתים קרובות עולה הטענה שהספורט בישראל נגוע באווירה אלימה, שמשתקפת גם בקריאות האוהדים באצטדיונים. אבל האמת היא שהשיח האזרחי היום-יומי בישראל כולו רווי בדימויים ובמטאפורות שמקורם בעולם הצבאי. למעשה, רבים מהמושגים האלה הפכו לחלק כל כך שגרתי מהשפה עד שהמקור הצבאי שלהם היטשטש לחלוטין.
רוביק רוזנטל: הצבא הוא בלב ההוויה הישראלית, הוא אחד המגדירים המרכזיים של הישראליות. גם אם לא כולם עושים צבא, רוב הישראלים עוברים דרך הצבא בדרך זו או אחרת, הם נחשפים לשפה הצבאית והם הופכים להיות סוכנים שלה כשהם מעבירים אותה הלאה.
שיר גבעוני: אם אנחנו מדברים על העובדה שיש מטאפורות צבאיות או ביטויים שלקוחים מעולם המלחמה זה קיים בכל השפות. ... אבל אם אנחנו מדברים על היכרות של יום-יום, של מה זה להיות חייל, שבישראל אפשר לפנות למישהו ולומר 'אתה שריונר' זה מקבץ הרבה יותר משמעויות מלומר 'אתה תותח'.
רוביק רוזנטל: כשאני אשאל אותך אם אתה בא היום לסרט, אם תענה לי "כן", "יאללה", "בא לי", "אחלה" זה הכול אזרחי. אם תענה לי "חיובי", "חיובי", זה מהצבא, אין חכמות פה.
- אני לא יודעת מה יצא מזה, אני פשוט יורה לכל הכיוונים.
- אם צריך אנחנו נלחם על זה.
- איך הצלחת להשיג את זה? אתה אלוף!
- כרגיל מי שאשם זה הש.ג.
- ראיתי את המאמר של בהארץ, ח"ח!
- אה לא חושבת שיש לו סיכוי, הוא ממש טירון פוליטי.
- לדעתי הוא כבר מזמן על הכוונת שלהם.
- זה ברור שהם מתכוונים לכסת"ח את כל מה שקרה שם.
- כבר מזמן לא הייתי שבוזה כל כך.
- נראה לי שכולם צריכים להתגייס למאמץ.
- מה תפקידך בכח?
קריינות: בתהליך השתרשות עולם המושגים הצבאי בתוך השיח האזרחי בחברה כלי התקשורת משחקים תפקיד מרכזי.
השימוש שעושים עיתונאים במטאפורות צבאיות ומלחמתיות במסגור של סיקור נושאים אזרחיים מנרמל אותן למעשה ותורם להפיכתן לחלק טבעי לכאורה מהשפה האזרחית.
- "בסופו של דבר הדברים מתגלגלים לקרבות בתוך המפלגה."
- "הזירה החדשה של אותה מתקפה ישנה, מתקפת החיוכים."
שיר גבעוני: ההשלכות של זה שבטווח הארוך הביטויים הצבאיים עוברים אזרוח, כי אנחנו משתמשים בהם גם רק כשיש אזרחים וכשאין אף חייל בסביבה.
ההשלכה של זה היא שאנחנו מתחילים לתפוס את המציאות באופן שבו חייל תופס את היומיום שלו, את המשימות שלו, את המטרות שלו.
ומכאן שאנחנו יותר ויותר מקבלים את תפיסת העולם הצבאית בכללותה, שהיא בסופו של דבר תפיסת עולם שמקדמת את המשך הלחימה.
ביבי נתניהו: "מתקפת החיוכים. צריך לומר עובדות."
קריינות: הפוליטיקה היא אחד מתחומי החיים שאימצו את השיח המיליטריסטי והוא נחלתם של שרים וחברי כנסת מכל הספקטרום הפוליטי.
זהבה גלאון: זה סיכול ממוקד! סיכול ממוקד!
נפתלי בנט: אחים ואחיות שלי.
רוביק רוזנטל: ואנחנו רואים שמילה כמו "אחי" מקבלת על ידי נפתלי בנט שרוצה מאוד להגדיל את הפרופיל שלו כמבטא את הישראלי הלוחם הוא משתמש בזה בשיח הפוליטי ממש כסיסמה ומהדהד בה היחס שלו לערכים צבאיים.
שיר גבעוני: לפעמים אנחנו הולכים ברחוב אנחנו לא שמים לב לזה. לעומת זאת, אנחנו רואות שפה ממש בגן ילדים אנחנו רואים היבטים צבאיים. כפעילות שמנסות להטיל ספק בתופעה הזו אנחנו צריכות קודם כל להביא אותה למודעות.
למשל, אם אנחנו רוצות לדבר על להביא פעילות חדשות אז לפעמים מתפלק לנו "לגייס" פעילות חדשות, ואז מהר אנחנו אומרות רגע, איזה עוד מילה אפשר בכלל להשתמש.
בגלל שמתעסקים בצבאיות ובגלל שהצבאיות כל כך מקיפה אותנו אין מנוס מזה שפתאום יעלו ביטויים צבאיים. ... לשאלה האם זה מנותב לקמפיין בנושא שפה ומיליטריזם? כרגע לא.
קריינות: ואמנם, תפיסת העולם המיליטריסטית בחברה הישראלית מושרשת כל כך עמוק, עד שהיא הדרך העיקרית לדבר אפילו על שלום.
ביבי נתניהו: כדי שנוכל להגן על השלום או להגן על עצמנו במידה והשלום יפרם.
דליה גבריאלי נורי: המושג של שלום בעברית כל כך מטושטש, כל כך לא ברור שהוא הופך למלחמה.
תחשוב על צירופים כמו חייל של שלום, קורבנות השלום. זה גורם לנו להיות לא מסוגלים להבחין בין מלחמה ושלום, לפחות ברמה לשונית.
וכמובן מהרמה הלשונית זה עובר למקומות אחרים לרמה התודעתית, לרמה מושגית.
קריינות: בספורט, בתרבות, בפוליטיקה ובתקשורת אנחנו מדברים צבאית, או אפילו צה"לית.
האלימות, הצבאיות, כל כך טבועות בשיח האזרחי בישראל שהביטויים שלהן הפכו לבנאליים. ואולי עיקר הבעיה בחשיבה במונחים צבאיים היא, לא רק בכך שאנחנו מקבלים אותה כדבר הנורמלי, אלא בכך שהיא חוסמת את היכולת שלנו לתפוס מציאות אחרת, אזרחית.
כותרות לוחמניות
מגיש: גם בשבוע החולף המשיכו המילים לשרת את הדרמה המיליטנטית. הנה מקבץ כותרות מהימים האחרונים בסוגיית ההסכם של המעצמות מול איראן. מהכותרות עולה השאלה האם אנו לקראת "הסכם או לקראת עימות", "מתקפה תקשורתית", "כניעה אמריקאית", "מסלול ההתנגשות"- אלו רק מקצת ההתבטאויות שהיו חלק מ"הקרב על ההסכם" עם אירן. מ"הצרפתים שלפחות נלחמו" ועד "אובמה שהפקיר אותנו"- התקשורת הישראלית לא מוותרת על מיליטנטיות בשחור-אדום לבן בשפה שממשיכה לשרת את מצב הרוח הלוחמני, כאילו אין ברירה אחרת. האם יתכן שאנחנו לא מסוגלים לקבל הישגים בהסכמה וחייבים להגיע אליהם רק דרך תקיפה צבאית?
נשק גרעיני - שאלות פתוחות
מגיש: ולפני סיום ועדיין באותו הנושא - כשמדברים בישראל על נשק גרעיני, הדיון מתחיל, ומשום מה גם מסתיים באיום האירני. אנחנו יודעים שנשק גרעיני הוא לא רק איום אסטרטגי אלא גם איום אקולוגי ובכל זאת, אנו ממשיכים לראות בו רע הכרחי. האם נשק גרעיני באמת יכול להכריע מלחמה? האם הוא באמת יוצר הרתעה? איזה תוקף יש להצהרות של מדינאים, שיעשו הכל כדי למנוע מלחמה גרעינית, בעוד 298 מוסדות פיננסיים ברחבי העולם מושקעים במאות מיליארדי דולרים בתעשיית הגרעין? התנועה הישראלית נגד הגרעין, מזמינה למפגש עם שלושה מומחים בינלאומיים, שמציעים לפרק כמה מיתוסים, ביחס לנשק גרעיני. ב-16 בחודש בתל אביב וב-17 בחיפה. בהחלט מעניין.
עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה במהדורה הבאה!
סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 13-11-2013
הוספת תגובה לכתבה