תמלול הכתבה: הורות אחרי הגירושים
ח"כ מרב מיכאלי: במדינת ישראל אם רוצות להתחיל מריבה אפשר רק להגיד את המילים "חזקת הגיל הרך", וזהו, אפשר ללכת. מישהו צריך לבוא למקום, להגיד "חזקת הגיל הרך" וללכת וכל השאר שריפה.
קריינות: חזקת הגיל הרך קובעת כי במקרה של גירושים ילדים עד גיל שש ימסרו לאם אלא אם ההורים הגיעו להסכמה אחרת. במשך שנים רבות החוק מעורר סערה. בכנס שהתקיים בכנסת ניסו לבחון את המצב בעיניים חדשות ולחפש פתרון.
פרופ' דן שניט: הטובה של הילדים מחייבת שתישמר הזכות שלהם ותהיה מעוגנת בחוק כך שבכל הסדר יובטח שלילד יש קשר משמעותי ישיר עם גידול, עם שהות משותפת בלינות על מנת ששני ההורים יישארו דמויות קיימות וממשיות בחיים שלו.
פרופ' פנחס שיפמן: הכרעה לטובת הגבר או גם לגבר נתפשת עדיין כסטיגמטית, למה היא נתפשת כסטיגמטית? משום שאנחנו עדיין שבויים בתפיסה הארכאית הזו של חלוקת תפקידים מגדרית.
פרופ' דפנה הקר: המחקר, עוד פעם, מחקר רוחב שנעשה ב-24 מדינות כל ארבע שנים, מראה שבעשרים השנים האחרונות, בניגוד לדימויי שיש לנו של האבות החדשים ושעכשיו יש פה איזו מהפכה מגדרית עצומה במדינת ישראל. ברוב המשפחות, כן, עדיין יש הורה מטפל עיקרי. ברוב המשפחות זאת האמא. אי אפשר להתווכח עם הנתונים האלה. אפילו אני מופתעת כמה אין שינויי. השינויי הוא כניסה של נשים לשוק העבודה. אין כניסה דומה של אבות לתאים המשפחתיים.
ח"כ יפעת שאשא ביטון: מצד אחד הבית מציע חוקים מבורכים מאוד על ידי חברות כנסת בעיקר, באמת מכל הקשת הפוליטית, לגבי הנושא של שוויון הורי במסגרת הנישואים והמקום של האב בתוך מסגרת הנישואים. וזה בא לידי ביטוי גם בגילאים הצעירים של הילדים. הנושא של שעת הנקה שהפכה לשעת הורות, הנושא של לאפשר שבועיים עם האישה או אחרי שהאישה כבר חוזרת לעבודה. זאת אומרת, כל מיני ניסיונות גם לתת לאישה את היכולת לבחור וגם לקרב ולאפשר לאבא להיות אבא אפילו בשלבים המאוד ראשוניים. ואז אני תוהה אם כשמתגרשים לאבא כבר אין את הזכות הזו או יותר נכון לילד אין את הזכות שיהיה לו גם האימא וגם האבא.
ח"כ רחל עזריה: קשה לומר שהיום יש אבהות שוויונית אם רק עכשיו אנחנו מחוקקות את החוקים שיאפשרו אבהות שוויונית.
ח"כ מרב מיכאלי: אני רוצה להפסיק לדבר במונחי חזקת הגיל הרך, זה כבר באמת נהיה רעל הביטוי הזה. אנחנו צריכות למצוא את הסידור שבמקרה שאין הסכמה בין הורות והורים אז יהיה מתווה שיהיה כמה שיותר קשיח ויאפשר כמה שפחות גמישות להורות והורים לריב ויהיה כמה שיותר טוב לילדות ולילדים.
קריינות: עצם הסכסוך המתמשך בין הורים פוגע בילדות ובילדים. האם נושא מורכב כמו חייהם של ילדים יכול בכלל לקבל פתרון אופטימלי בהכרעה בבית משפט?
אבנר הכהן: אי אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו. תלכו להסכמות – תלכו לגישור. באתם לבית משפט, יהיה משפטי שלמה. בית המשפט ביום טוב עושה משפט שלמה.
ח"כ מרב מיכאלי: הפתרון היותר משמעותי הוא לשמחתי הדבר שכבר הצלחנו להביא וזה חוק הסדר התדיינויות במשפחה. החוק הזה יכנס לתוקף ב-17 ביולי, מה שהוא עושה זה הוא עושה חובה לפתוח את הסכסוך המשפחתי ביחידת הסיוע שליד בית המשפט ואז יש חובה להגיע לפגישה אחת עד ארבע שבה בעצם ינסו להביא באמת את הזוג למתווה של הסכמה. בשביל להימנע מלקרוע את הילדות והילדים, לבזבז את כל הכסף של המשפחה ולעבור שנים של מלחמות בבית המשפט.
קריינות: שותפות בגידול הילדים דורשת כבוד הדדי שמגיע מתוך הסכמה מבחירה. כאשר המערכת מעודדת הורים לבחור בעצמם כיצד לגדל את ילדיהם גם לאחר גירושים, הדבר פועל לטובת המשפחה כולה.
סוף תמלול הכתבה: הורות אחרי הגירושים
20/07/2021
הוספת תגובה לכתבה