אודי סגל, בן 19 מקיבוץ תובל שבגליל, חתם לפני מספר חודשים על מכתב הסרבנים והפך אחד הפעילים המרכזיים בו, וביום שני יתייצב בלשכת הגיוס ויסרב להתגייס. בזמן שכל חבריו מהקיבוצים בסביבה מתגייסים, ואפילו אחיו נמצא בשירות קרבי בעזה בימים אלה ממש, בוחר אודי להתנגד באופן ציבורי ופומבי. על רקע המלחמה, הכיבוש והחשדות לפשעי המלחמה של צה"ל, מתכוון אודי להתייצב כפי שצווה, אך לסרב להתגייס. תומכיו יתכנסו במוזיאון חיל הים בחיפה בשעה 11:00 כדי להפגין תמיכה בסירובו, ולקרוא להפסקת הכיבוש והמלחמה. אודי סגל הוא הסרבן השלישי ממכתב הסרבנים של 2014 שמתייצב בלשכת הגיוס ומודיע על סירובו לשרת בצה"ל. שני הסרבנים הקודמים שעשו זאת היו עורווה סיף, סרבן דרוזי מכפר ינוח שהשתחרר יום לאחר שהתייצב בלשכת הגיוס במטרה לסרב להתגייס, ואוריאל פררה, סרבן מבאר שבע שמרצה בכלא ברגעים אלה ממש את תקופת הכליאה החמישית שלו. מכתב הסרבנים התפרסם בחודש מרץ 2014, וחתומים עליו כ-120 בני ובנות נוער המצהירים על סירובם להתגייס לצבא.
לדברי אודי: "דווקא עכשיו, לנוכח מבצע צוק איתן, כשהתקשורת והממשלה מנסות להשתיק את קולות הביקורת, חשוב להתנגד, לסרב ולמחות. אני מעדיף לשבת בכלא על פני השתתפות בהרג, בכיבוש ובפשעי מלחמה. אני מקווה שבני נוער יצטרפו אליי ויחשבו פעמיים על משמעות ההתגייסות האוטומטית לצבא. התנגדות עממית רחבה היא ההגנה האמיתית על בטחונם של הילדים בישראל ובעזה".
יונתן שפירא, טייס קרבי לשעבר ומיוזמי וחותמי מכתב הטייסים הסרבנים מ-2003, כותב לקראת ההפגנה: "אני, יונתן שפירא, לא החכמתי כמו אודי וחבריו שמסרבים מראש לקחת חלק בארגון המבצע פשעי מלחמה וטרור נגד אוכלוסייה אזרחית. דווקא בתקופה של מלחמה רצחנית בעזה, פשעי מלחמה מזעזעים והקצנה מטורפת של הגזענות והאלימות בתוך הרחוב הישראלי, אני שואב תקווה מחותמי מכתב הסרבנים והסרבניות המגיעים להפגנות עם לב פתוח ואש בעיניים ומוכנים לשנות את המצב הקיים – עליהם אני סומך שידאגו לעתיד טוב יותר."
ההפגנה תתקיים ביום שני – 28.7.14, בשעה 11:00, במוזיאון חיל הים בחיפה.
תרים את הראש ותמשיך
זה העם שלנו גאה בך
ובגלל אנשים כמוך אני מאוד מאושרת לגדל ילדי במדינה הזו
(את הסרטון פרסמתי בציר הזמן שלי – בפייבוק, והוספתי את תגובתי ).
ביחד עם העובדה שאני מאמינה ותומכת בקו המחשבה של אודי, העיתוי הנוכחי
הוא קשה ופרובלמטי במיוחד.
המלחמה והקורבנות שאנו חווים כרגע הם תוצאה, תוצאה כאובה ביותר של העדר הבנה, והעדר פעולה נכונה – אשר הייתה יכולה למנוע את המציאות אותה אנו חווים כרגע.
כמובן , שכרגע לא ניתן לחדול מפעולה – לוחמה- הגנה על תושבי ישראל .
אך צודק אודי כשהוא אומר למעשה : מה נשתנה ? שם הפעולה ?
אודי נוגע בשורש הבעיה, והסרבנות שלו נובעת למעשה מראיה ממוקדת של אדם אמיץ
אשר רואה את התמונה מהזווית הנכונה – אותה זווית שמבינה שההתנהלות שלנו במשך שנים רבות היא התנהלות של קורבנות ובדלנות אשר משאירה אותנו ביצירה מתמדת של אוירה שלא מאפשרת יציאה ממעגל הקסמים של חושך ואבדון.
חשוב לי לציין, מובן שיש כאן שילוב של הנהגה ערבית אשר עושקת את הקהילה והעם הערבי – ומקבעת אותו במסכנות כדי ליצור חוות דעת עולמית .
אך במקום להושיט יד והתנהלות אשר רואה בערביי ארץ ישראל כאזרחים שווים – כפי שהצהרת העצמאות שלנו מחייבת – וכפי שמצווים אנו על-פי הנאמר בכתובים ,
אנו מפקירים אותם ויוצרים המשכיות המאפשרת לאנשים כמו החמס לעשות שטיפת מוח רוויה בשנאה נגדינו.
היגיעה הזמן שנבין שהערבים הם האחים שלנו….. הם לא הבני דודים, הם אחים.
ישמעאל הוא אחיו של יצחק. עשו הוא אחיו התאום של יעקב.
השיעור אותו אנו אמורים ללמוד מהכתובים הוא :
שהאבות והאמהות הדגימו מה מוביל לבכייה לדורות .
זה היה השיעור אותו הכין הקב"ה כדי שנלמד את התוצאה , ונבין ממה להימנע.
חשוב שניקח לתשומת ליבינו שאת התשובה לבעיה שאנו חווים,
בעיה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ותובעת קורבנות של אבות ובנים יקרים
בעיה ששוב ושוב משאירה אלמנות ויתומים, אנשים יקרים אשר משלמים את המחיר,
את התשובה נמצא בחיבור אל הלב, לא בנשק ולא בהתלהמות.
אסור שניתן לאודי להרגיש שהוא לבד במערכה מסובכת – מורכבת – ומאוד חשובה זו.
הוא זקוק לכול התמיכה של כולנו , כול אלו אשר יודעים עד כמה שהוא צודק.
אז לפני שאתם מנדים את האדם היקר הזה, לפני שאתם מתלהמים…….
הקשיבו ללב, הניצוץ האלוהי בכול אחד מאיתנו נמצא בלב,
והשיעור של בני ישראל הוא להבין שכולנו, כול אשר נברא,
חייב למצוא את האיזון ע"י כבוד הדדי, הגינות וערבות הדדית.
(כתשובה לאחת מהמכותבות שלי, הוספתי את התגובה הבאה ) :
בוקר טוב …. יקרה.
לפני 40 שנה , מלחמת יום כיפור – ואז הילדים שנולדו אחרי המלחמה מגיעים לגיוס והם שרים :
"הבטחתם יונה".
בשנת 57 , מלחמת סיני, אני זוכרת את החושך, את ההאפלה, האזעקות, אז זו הייתה מלחמה מסוג אחר….
לא ראינו אותה בשידור חי, או באינטרנט, אך עדיין מלחמה.
מתי לפי דעתך זה זמן נכון לרדת אל שורש הבעיה ?
כפי שאמרתי, יש לנו כאן עיתוי מסובך,
אך אודי חתם על הסירוב לפני כמה חודשים, לא הייתה אז מלחמה .
והאידאולוגיה – המניע לסירוב זה לא השתנה.
https://www.youtube.com/watch?v=gp9sO89a32I
אני חושבת שבזמן כזה כולנו צריכים להתאחד .לא יכול להיות שבננו כו ילחמו ואחרים יהנו מהספק .עוד רוצים מהמדינה כל מיני פריבלגיות .בושה וחרפה .שבזמן כזה אתם חושבים שאתם צודקים . תדאגו קודם לעם שלנו שיושב במקלטים ולא יכול לצאת מהבית לא לעבודה .ולא לכל מקום אחר .גם הילדים שלנו שמשותקים .ותחשבו מי התחיל ?לא אנחנו . לא מתאים לכם עופו מהמדינה תלכו למקום אחר ששם לא יספרו אותכם .אני מתביישת בכם .
אודי יקר על אף שחלק מדבריך נכונים ונכון הוא שישנה אפשרות ,יותר מסבירה אפילו, שהמבצע הזה יבא איתו עוד מבצע. איני רואה איך העדר לחימה יביא את השלום המיוחל.מה אתה מציע שנעשה אל מול ההתקפות החוזרות ונשנות של יישובי הדרום? האם נשב ונחריש? כן כמו הרבה ישראלים אחרים גם אני חושבת שיש להגיע להסדר מדיני, אני מוכנה לוותר על שטחים תמורת השלום.כואב לי לראות את העוולות שנעשות לפלסטינים ברצועה אך אני חושבת שהאחריות למה שנעשה שם איננה רק שלנו אלא גם של החמס. גם הבן שלי התגייס השבוע לצהל, הוא מכיר אותך ואף נשאר חברך למרות דעותיכם השונות. אני חושבת שאידיליה שאתה רואה בעיני רוחך אינה אלא פנטזיה הלוואי שיגיע היום בו נכתת חרבותינו לאתים וחניתותינו למזמרות ולא נדע עוד מלחמות.