דעה על סדר היום |

החיילות בבית הספר

חברה נכתב על ידי

המורות החיילות מביאות איתן את "הפנים היפות של צה"ל" לבית הספר. לאחרונה פורסם כי הצבא מעוניין לבטל את התפקיד "מורה חיילת".

מורות חיילות מגיעות לבתי ספר ולמועדוניות נוער באזורים מוחלשים. התפקיד שלהן קשה ותובעני מבחינה נפשית. הן נחשפות לסיפורי חיים בלתי אפשריים של ילדים. הן מלמדות אותם ומשחקות איתם, עוזרות להם בשיעורי הבית ומדברות איתם.

דיברתי עם בחורה שעשתה את שירותה הצבאי כמורה חיילת והשתחררה לפני כחצי שנה. היא פעלה במסלול לקליטת עלייה, עבדה עם עולים חדשים ולימדה ילדים. היא גם שירתה כחיילת בבית חם לנערות באשדוד.

"פעם אחת באתי מוכנה עם איזה מערך שיעור ללמד עברית, כרגיל, עולה חדשה." היא מספרת.  "היא הייתה בכיתה ה', היא הייתה כמה חודשים בארץ. ושמתי לב שהיא מצוברחת ועצובה ולא בראש שלה ללמוד כרגע. מה שהיה טוב בתפקיד שלי שבגלל שהייתי איתה אחד על אחד, בעצם הרשתי לעצמי לבטל את השיעור ופשוט לעשות איתה שיעור נטו לדבר על המצב, מה היא מרגישה. נתתי לה מקום לביטוי כי המחנכת שלה בבית ספר עסוקה, יש לה עוד שלושים תלמידים. אין לה זמן עכשיו לשבת אחד אחד להבין מה קורה ולהתעסק בכל אחד. היא צריכה להעביר את החומר שלה.יצאתי מתפקיד המורה שהייתי אמורה להיות ונכנסתי לתפקיד האחות הגדולה."

אם הן מוכשרות ומצליחות בתפקידן, מורות חיילות עוזרות לילדים וגורמות להן להיפתח כלפיהן. הן צעירות ומקסימות וחכמות והופכות למעין אחיות גדולות עבור הילדים הללו. מורה חיילת מוכשרת יכולה להוות דמות משמעותית בחיים של ילד או ילדה. זאת בדיוק הבעיה בתפקיד של מורה חיילת: יש לה כוח.

הדמות המשמעותית הזו, שבאה עם המון רצון טוב, סוחבת על גבה את "צבא ההגנה לישראל" כולו. מורה חיילת לא מגיעה לבית הספר מטעם עצמה אלא מטעם הצבא. מאחורי המדים שהיא לובשת עומדים מסרים ומשמעויות. וכאשר דמות חיובית בחיים של ילדים לובשת את המדים הללו, גם המדים והצבא העומד מאחוריהם הופכים להיות חלק חיובי ומובן מאליו מחיי בית הספר.

למורה חיילת יש כוח רב ויכולת להשפיע על חייהם של ילדים אך אפס יכולת שליטה במסרים המיליטריסטים שאותם היא מייצגת.

  • צפו במיצג בנושא מיליטריזם בחינוך:
דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה

"גרנו בדירה בבניין מגורים רגיל לגמרי בתוך עיר. אנחנו ראינו בסיס ארבע פעמים בכל השירות שלנו אולי, כשעשינו שמירות. אנחנו היינו רואים את המפקדת שלנו אולי פעם בשבוע. אבל מצד שני אנחנו על מדים ואנחנו עם חוגר ואנחנו מייצגות את צה"ל. לא פעם שמעתי אפילו את המשפט שאנחנו "הפנים היפות של צה"ל". אנחנו הפלקט הזה להראות שצה"ל הוא צבא העם. שהצבא לא רק שומר על הגבולות, אלא עובד עם האוכלוסייה עצמה. שהוא משרת את העם ולא רק עם הביטחון של העם."

"אני פשוט לא יודעת למה גם החינוך צריך להיות עם פן צבאי. אני יכולה להגיד לך שעל אותו משקל שהייתי שם בשביל לחנך את התלמידים שלי ושהרגשתי נחוצה, אני עדיין ייצגתי את הצבא. כשהייתי בתפקיד שלי בבית ספר, ניגשו אלי ילדים בכיתה ה', ילדים שלא עבדתי איתם, הם לא היו עולים חדשים אבל הם רק ראו שיש ייצוג צבאי בבית הספר, שיש דמות צבאית קבועה בבית הספר. וילדים מכיתה ה' ניגשו אלי ושאלו אותי מה צריכים לעשות בשביל להיות קרביים ומה הם צריכים לעשות בשביל להגיע לדרגות גבוהות בצבא וליחידות מובחרות. התחלתי לחשוב: למה התפקיד הזה צריך להיות על מדים? בשביל מה? בשביל להשריש את התודעה של צה"ל עוד מהיסודי? מהגן? הרי בבית ספר שלימדתי, היה שם גם גן. ראו אותי כל הזמן ילדי גן. אז מה המטרה? באמת לשרת את העם או שהמטרה היא להשריש תודעה צבאית לכל מקום?"

לדעתי, היה פער עצום בין החיבור שהיא הרגישה למערכת הצבאית ביומיום לבין הדרך שבה היא ייצגה את הצבא בבית הספר שבו עבדה. על אף שהשירות שלה בצבא כמורה חיילת היה משמעותי מאוד עבורה מבחינה רגשית ושהיא הרגישה נחוצה, אין לה דעה מגובשת לגבי השאלה האם לבטל את התפקיד של המורות החיילות בצבא.

"למה בדיוק הם מנסים לחנך? אני לא יודעת. לתודעה מיליטנטית? לתודעה צבאית אפילו בחינוך. זאת הדילמה שלי באמת. אני לא בטוחה שהצבא צריך לקחת על עצמו תפקיד של חינוך."

הצבא לא צריך לקחת על עצמו תפקיד של חינוך. ההשפעה המיליטנטית של מורה חיילת על הילדים שנמצאים מסביבה בכלל לא קשורה לדרך שבה היא מבצעת את התפקיד. היא קשורה לעצם היותה מורה חיילת.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס