בעלי צל"ש חשופים למעצר

על פי הדיווח היום ב-Ynet קצין צה"ל בדרגת אלוף משנה, עוכב לחקירה בבריטניה לפני מספר שבועות, בחשד לחלקו בפשעי מלחמה ב"צוק איתן".
גורם מהפרקליטות הצבאית מסר כי "כל חייל וקצין ששירת בצוק איתן ושמו ותמונתו פורסמו בתקשורת באופן ממוסד ויזום על-ידי הצבא, אך גם ברשתות החברתיות, חשוף למעשה למקרים מהסוג הזה עם נסיעתו לחו"ל, לרבות כ-60 מקבלי הצל"שים שנלחמו והצטיינו במבצע בעזה, ושהצבא פרסם את שמותיהם ותמונותיהם."

העיכוב לצורך חקירת הקצין התרחש כשלושה חודשים אחרי שעצומה עם מעל 100 אלף חתימות הועלתה לאתר ממשלת בריטניה לקראת ביקורו הצפוי של ראש הממשלה נתניהו וחצתה את הרף שצפוי להוביל דיון בפרלמנט. העצומה קראה לעצור את נתניהו על פשעי מלחמה.

נקודת הציון המשמעותית בזיכרון הציבורי הישראלי, של השימוש במשפט הבינלאומי נגד קציני צה"ל בחשד לפשעי מלחמה, זכורה כאשר אלוף פיקוד הדרום לשעבר, דורון אלמוג התחבא בבטן מטוס אל-על בשעה שנחת בבריטניה. לאלוף אלמוג הוצא צו מעצר בחשד לפשעי מלחמה במהלך האינתיפאדה. הוא בחר שלא לרדת מהמטוס, וחזר עמו מידית לישראל (אירוע חריג ונדיר ששמור לבעלי פריבילגיה מיוחדת). החשדות נגד האלוף היו: הריסת בתים, הריגת אישה בהריון, הריגת שלושה צעירים בעזה והטלת פצצה בת טון בלילה בשכונה מיושבת בעזה, כדי להרוג את המבוקש סלאח שחאדה, עימו נהרגו 14 אזרחים חפים מפשע, ביניהם נשים וילדים.

קציני וחיילי צה"ל בעשור האחרון, ערים למהלכים המשפטיים שהם חשופים אליהם. כמו כל דבר בצה"ל גם את תגובתם ניתן לחלק לשלושה:
1 – התעלמות מהתופעה תוך הנחה שיהיה בסדר וצה"ל יוציא אותם מזה.
2 – הסתרת פניהם של חיילים וקצינים. אם בעבר הייתה נורמה להסתיר את פניהם של טייסים (אם לצורך יצירת הילת גיבורים ואם מהחשש שיפלו בשבי ויזוהו), כיום, חיילים קרביים מסתירים את פניהם ביוזמתם האישית (חיילים רעולי פנים) בכל חיפוש בבית, בדיכוי הפגנות, בהריסת בתים וכו'. את המהלך משלימה התקשורת (אם בדרישת הצנזור ואם באופן יזום ע"י העורכים), כאשר היא מטשטשת את פניהם של חיילים המתועדים במשימות צבאיות או בראיונות בהם יתכן ויפלילו את עצמם מנקודת המבט של המשפט הבינלאומי.
3 – הימנעות מביצוע פשעי מלחמה. ישנה חשיבות רבה שצעירים (וצעירות) בישראל, בבואם להתגייס לצבא, ילמדו את סעיפי ושורשי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, יבינו את משמעויותיו והשלכותיו ויבחרו בדרך שלא תוביל אותם למעשים הנגועים בפשעי מלחמה ובמעשים לא מוסריים. בתוך קטגוריה זו ניתן למצוא את א. אלו המסרבים להתגייס לצה"ל במוצהר (אי ציות אזרחי), ב. אלו המסרבים לשרת בשטחים הכבושים (סרבנות סלקטיבית), ג. הסרבנות האפורה (זו הקרויה בקרב הזרם המרכזי בציבוריות הישראלית "משתמטים" – אלו בעצם רוב סרבני הגיוס), ד. את תופעת "החייל הטוב", אלו שערים לאי המוסריות של המסגרת אליה הם משתייכים ומנסים לפעול ולשנות מבפנים בדרך מוסרית (הכובש הנאור).