דעה על סדר היום |

שבוע של השתקה

חברה נכתב על ידי

השבועות האחרונים תחת מבצע "צוק איתן" מתאפיינים בחוויות קשות מאוד עבור החברה הישראלית. יום רודף יום של אבל ושכול הנראים כאילו אין להם סוף. בשבועות האחרונים אנו חיים בחרדה מוחשית מאוד על חיינו או על חיי יקירנו. הרגשות הקשים בימים אלה מעצימים ללא מעט אנשים בחברה שלנו את התחושה כאילו יש להם בלעדיות על הרגש, על הכאב, על הפחד ועל הצדק. מתוך תחושה זו הם חושבים שיש להם זכות להחליט מהם גבולות השיח, ברחוב וברשת, מה מותר להגיד ומה לא, מה האוזניים שלהם יכולות לסבול ומה לא.

תמיד יש אנשים כאלו בקרבנו, אך הבעיה היא שבשבוע האחרון נראה שהם הצליחו להרתיע מוסדות גדולים שבתוכם אנו מנהלים את חיינו – מקומות העבודה והאוניברסיטאות – ושהם גרמו להן לפעול לפי רצונם. לפני שבוע החלו להתקבל דיווחים מצד עובדים ברשתות שונות במשק כי הן מבקשות למנוע מעובדים מלהתבטא בנושאים פוליטיים ברשת. במקרה הטוב, ביקשו מהעובדים להישמר מהתבטאויות מסוימות, ובמקרה הרע, דרשו מהעובדים לחתום על התחייבות שלא להתבטא פוליטית ברשת.

בסוף השבוע האחרון ובתחילת השבוע הזה הצטרפו המוסדות להשכלה גבוהה, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון, לחגיגת ההשתקה. ראשי האוניברסיטאות שלחו מכתבים לסטודנטים ולאנשי הסגל שלהן, בהם הם טוענים שהם שוקלים להפעיל סנקציות נגד מי שיתבטא ברשת באופן "פוגעני וקיצוני". פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, הגדילה לעשות וחשפה במכתב ששלחה, כי האוניברסיטה עוקבת אחרי סטודנטים ואנשי סגל בחיפוש אחר התבטאויות שכאלה.

המכתב שנשלח ע"י ראשי אוניברסיטת תל-אביב לסטודנטים ולסגל, 24.7.14.

המכתב שנשלח ע"י ראשי אוניברסיטת תל-אביב לסטודנטים ולסגל, 24.7.14.

בשני המכתבים שנשלחו לסטודנטים ולאנשי הסגל מטעם אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון, לא צוין מהן התבטאויות "פוגעניות וקיצוניות". אם לא צוין, איך הסטודנטים והמרצים ידעו? מי ישפוט בנושא, פרופ' כרמי בכבודה ובעצמה? והאם לאחל למוות של ילדים פלסטינים זה תחת אותה קטגוריה כמו לאחל למוות של חיילי צה"ל, למשל? עפ"י שני המכתבים, אין לדעת. אבל מה שאנחנו כן יודעים הוא שראשי האוניברסיטאות הללו רוצים שהסטודנטים ושהמרצים יפחדו להתבטא פוליטית.

בתגובה לחגיגת ההשתקה של השבוע האחרון ברשתות במשק ובאוניברסיטאות, "האגודה לזכויות האזרח בישראל" פרסמה אתמול מסמך משפטי בו היא מבקשת להבהיר מהם תחומי סמכותם החוקית של מעסיקים ושל מוסדות להשכלה גבוהה, ביחס להתבטאויות עובדים או סטודנטים ברשת. לפי המסמך, ניתן להבין כי כל עוד עובד או סטודנט לא עבר על החוק בהתבטאותו ברשת, ברוב המקרים למקום העבודה או לאוניברסיטה אין מה לעשות בנידון.

יש להניח שהרשתות והאוניברסיטאות המדוברות יודעות זאת. אם כן, מדוע בכל זאת הן פרסמו הצהרות מאיימות שאינן יכולות לכסות במעשים באופן חוקי? כנראה כי להרתיע את העובדים מלהתבטא עוד ניתן לעשות מבחינה חוקית. גם אם לא ניתן להשתיק סטודנטים באופן פורמאלי, נראה שהן מצאו את הנוסחה להשתיק באופן בלתי או חצי-פורמאלי. זה התפקיד שלנו כאזרחים לצאת בנחרצות נגד כל גילוי של השתקה כזו, שהיא בלתי דמוקרטית בעליל, בכל מקום בו היא מתגלה, וזה לא משנה איזו עמדה פוליטית מנסים להשתיק. אנו מזמינים את כל מי שחופש הביטוי שלו נפגע כתוצאה מפעולתם של מעסיקים או של מוסדות להשכלה גבוהה בימים אלה, לפנות אלינו דרך האתר או הפייסבוק שלנו, על מנת לחשוף ופתור את הסוגיה. לא לשתוק.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס