היררכיה של קורבנות

"700 קטינים עוסקים בזנות רק במרכז" זעקה כותרת ישראל היום, מעריב מצטט את שר הרווחה באמרו "מאות תלמידים עוסקים בזנות"  והארץ טוען "זנות נערים: הבעיה של כולם ושל אף אחד". התעוררות תקשורתית זו הינה פרי עבודה יחצנית מאומצת של המועצה לשלום הילד אשר ליוותה את כנס באר שבע לשלום הילד.

על פניו נראה שכולם מופתעים לשמוע שמאות בני נוער לכודים במעגל הזנות. ולא שאיננו עוסקים בתופעת הזנות הפוגעת באלפי קורבנות. יתר על כן, מזה מספר שנים שאנו עוסקים בחקיקה מתקדמת שמטרתה להפליל את לקוחות הזנות. אותם אלפי גברים השבים ופוגעים בקורבנות הסחר בבני אדם. אך כולנו עסקנו בקבוצה אחת של קורבנות באותן נשים אשר נלכדו במעגל הזנות.

מדוע עסקנו עד כה ועדיין אנו עוסקים בעיקר בגורלן של אותן נשים מבלי להזכיר את הקורבנות מקרב ילדינו ונערינו? כמובן שאיני מטיל ספק בצורך למגר את הסחר בנשים ובחשיבות הצלתן ושיקומן. אך יתכן שיותר קל לנו לקשור עוולה זו לנשים? הן בגירות והן בחרו לכאורה בעיסוק מפוקפק זה ובכך הן מסירות לפחות חלק מהאשמה מעל כתפינו.

השערה אחרת יכולה להניח שזו הינה תולדה לעשיה הפמיניסטית רחבת ההיקף המקדמת את מעמדן של הנשים בישראל, ובכלל זה פועלת להצלתן של הנשים המוחלשות ביותר. ואילו לקטינים קורבנות הסחר אין ארגונים עתירי כוח, אין להם קשרים ברשתות השלטוניות ואין להם לובינג בכנסת.

ועתה כאשר אנו סוף סוף גואלים את מאות בני ובנות הנוער משקיפותם ומוכנים להכיר בעוול לו אנו שותפים בשתיקתנו, נשאלת השאלה את מי הפעם הפקרנו מאחור?

גרפיטי מאזור התחנה המרכזית בתל אביב. צילום: מיכאל יעקובסון

בשנה האחרונה מתנקזת למתחם צ'לנוב, באזור התחנה המרכזית, תעשיית המין הגברית של תל אביב. בתפקיד הלקוח: ישראלים שרוצים להשיג מין זמין במחירי רצפה. בתפקיד נותני השירותים: מבקשי מקלט סודנים ואריתריאים ונערים פלסטינאים שברחו משטחי הגדה. מתקיים כאן קשר של שתיקה אודות אזור הדמדומים של הסחר בבני אדם. צעירים הלכודים במעגל הזנות, הזקוקים לעזרה של שירותי הרווחה, מלאים בושה ופחד ושומרים בסוד על עיסוקם. הקהילה הגאה בתל אביב מעלימה עין. המנהיגים המקומיים של מבקשי המקלט בישראל מכחישים שהיא קיימת. ואילו שרותי הרווחה אינם מתעניינים במי שמוגדרים כמסתננים. יתרה מזו, הגופים הממלכתיים כמו המועצה הלאומית לשלום הילד או הוועדה לקידום מעמד הילד בכנסת אינם מתעניינים במי שאינו עונה להגדרת הישראליות. ניתן ללמוד זאת גם מכתבתנו העוסקת במעצרי קטינים במזרח ירושלים.

ושמישהו יעז לומר שאין כאן היררכיה של קורבנות המתעלמת מהעובדה הכל כך בסיסית שאדם הוא אדם ופגיעה הינה פגיעה. מתי נתעורר ונבין שיש להציל את כל הלכודים והלכודות במעגלי הזנות בין אם נשים ישראליות, הילדים שלנו או ילדיהם של שאינם דומים לנו.