דעה על סדר היום |

"אתם? לא תחליטו עלי!"

חברה נכתב על ידי

הסערה סביב ביטול חוק חזקת הגיל הרך פתחה מחדש את אחד הפצעים של החברה הישראלית הנוגסים בשיטתיות ביציבות המבנה המשפחתי, במילים אחרות, מאז המהפכה הפמיניסטית לא נחזה מופע חריף כזה של המאבק בין המינים.
החוק הישראלי הוא מבין החוקים הבודדים שעדיין תקפים בעולם, המפלה (לטובה?) את אם הילד בכל הנוגע למשמורת משפטית עליו ופעולות הרווחה, עד גיל 6, אבל רק לכאורה. רוח החוק היא זו שהכתיבה בדורות האחרונים את העדפה האוטומטית לגרסת האם בסכסוכים הנדונים בין בני זוג בענייני משפחה, גם הרבה אחרי הגיל הזה. חוסר האמון הרוחש בין האבות לאמהות מצייר את דמותה של האם כתאבת דמי מזונות מצד אחד ושל האב כאלים ובלתי צפוי מן הצד השני, ולכן מסוכן להימצא בקרבתה או בקרבת הילדים.
החוק הוא רק סימפטום לתופעה רחבה הרבה יותר, שזולגת מהדיונים בבתי המשפט אל הבית, הרחוב ובית הספר, ובקצה- מעמדו הנשחק של האב כ'כספומט' הנתון לסד הסדרי הראייה (אם הוא 'ילד טוב'), ויחד עם זאת, עיכוב שחרורן האמיתי של האמהות מהאקסקלוסיביות של הטיפול בבית ובילדים, והפניית התמריצים לכך, במקום ליציאה לעבודה ולהשתכרות הוגנת.
2014-01-12
המציאות של משפחות צעירות בישראל, בהן ההורים חיים בנפרד, הובילה להחלשת עמדת הגבר שלא מצא את הכלים הנכונים להלחם על זכותו האבאית. התסכול הזה מול האוטומטיות של מערכת המשפט, השיח ה'חד הורי' ופקידות הסעד הפועלות ברוח החוק המפלה, שמפחיתה מעמדתו מוביל לכעס, לזעם, ובמקרים מסוימים, כן, גם לאלימות. השבוע ראיינו אבות, אמהות, מומחים וח"כים בנושא וגילינו שעל אף גובה הלהבות של הדיון הציבורי, רב המשותף בין הצדדים המתקוטטים על המשמורת ועל דמי המזונות כאשר באמת טובת הילדים ניצבת ממול. אם מקלפים את הויכוח הכלכלי, את הניסיון לעשות הון פוליטי או את מלחמת המינים על גב הילדים, נותרים עם הורים המשוועים לגדל את ילדיהם באווירה טובה בתוך מציאות חוקית מיושנת, שלא מכירה בתמורות החברתיות שעברו על מוסד המשפחה בעשורים האחרונים.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס