"הנוהל החדש הוא הישג שאין לזלזל בו, אך עדיין יש בו עוד הרבה דברים שנצטרך להלחם עליהם." את הדברים האלו אמר בראיון לטלוויזיה החברתית עו"ד עידו קטרי, היועץ המשפטי של פרוייקט גילה להעצמה טרנסית, שעומד בחזית המאבק לשיפור תנאי הכליאה של אסירים ועצירים מהקהילה הטרנסג'נדרית. המאבק רשם הישג חשוב מאוד כשלאחרונה שחרר שב"ס נוהל פורץ דרך שקבע לראשונה כי אין להחזיק אסירים טרנסג'נדרים בבידוד, כפי שהיה מקובל עד עתה, אך לטענתו של קטרי המאבק רחוק מלהסתיים.
המסמך החדש של שב"ס משוחרר לאחר מאבק ממושך של הקהילה הטרנסג'נדרית באופן שבו היה נהוג לטפל באסירים 'חריגים מבחינה מגדרית' – בידוד וסגר, מדיניות שלכאורה הייתה אמורה להגן על אותם אסירים מפני התנכלות, אך בפועל שמה אותם במצב דומה לעונש. "מצב של הפרדה זה אומר תא נפרד לבד, מבלי שהם יכולים לצאת לחצר או שהם יכולים לצאת לזמן מאוד מוגבל, ללא גישה למרחבים המשותפים" מספר עו"ד קטרי. "אלו תנאים שאנשים בדרך כלל מגיעים אליהם במצב של עונש, כשיש סכנה בטחונית שנשקפת להם או במצבים קיצוניים אחרים. בוודאי לא באופן של שגרה."
המדיניות של שב"ס, עד עתה, מעולם לא פורסמה. פרוייקט גילה (ע"ש גילה גולדשטיין ז"ל, מחלוצות הקהילה הטרנסית בישראל), שעוסק מזה שנים במאבק למען זכויותיהם של חברי הקהילה הטרנסית, אסף עדויות שמהן עלתה המדיניות שהתקיימה בפועל. "שב"ס מפריד בין מי שיש לו זהות 'ברורה' למי שיש לו זהות 'לא ברורה', שזה לא ברור מה זו הזהות הזאת ומה זה אומר ברורה" אומר עו"ד קטרי. "ומי שזהותו לא ברורה מוחזק בהפרדה. ממחקר שעשינו בנושא הזה עלה שאף פעם, אף אחד הזהות שלו לא הייתה 'ברורה' ובכל המקרים שאנחנו מצאנו, כולם הוחזקו באגף הפרדה."
העתירה לבג"ץ הוגשה ע"י דורין ביליה, אישה טרנסג'נדרית שהוחזקה בבידוד במהלך מעצרה. "דורין ביליה, שנעצרה במסגרת סכסוך שכנים והיא הגיעה לתחנת משטרה לחקירה, הליך מאוד פשוט. זה הסתיים בכך שהיא בילתה כמעט שבוע בצינוק באוהלי קידר." מספר עו"ד קטרי. "הלכנו לבג"ץ יחד עם עו"ד חגי קלעי, ואמרנו שאין שום הצדקה להתייחס באופן כזה לאסירים טרנסים. המדינה טענה שאין צורך בנוהל, משום שכל מקרה נבחן לגופו. אספנו תצהירים מעוד אנשים שנעצרו ונאסרו שכולם הוחזקו בהפרדה, לא רק במהלך המעצר אלא גם במהלך המאסר." אותן עדויות הובאו לבית המשפט, שהורה למדינה לשחרר מסמך שיהוה מדיניות רשמית בנושא.
"המסמך הזה אומר באופן מפורש, פעם ראשונה, שאסירים טרנסג'נדרים לא יוחזקו בהפרדה ולא יוחזקו בבידוד, שזה בעצם מאה שמונים מעלות מעמדת שב"ס הרשמית הקודמת שהייתה לנו. לגבי ההחלטה באיזה מתקן להחזיק איזה אסיר, המסמך אומר שההחלטה תתחשב לא רק בחזות שלו, אלא גם בהגדרתו העצמית, שזה דבר חדש, והם בעצם אומרים שהם ישאלו כל אסיר איך הוא מזדהה ואיפה הוא צריך להיות, וזה קיבל עיגון במסמך הזה."
למרות זאת, קטרי לוקח את המסמך בערבון מוגבל. "אנחנו לא יודעים איך הוא ייושם, ובאיזו סיטואציות יגידו שצריך הפרדה בבידוד. אולי יגידו שיש סכנה ממשית גבוהה לבטחון האסיר, או כל מיני דברים כאלה. המסמך גם עדיין מאפשר להחזיק את העציר בהפרדה עד לחמישה ימים, שזה אומר שכל מי שנעצרת ללילה עדיין תוחזק בהפרדה, שאלו רוב המקרים. אני לא יודע מה ההצדקה לכך ואנחנו באמת הולכים לנסות לאתגר את זה מול בית המשפט."
"הכניסו גם פרוצדורה בנוגע לחיפוש על הגוף של אנשים טרנסים, שמצד אחד אומרת שחובה מעתה לשאול את הבן אדם מי הוא רוצה שיחפש עליו, גבר או אישה, אבל מצד שני היא מתווה פרוצדורה משפילה שמגיעים גבר ואישה לחדר כשהגבר מחפש על החלקים היותר 'גבריים' והאישה על החלקים היותר 'נשיים'. זו סיטואציה משפילה שלא מקובלת עלינו, והדברים האלה גם נמצאים בנוהל החדש."
בנוסף, בעיה עקרונית גדולה שעולה גם באופן ההתנהלות הקודם של שב"ס וגם במסמך החדש היא ההפרדה בין אנשים טרנסג'נדרים ש'השלימו את ההליך', לבין כאלו שלא. חוויותיהם של אנשים טרנסג'נדרים מגוונות מאוד ומשתנות בין אחד לאחר, ואין איזשהו תהליך אחד ויחיד שכל אדם טרנסג'נדר חייב לעבור. הדרך הצרה שבה רואה שב"ס את החוויה הטרנסג'נדרית עדיין נוכחת גם במסמך החדש, שקובע כי ינהגו באסיר על פי זהותו המגדרית רק אם "תהליך שינוי הזהות המגדרית הושלם", דבר שלא ניתן לאמוד באופן מוחלט ולקבוע קריטריונים ברורים לגביו שיתאימו לכל אסיר טרנסג'נדר.
"לי לא ברור מה זו ההפרדה הזו בין מי שהשלים הליך לבין מי שלא השלים" אומר עו"ד קטרי. "אין לזה הצדקה בחוויית החיים של נשים וגברים טרנסים. אין לזה גם הצדקה מבחינה עקרונית – אדם יכול להיראות במגדר של עצמו לכל דבר ולפעמים גם לא לעבור שום הליך רפואי כזה או אחר. ולמעשה היום בישראל אדם יכול לשנות את סעיף המין שלו בתעודת הזהות ללא ניתוח וללא הורמונים. עדיין יכול להיות מצב שבו גבר טרנס עבר את כל התהליכים ועדיין לא ירצה להיות בכלא גברים כי הסיטואציה מסוכנת לו, ויצטרכו לעשות לו התאמות. אז בגלל שהוא 'השלים תהליכים' יזרקו אותו לשם ללא הגנה? הבינאריות הזו שמיוצרת בין מי שהשלים תהליך ומי שלא, אין לה הצדקה בחוויית החיים ובטח לא בסיטואציה של כלא."
הנוהל החדש אולי מהווה אבן דרך במאבק לזכויות הקהילה הטרנסג'נדרית, אך עדיין הוא רחוק מלהיות מושלם והוא מהדהד עדיין תפישות מיושנות לגבי מגדר ולגבי הקהילה הטרנסית. המאבק הטרנסי בישראל רושם הישגים רבים בשנים האחרונות, בין היתר בזכות ארגונים כמו פרוייקט גילה, מעברים, איגי (ארגון הנוער הגאה) ועוד, אך עדיין הדרך לשוויון ולצדק עבור אנשים טרנסג'נדרים בישראל עוד ארוכה.
לקריאת הנוהל המלא של שב"ס לחצו כאן.
הוספת תגובה לכתבה