נלחמות על החיים

תמלול הכתבה: נלחמות על החיים

אלה אמסט: אישה טרנסית נדקרה בשבוע שעבר. ממש כאן, ברחוב הזה. זה לא חדש לאף אחת מאיתנו שטרנסיות חוות אלימות יום-יומית ולפעמים זה עצוב לומר, אבל זה חלק מהחיים שלנו. מה שקרה, עם כל האקלים הזה היה ברור לנו שאנחנו צריכות לצאת לרחוב ולעשות משהו.
קריינות: בדרום ת"א התקיימה אתמול הפגנת מחאה של הקהילה הטרנסג'נדרית נגד האלימות הפיזית, האפליה ההדרה שחברות הקהילה עוברות בחיי היומיום.
אור חן: חוויתי אלימות על בסיס יום-יומי, בריונות, דברים אפילו הרבה יותר גרועים. אני נדקרתי בעצמי, יש לי את הסימן הזה בכתף. אין מה לעשות...כאילו אני אומרת אין מה לעשות וזה החיים וזה כואב לי כשאני אומרת את זה כי אני השלמתי עם זה שזה מה שאני צריכה לקבל וזה ההשלכות לזה שאני חיה עם האמת שלי.
אדריאן אדרי: אני חושש כלפי חברות הקהילה שלי, במיוחד נשים טרנסיות. מופנת כלפיהן אלימות.
חן אריאלי: זה הנושא שלי גם, זה המאבק שלי גם. לדאוג שכל אישה תוכל ללכת בביטחון ברחובות. להיאבק באלימות, לא רק אלימות פיזית ומילולית גם הדרה ממקומות עבודה.
אלה אמסט: מה שאנחנו זועקות היום זה שאנחנו רוצות לחיות את החיים שלנו.
קריינות: אז מדוע חברות הקהילה בחרו להפגין בדרום העיר ולא בכיכר רבין למרות שמדובר בבמה המרכזית שבה יכלו לקבל חשיפה גבוהה למאבקם.
אור חן: פה אנחנו חיות. בדרום ת"א. אם זה בפלורנטין, בשפירא, בנווה שאנן, בתחנה המרכזית הישנה. כיכר רבין לא רלוונטית לאנשים כמונו. לאנשים מהקהילה שלנו.
אדריאן אדרי: בעצם האישה שנדקרה היא מדרום ת"א, היא מפלורנטין. אני חושב שרוב האלימות ברחוב קורת פה, בדרום ת"א. זה לא אומר שהקהילה שלנו לא חיה פה ולא מתקיימת פה.
אור חן: אני גרה פה וגם פה חוויתי איומים, לפני חודש וחצי. איומים בסכין. שזה נורא מפחיד כל פעם לחוות את זה מחדש.
קריינות: בצלה של ההפגנה הגדולה שהתקיימה בכיכר רבין והתמקדה בדרישה כללית לשוויון. רחוק מאור הזרקורים ומעיני התקשורת, וחברות הקהילה הטרנסית ותומכיה הפגינו בדרום העיר בדרישה לזכות הבסיסית ביותר - לחיות.
אלה אמסט: אנחנו לא לבד. והסולידריות שנוצרה סביב ההפגנה הזו וסביב הצעדה הזאת הם לא להערב ולא למחר. הם לטווח הארוך. אנחנו כאן כדי להמשיך לצעוק וכדי להמשיך לשנות ואנחנו בדרך הנכונה.

סוף תמלול הכתבה: נלחמות על החיים