הפורום למאבק בעוני פנה לממשלה בעקבות מחקר שהוצג ביום המאבק בעוני בכנסת (20/2/2018). המחקר מלמד, כי מדיניות של קיצוץ בקצבאות פוגעת ביכולת ההשתכרות של אימהות יחידניות. בניגוד למיתוס, האובססייה של "דחיפת" החיים בעוני לעבודה פוגעת בעצמאותם הכלכלית.
הפורום למאבק בעוני פנה לשר האוצר משה כחלון ולשר העבודה והרווחה חיים כץ, בבקשה לדון בשינוי מדיניות הקצבאות לאור מחקר שהוצג ביום המאבק בעוני. במסגרת היום הוצג בוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה מחקר של ד"ר ענת הרבסט-דבי מאוניברסיטת בר-אילן וד"ר עמית קפלן מהמכללה האקדמית ת"א-יפו. המחקר, בוחן את שכרן של נשים לפני ואחרי הגירושין, ומוצא בעייתיות קשה במדיניות הקצבאות הנוכחית.
המחקר בחן נשים, בעלות נתונים חברתיים דומים, בשתי תקופות, כשבכל אחת מהן הייתה נהוגה מדיניות רווחה שונה: קו השבר הוא הרפורמה ברווחה בשנת 2003, שלוותה בקיצוץ מאסיבי בקצבאות. המחקר מצא כי חלה עלייה בשכרן של נשים לאחר הגירושין, כנראה, מהצורך של הנשים לחפות על הקשיים הכלכליים הכרוכים בגירושין. למרות שבשתי התקופות נשים העלו את שכרן לאחר הגירושין, בתקופה הראשונה, לפני הקיצוץ בקצבאות, העלייה בשכרן הייתה משמעותית יותר. לאחר הקיצוץ בקצבאות יכולת ההשתכרות של נשים גרושות היה נמוך יותר, ואיפשר להן פחות עצמאות כלכלית. השערת החוקרות היא כי כוח ההשתכרות הגבוה יותר בתקופה הראשונה נבע ממדיניות רווחה שהקלה יותר על נשים לצאת לעבוד בעת שהן מקבלות שירותים תומכי עבודה, כמו סיוע עם מעונות.
משום שאימהות יחידניות רבות חיות בעוני או על גבול העוני, המחקר מצטרף לעוד שורה של מחקרים שמציירים תמונה קודרת ועצובה: לא רק שהורדת הקצבאות פוגעת בחיים בעוני; היא אפילו מנוגדת לרציונל של מי שדוחפים את המדיניות הפוגענית של "דחיפת" העניים לעבודה. הורדת הקצבאות מכרסמת בסיכוי של אימהות חד-הוריות להגיע לעצמאות כלכלית ולא דוחפת אותן לשם.
הוספת תגובה לכתבה