תמלול הכתבה: מזיזות ערים
מזל שאול: התכנסנו הערב כדי לחגוג. לחגוג את כל המתמודדות לרשות, פי שתיים משנת 2013. לחגוג את כל המתמודדות שהתמודדו ברשימות השונות, חברות רשימות. לחגוג את כניסת 14 המתמודדות לכהן כראשי רשויות חדשות, וממשיכות. לחגוג את כניסת 645 נשים, חברות מועצה וחברות מליאה, פי אחת וחצי מ-2013. מגיע לכן ולנו מחיאות כפיים.
כתבת: אכן עלייה מאוד משמעותית בייצוגן של נשים ביחס לבחירות מקומיות קודמות. השאלה שנשאלת, האם העלייה הזאת מסמלת הישג מגדרי פמיניסטי כלשהו, ומה המסקנות של ארגוני הנשים ביחס לבחירות האלה?
אופיר פז פינס: בכל הפרמטרים, חברות מועמדות, חברות, מועמדות לרשות, נבחרות, עלינו בין עשרה למאה אחוז בכל הפרמטרים, בכל הפרמטרים. ברשויות מקומיות, במועצות מקומיות, במועצות האזוריות, בערים הגדולות, בערים הקטנות, בפריפריה, במגזר הערבי, במושבים, בכל המקומות, וזה הישג עצום.
כתבת: היו קולות שהגדירו את העלייה בייצוג הנשים כהצלחה פמיניסטית, לעומת אלו שראו בה תחילתו של שינוי, ושהדרך עוד ארוכה לשוויון מגדרי ברשויות.
מרדכי כהן: מה שחשוב זה, שהנתון הוא עדיין מדאיג מאוד. גם הגידול בחברות מועצה, וגם אם אנחנו קרובים מאוד ללמעלה מ650 חברות מועצה, אנחנו עדיין לא נמצאים במקום.
ברווין עזב מחאמיד: החגיגה של העיתונות סביב בחירתן של 26 נשים ערביות, שלפי דעתי היה נמוך בבחירות של 2013, עכשיו יש לנו 26 נשים במועצות המקומיות. בעיניי ב-2023 אולי יגיעו ל-46. בעיניי זה אכן הישג.
מרדכי כהן: תראו, יש פה מתח מאוד גדול, בשאלה שכולנו עוסקים בה, האם ייצוג הוא התשובה המספיקה. וברור, על זה המחלוקת. חשוב שיהיו נשים חברות מועצה וראשי רשויות, אבל זה לא מספיק, כי בסופו של דבר הסיפור האם באמצעות ייצוג הולם אנחנו גם משנים את פני המציאות.
חנה הרצוג: ההבנה שלי, השינוי הוא לא רק מספרי, השינוי הוא באיכות של הנשים. התהליך הוא הדרגתי, מתון, אבל יש כאן נשים שצועדות, או קהילה שלמה שמשנות דרך, שצועדת בביטחון. אנחנו רואות נשים עצמאיות, מוכשרות, נשים שמכירות את צורכי היישובים שלהן, מחוברות ליישוב מכיוונים שונים, מודעות לשוויון מגדרי, ונחושות לבסס מבט מגדרי לטובת כלל הציבור.
כתבת: למרות העלייה הניכרת באחוז ייצוגן של נשים, המועמדות דיווחו על חסמים חברתיים, ממסדיים ותרבותיים בהם הן נתקלו.
סמירה רדא עמראן: האתגרים בהם נתקלתי היו בכל המישורים: המשפחתי, הג'נדריאלי הפוליטי. המצב היה קשה ומורכב דובר על איום על הפעלת חרם דתי וחברתי כלפיי.
נגה שרון: כמי שעומדת בראש רשימה, נתקלתי בשיימניג, ונתקלתי בזלזול רב, וקיללו אותי, והרבה תמכו גם ברחוב, ואמרו, "בגלל שאת אישה, בזכות שאת אישה, אנחנו נתמוך בך".
ברווין עזב מחאמיד: נשים פנו אליי במדיה החברתית ואמרו זה לא מקומך מי את שתרוצי למועצת העיר? זה לא מקומנו כנשים. גברים מצדם חיפשו פסקי הלכה דתיים שפרשנותם הייתה שאסור לאישה להנהיג אותנו ואסור לה להיות במועצה מקומית.
חנה הרצוג: קיים פער בין נכונות של נשים לכנס לזירה הפוליטית, לבין נכונות הרשימות להעמיד אותן במקומות ריאליים. התשדירים של הרשות לקידום מעמד האישה, היו חשובים, אבל הם לא מספיקים. הם קראו לנשים להתמודד, תתמודדי. אך לא קראו לבוחרים להצביע לנשים.
כתבת: כדי לתמרץ סיעות להגדיל את ייצוגן של נשים ברשימות שלהן, קבע המחוקק ב-2014 כי סיעה שלפחות שליש מנבחריה הן נשים תזכה במימון מוגדל בשיעור של 15%.
חנה הרצוג: אבל זה תמריץ לא משמעותי. בנוסף לזה, הוא גם לא הוטמע, הוא לא הוטמע בקרב הרשימות, ולא בקרב הבוחרים.
אופיר פז פינס: אני חושב שהחוק שנתן תמריץ לשלב נשים במקומות ריאליים, הוא תמריץ כספי, לא משנה, הוא עשה משהו.
מזל שאול: אנחנו רוצות תהליך האצה, אנחנו רוצות ליצור תהליך שיעשה לנו קפיצה מטאורית ב-2023. אז אנחנו הולכות לבנות תכנית כזאת, הולכות לעבוד עם ראשות רשויות ועם נשים ברשויות המקומיות.
כתבת: עכשיו, כשהבחירות לכנסת עומדות בפתח, השאלה נשאלת האם ארגוני הנשים יצליחו למנף את ההישגים של הבחירות המקומיות גם לבחירות לכנסת?
סוף תמלול הכתבה: מזיזות ערים
הוספת תגובה לכתבה