ידיעה כתובה |

: יום הנגב בכנסת 2017

חברה נכתב על ידי

השבוע (שלישי, 31/10/2017) יתקיים בכנסת יום הנגב, שיזם חבר הכנסת טלב אבו עראר. במהלך היום יקיימו ועדות הכנסת דיונים בנושאים הקשורים בחברה הערבית הבדואית בנגב. אחד הנושאים המרכזיים שידונו בשורה של ועדות הוא המחסור בתעסוקה והחסמים בפני צמיחה כלכלית ופיתוח תעסוקה בחברה הבדואית. המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי ועמותת סיכוי ישתתפו בדיונים אלו שיעסקו בין היתר במחסור במקומות עבודה לנשים, מחסור בשירותי תחבורה ציבורית ומחסור במסגרות גני ילדים, ויציעו פתרונות ישימים לבעיות המערכתיות המונעות מאזרחים ערבים בדואים בנגב גישה להשכלה ותעסוקה.

נשים בדואיות נתונות לפגיעה קשה במיוחד בשוק העבודה, ורבות מהן מובטלות או נדחקות לעבודה חלקית או זמנית, בשכר נמוך ובתנאים ירודים. בנוסף, כמועסקות מוחלשות, לא אחת זכויותיהן כעובדות נרמסות. בפרט נפגעות נשים שלא רכשו השכלה תיכונית מלאה, או ששליטתן בשפה העברית חלקית, המהוות אחוז ניכר מתוך הנשים הבדואיות בנגב. על פי פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי שחוקר את תחום תעסוקת נשים, מדו"ח מאיירס (בנושא תכנית החומש הכלכלית לחברה הבדואית בנגב) עולה כי בהשוואה בין הגברים הבדואים לנשים הבדואיות: שיעור המועסקים הגברים היה 56% ושיעור המועסקות 24%, כלומר פער מגדרי ניכר ביותר: 32%. זאת, לעומת פער מגדרי מצומצם הרבה יותר של 5% בקרב הציבור היהודי.

הריסת כפר בדואי בנגב

המחסור בשירותי ותשתיות התחבורה הציבורית מהווה אף הוא חסם מרכזי להשתלבות בהשכלה ובתעסוקה. מיפוי שערכו המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים ועמותת סיכוי מראה כי בשנים האחרונות בוטלו 10 תחנות עצירה לתחבורה ציבורית ששרתו את תושבי הכפרים הלא מוכרים, ובנוסף לכך קיימים 10 כפרים נוספים שאין בקרבתם תחנות עצירה. כמו כן, כפרים רבים נותרו מנותקים לחלוטין מתחבורה ציבורית, על אף תקציב ייעודי שהוקדש לנושא כבר ב-2009. לדברי חסין אבו-טראש, תושב הכפר הבלתי מוכר אל-מקימן, הסמוך לעיירה לקייה, דרכי העפר המובילות לכפר מוצפות בכל חורף מחדש ואינן מאפשרות כניסה או יציאה ברכב. "ברגע שיש גשם הכפר במצור", מספר חסין, "יש כאן עשרות ילדים שלא יכולים לצאת לבית הספר ולגן, כי ההסעה של משרד החינוך לא יכולה להיכנס ולאסוף את הילדים לגנים ולבתי הספר, זה משתק גם אותנו כי מישהו חייב להישאר כאן ולדאוג להם."

המחסור בגני הילדים, גם הוא מהווה חסם מרכזי בפני יציאה השתלבות לעבודה בעבודה עבור הקהילה הבדואית בנגב. לפי נתוני משרד החינוך, כ-5000 ילדים בחברה הבדואית בנגב, בגילאי 3-6, סובלים מהיעדר מסגרת חינוכית אשר מגיעה להם על פי חוק, ואינם מגיעים לגני הילדים.

נכון להיום, קיימים 25 כפרים לא מוכרים שאין בהם כלל גנים. כיום מקדם משרד החינוך תכנית בנייה של 92 כיתות גן נוספות ברחבי הכפרים בנגב, אך לפי שעה, משרד החינוך מתכוון להקים את גני הילדים החסרים באותם כפרים בהם כבר קיימים גנים, ומבקש להסיע את הילדים לאותם כפרים. זאת בשעה שניתן להקים את גני הילדים בבנייה זמנית במבנים יבילים בכפרים בהם הם חסרים.

ביום הנגב הקרוב, יעלו לדיון נושא תעסוקת הנשים בנגב, במסגרת הועדה לקידום מעמד האישה, כמו גם נושא התחבורה הציבורית והתשתית לכפרים הבדואים בוועדה לביקורת המדינה, ונושא גני הילדים במסגרת ועדת החינוך.

צפו בכתבתנו מתוך הסדרה "בדואים: מיתוסים ועובדות"

הבדואים: בוחרים לחיות בפחונים (לדף הכתבה »)(Available in English, Spanish)

המדינה פועלת לגביהם בסלחנות ואף מציעה להם תכניות שיקום ומעבר לערים חדשות, אך הם מתעקשים להישאר באוהלים ובפחונים ומסרבים ליהנות מהקדמה שמציעה האנושות. האמנם? פרק שני בסדרה - על מיתוסים ועובדות בנוגע לאוכלוסייה הבדואית בנגב. [לפרק הראשון בסדרה: נוודים-פולשים]
הופק ע"י: | עלה ב: 22/01/2017

  כתבות ווידאו שחבל לפספס