הדוח לשנת 2016 שפרסם היום משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש לקראת יום השנה החמישים לכיבוש הישראלי מדגיש כי מדיניות ונהגים הקשורים בכיבוש הם עדיין הגורם המרכזי המעורר צרכים הומניטריים בשטח זה. גורם משמעותי נוסף הוא הפילוג הפלסטיני מבית.
"הדוח השנתי של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים מסביר מדוע קיימת תוכנית סיוע בשטח הפלסטיני הכבוש", אמר דיוויד קרדן, ראש משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים באזור זה. "המשבר בשטח הפלסטיני הכבוש נובע בעיקרו מהיעדר הגנה על אזרחים פלסטינים – מפני אלימות, מפני אובדן קורת גג, מפני הגבלות על גישה לשירותים ולמקורות מחיה ומפני הפרות אחרות של זכויותיהם. משבר זה פוגע באופן בלתי מידתי דווקא בחלשים ובפגיעים מכול, ובמיוחד בילדים וילדות. המגמות עשויות להשתנות משנה אחת לאחרת, אך מה שנשאר קבוע הוא המחסור הנרחב בהגנה ובמיצוי דין בגין הפרות של המשפט הבינלאומי."
בדוח החדש מצוין כי בשנת 2016 פחת מספר ההרוגים הפלסטינים ממעשי אלימות הקשורים בסכסוך בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל ב־37% לעומת שנת 2015 (107 לעומת 169); הירידה במספר ההרוגים הישראלים הייתה בשיעור של 48%. מניין הפצועים הפלסטינים (בניגוד להרוגים) ירד בשיעור של 80% לעומת 2015 (3,247 לעומת 15,477), ורוב רובם של הפצועים נפגעו בגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית.
מתוך הדוח
מספר האנשים שעדיין נותרו עקורים בשנת 2016 הוא יותר מ־9,000 משפחות עקורות (47,200 בני אדם). בגדה המערבית, מספר הפלסטינים שאיבדו קורת גג בשל הריסת בתיהם על ידי הרשויות הישראליות היה גדול יותר מאשר בכל שנה והגיע ל־1,601 בני אדם, בהם 759 ילדים. מספר המבנים שנפגעו עמד על 1,094, והם נהרסו ברובם הגדול בנימוק שנבנו בלא היתרי בנייה – היתרים שכמעט בלתי אפשרי להשיגם מהרשויות הישראליות.
נכון לדצמבר 2016, 572 מכשולי תנועה, ו־110 מכשולים נוספים תועדו בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2). גישת פלסטינים לאדמות בין גדר ההפרדה לקו הירוק המשיכה להתבצע דרך 84 שערים, ש־65 מהם נפתחו רק בעונת מסיק הזיתים.
"כמעט עשור של מצור, פילוג מבית ועימותים חוזרים ונשנים, לצד היעדר כל פעולה שתיתן מענה לצרכים הכרוניים, הותירו את רצועת עזה פגיעה וחלשה במיוחד," הזהיר מר קרדן.
הוספת תגובה לכתבה