אתמול, 20/2/2017, התקיים יום הזכויות לקהילה הגאה בכנסת בפעם השנייה, מהומה רבה על לא דבר – הרבה תודות, פחות מעשים.
אתמול כינסה השדולה הגאה של הכנסת וועדות בנושאים הדחופים לקהילה – נידוי בני נוער מביתם, עוני, שילוב הקהילה הלהט"בית בצבא ועוד. בוועדות השונות נכחו ארגונים רבים וביניהם חושן, איגי, בית דרור שסוף סוף יכלו להשמיע את קולם ולדרוש את הצדק שמגיע להם. התחושה הכללית בקרב הנוכחים הייתה שיש מי שמקשיב, אבל אין הרבה מה לעשות בחקיקה. ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני): "כשהגשתי את הצעת החוק אמרו לי, רגע, כתוב פה קהילת להט"ב, כתוב פה הומוסקסואלים, כתוב חד מיניים? התשובה שלי היא כן ברור, אם ככה היא לא תעבור בכנסת הזו. יש פה קולות מיעוט, אבל מיעוט שלא מאפשר להעביר אף הצעת חוק". ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ): "כשאני רואה פה חברי קואליציה מהליכוד, כולנו, מרצ ויש עתיד על פניו יש רוב להעביר חקיקה בעד הקהילה בהרבה נושאים. למה הכוונות הטובות שאנחנו רואים כאן, לא רואים אותן במליאה, לא רואים אותן בחקיקה? כוונות לעומת מעשים."
בעיתוי מושלם עם היום המיוחד בכנסת, אירועו השבוע מספר אירועים המדגימים כי עדיין אין שוויון זכויות לחברי הקהילה הגאה: שש הצעות חוק הקשורות לקהילה הגאה נפסלו השבוע, וזוגות חד מיניים שהצטלמו אתמול מתנשקים מול בניין הכנסת פונו על ידי משמר הכנסת. כמו כן, ח"כ אמיר אוחנה, יושב ראש התא הגאה בליכוד, התראיין אתמול לידיעות אחרונות והסביר מדוע הוא לא יצביע לחוקים למען הקהילה שלו.
"נשיקות לא נותנים ברחוב ובטח לא ברחבת הכנסת". בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי). צילום: מיכל בר
לעומת זאת, בוועדות השונות תיארו הפעילים והפעילות ברהיטות ובדיוק את חוויותיהם והציעו פתרונות חוקתיים כדי לתקנן. בוועדה לזכויות הילד דובר על כך שהרבה צוותי חינוך לא מקבלים בני נוער להט"בים, לא יודעים מספיק על הקהילה ובכך לא יודעים מה לייעץ לנוער או לאן להפנות אותם בעת הצורך. טל רחמים, נער שגדל בחינוך הדתי סיפר: "אני באתי ליועצת שלי עוד לפני שסיפרתי לאמא שלי כי רציתי להבין איך אני אבוא אליה, היא אמרה לי: "רגע מה זה ביסקסואל?", היא אמרה לי "תחכה שבוע אני אחזור אלייך אחרי שאני אקרא בנושא". עוד סיפר: "המנהל בבית הספר שלי אמר לי, "אם היית יוצא כהומו הייתי מבין, אין לך ברירה. יצאת כביסקסואל, אתה יכולת לבחור להיות סטרייט".
טל רחמים בוועדה לזכויות הילד
הכנס המרכזי עסק בנושא השנתי של מצעד הגאווה, הקהילה הביסקסואלית. הכנס ארך כמעט שעתיים ובעיקרו נאמרו תודות לארגונים ותודות לחברי כנסת. המתח באוויר הורגש, הנוכחים הרגישו שלא מדברים על הפיל בחדר ונעמי סרוסי מהפורום הבי-פאן-פולי התחילה את הנאום שלה בהתייחסות לזה: "להט"בפוביה הורגת, היא רוצחת אותנו, את חברי וחברות הקהילה שלנו. מעבר לכל החיוכים, הרשמיות והצחוקים והכיף והחוקים שכבודם במקומו מונח, יש פה אנשים שהחיים שלהם לצערינו מתקצרים בגלל הדברים האלה וחשוב לשים את זה, מבחינתי לפחות, בפרונט".
חברות השדולה הגאה בכנס בנושא ביסקסואליות
ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) אמרה: "אתם קהילה שקל לאהוב". בנימה אישית, לא ברור לי באיזו הרגשה לסיים את היום הזה, מצד אחד אכן אירוע היסטורי שמתרחש, יום זכויות לקהילה הגאה בכנסת וקולם של בני הקהילה נשמע. מצד שני, נראה שחברי הכנסת כבולים במשמעת קואליציונית ולכן לא יצליחו להעביר חקיקה למען הקהילה בכנסת הנוכחית. מה שבטוח הוא שהארגונים המובילים והפעילות שנכחו לא מרימות ידיים, ההפך, הן ימשיכו להילחם עד שיוויון מלא. בזכות אהבה, תמיכה, התמסרות, ואש פנימית לעזור למי שסובל עכשיו ממה שאני סבלתי, היה ברור מדוע קיבלה הקהילה הגאה את שמה כקהילה.
