ידיעה כתובה |

: מפריחים בלונים על חורבות כפרים פלסטינים

מדינה נכתב על ידי

רוב היערות של קק"ל ניטעו על חורבות כפרים פלסטינים, אך בהתאם למדיניות ממשלות ישראל, הארגון משמיט כל איזכור של הכפרים בשלטים ובפעילותו. לכבוד ט"ו בשבט, ואולי גם על רקע השחיתות שפורחת בארגון, יש שמנסים לשקם את יחסי הציבור של קק"ל עם פעילויות לתלמידי בית הספר.

בתחילת פברואר שלחה קק"ל הודעה לתקשורת על פעילות חברתית שקיימו ביער בן שמן עם כ-600 מתנדבי מד"א ותלמידי בתי ספר בחולון וברחובות. הפעילות כשלעצמה נשמעת נחמדה, מוציאה את הילדים מהכיתות הצפופות לנשום אוויר ולהיות קצת בטבע. בהודעה לעיתונות נכתב: "בחגיגה שנערכה בשיתוף פעולה עם קק"ל, חוו הנערים את הטבע בתחנות עבודה שונות שהיו פרוסות ביער, בהן למדו על ארץ ישראל ועל מאפייני הטבע." ודודו אשכנזי, אחראי חינוך בלתי פורמלי בקק"ל הוסיף: "כנציגי קק"ל אנחנו שמחים וגאים לארח אירוע כזה המשלב אהבת המולדת, מסורת יהודית וסולידריות חברתית-ישראלית".

מתנדבי נוער מדא מפריחים בלוני משאלה בנטיעות טו בשבט'. צילום: דוברות מדא

אך מה שלא צויין בהודעה זה שבזמן שמאות התלמידים שהגיעו ליער בן שמן למדו על "ארץ ישראל ומאפייני הטבע" קק"ל מסתירה מהם (ומשאר הציבור הישראלי) את העובדה כי אותו היער מכסה את חורבות הכפרים הפלסטינים  חַדִיתָ'ה, ג'ימְזוּ, דֵיר אַבּו סַלַאמה, ח'רבת אלדֿוּהֵיְרִיָּה וח'רבת זַכַּרִיָּא שנהרסו על ידי ישראל ב-1948.

חמשת הכפרים האלו נכבשו ביולי 1948 ותושביהם גורשו. בכפר חַדִיתָ'ה לדוגמא חיו 880 איש ואישה, בן גוריון הורה להרסו ועל אדמותיו קם המושב חדיד. בג'ימְזוּ חיו 1,750 נפש, גם הוא נהרס ועל אדמותיו קם המושב גמזו. אך השלטים של קק"ל מדלגים על הקיום הפלסטיני ומזכירים "מבנים מהתקופה העות'מאנית" מבלי לציין שמדובר בבתים של תושבים ערבים פלסטיניים שחיו שם עד לפני 69 שנים.

  • צפו: מה מטיילים ומטיילות בפארק איילון קנדה יודעות על ההיסטוריה של המקום בו הן מבלות? 

מטיילים על הריסות (לדף הכתבה ») ( Available in English » )

רק מעטים מבין המבלים בפארק אילון קנדה מכירים את סיפורם של הכפרים אשר היו במקום ונהרסו בשנת 67', ממש במקום בו הם רוכבים, מטיילים ומבלים.
הופק ע"י: | עלה ב: 11/12/2013

רוב יערות ואתרי קק"ל ( 46 מתוך 68) מכסים או מתקיימים על חורבות של כפרים פלסטיניים שישראל הרסה. ב-2008 מיכל קטורזה האחראית על השילוט בקק"ל אמרה בראיון ל'ארץ ישראל שלנו' ש: "חלק גדול מהפארקים של הקרן הקיימת נמצאים על אדמות, שבהן היו בעבר כפרים ערביים, והיערות הם כדי להסוות את העניין". בנוסף, נטיעת יערות קק"ל שימשה כדרך להשתלט על קרקעות ולמנוע שיבה של פליטים פלסטיניים שגורשו מכפריהם. כך לדוגמא, קבע בית המשפט העליון שייעור בישראל מצדיק הפקעת קרקע גם אם נעשתה לצרכי התיישבות ופיתוח, ובכך דחה עתירה של פליטי הכפר אללג'ון להשיב להם שטח קטן מאדמתם, ביער מגידו כיום.

מתנדבי נוער מדא בנטיעות טו בשבט עם תלמידי בית ספר הרצפלד חולון. צילום: אסי דבילנסקי דוברות מדא.

אך הגוף הזה, שהכנסותיו בשנים 2014-2008 עמדו על 10.5 מיליארד שקל, כנראה מודאג יותר בימים אלו מהביקורת הציבורית כלפיו דווקא בנושא השחיתות. נראה כי אותה "סולידריות חברתית-ישראלית" שדודו אשכנזי טוען לקיומה במסגרת פעילותה של קק"ל עם בני הנוער לא חשובה כל כך לבכירי קק"ל שהעבירו הון עתק למקורבים ושפכו מיליארדי שקלים לניפוח קופת המנגנון על חשבון פרוייקטים ציבוריים. ממצאי דו"ח מבקר המדינה על פעילות קק"ל שופך אור על מה שכבר התחיל להיחשף כהתנהלות של ארגון רקוב מהשורש.

בנוסף, "אהבת המולדת" של הארגון היא שם מכובס ללאומנות ולהכחשת הנכבה המתמשכת, שקק"ל לוקחת בה חלק מרכזי. במקום לקדם פתרונות לבעיית הפליטים הפלסטינים ולקדם הכרה באסון הגירוש וההרס, קק"ל מחזקת את ההכחשה ואת הנישול המתמשך עד היום ומרחיקה את כולנו מפתרון.

 
 

הוספת תגובה לכתבה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס