ידיעה כתובה |

: הצ"ח: שלילת תקני שירות לאומי מעמותות שמאל

חברה נכתב על ידי

חברי הקואליציה, ובראשם חברי הליכוד, לא מפסיקים לספק כותרות מאז הקמת הממשלה. לא רק בזכות הישגים או חקיקה, אלא גם שערוריות כאלה ואחרות, פליטות פה, חשדות בפלילים, הצעות חוק אנטי דמוקרטיות או סתם אמירות פופוליסטיות ושטחיות.

האחרונה שבהן היא זו של ח"כ אמיר אוחנה, שעלתה לכותרות בשלישי בבוקר. אחרי שזכה בכמה כותרות ואיזכורים בתקשורת בעקבות הקריאות להקל על מתן היתרים לנשיאת נשק והקמת השדולה לחימוש אזרחי בישראל, איסור על חיילי צה"ל להתנדב עם ילדי פליטים והמנעות מהצבעות שמיטיבות עם קהילת הלהט"ב (למרות תפקידו כראש תא 'גאווה בליכוד'), הצעת החוק החדשה מבקשת לשלול תקנים לשירות לאומי מעמותות שרוב תקציבן מגיע מתרומות מעמותות זרות. החוק החדש הוא המשך ישיר לחוק העמותות ("חוק השקיפות"), עליו דובר רבות בתקשורת, אשר ביקש לסמן עמותות אשר רוב מימונן הוא מישויות מדיניות זרות, באמתלה של שקיפות. משמעות החוק בפועל הייתה חיוב של עמותות שעמדו בקריטריונים (רוב של מימון ממדינות זרות) להצהיר על כך בפני רשם העמותות ולציין זאת בפרסומיהן הרשמיים.

בסופו של דבר החוק עבר בכנסת בנוסח מעודן מההצעה המקורית, והושמטו ממנו הסעיפים לפיהם על פעילים בעמותות אלה ללבוש תגי זיהוי בהימצאותם בכנסת וחיוב למתן דיווח על תרומות מאנשים פרטיים. נוסח זה עבר בקריאה שלישית, בתמיכה של 57 ח"כים לעומת 48 מתנגדים. בפועל, החוק מתייחס ומשפיע על 27 עמותות שונות, מתוכן 25 בעלות תפישת עולם שמאלנית ועוד שתי עמותות קש ימניות, שכנראה ענו לקריטריונים בשביל לצאת ידי חובה. הצעת החוק זכתה לביקורת בינלאומית, בין השאר מראשי אגודת הידידות ישראל-גרמניה שאמרו שהם חוששים שהחקיקה "תפגע עמוקות בדמוקרטיה ובמוניטין של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית".

ניסוחו של החוק החדש הוא קצר ותמציתי (הרי לא צריך יותר מדי בשביל פופוליזם): "שירות אזרחי חברתי לא ייערך בגוף או עמותה או מוסד שעיקר מימונם מתרומות של ישות מדינית זרה."
משרד החקלאות טוען שבשנה שעברה הוקצו אחד עשר תקנים לעמותות שעומדות בקריטריונים של החוק החדש, אך ב'הארץ' נכתב שהנתון אינו חד משמעי ושמקורות מידע אחרים מצביעים על חלוקה אחרת של התקנים. בין העמותות שעשויות לאבד את זכאותן לתקנים של שירות לאומי באם החוק החדש יעבור בכנסת נמנות 'גישה', 'הטלוויזיה החברתית', ארגון 'בצלם', 'המוקד לפליטים ולמהגרים' וארגונים נוספים.
בדומה ל'חוק העמותות', גם הצעה זו נתמכת ומקודמת על ידי תנועת 'אם תרצו', שבראשה עומד מתן פלג. 'אם תרצו' נוסדה ב2007 על ידי רונן שובל (כיום חבר כנסת מטעם מפלגת הבית היהודי) וארז תדמור (פעיל בתנועת הליכוד בעבר). התנועה מגדירה את עצמה ככזאת שהוקמה לצורך "חיזוק ערכי הציונות בישראל". פעילותה של התנועה עסקה בהעלאה למוקד של תנועות ופעילי שמאל ומאז שהוקמה עוררה מספר שערוריות תקשורתיות, בין השאר קמפיין "השתולים", בו פורסם סרטון שהציג צעיר בעל חזות ערבית שמניף סכין אל מול המצלמה. לאחר מכן מוצגים בסרטון ארבעה פעילים מהעמותות "בצלם", "שוברים שתיקה", "המוקד להגנת הפרט" ו"הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל" כשברקע הקריינית אומרת: "בפעם הבאה שמחבל בא לדקור אותך, הוא יודע שיש מי שמגן עליו" והכתובית "כשאנחנו נלחמים בטרור- הם נלחמים בנו". הקמפיין המשיך בהעלאה על המוקד של אנשי תרבות אשר תומכים בארגוני שמאל וזכה לגינויים רבים מימין ומשמאל, שלאחריו המנכ"ל מתן פלג השעה עצמו מפעילות לתקופה קצרה. על הצעת החוק הנוכחית אמר מתן פלג, מנכ"ל עמותת אם תרצו, (כפי שצוטט ב'הארץ'):"התנדבות במסגרת עמותות קיצוניות הפועלות נגד המדינה במימון ממשלתי זר, הינו בבחינת 'הרצחת וגם ירשת'. הצעת החוק הזאת מבקשת להגן על מוסד השירות הלאומי מהתערבות פנימית הולכת וגדלה. מדובר בהתערבות בלתי דמוקרטית מיסודה". האבסורד גדול. בכתבה מ'הארץ' מ2012 נטען שרוב המימון של תנועת 'אם תרצו' מגיע מחו"ל.

ב'הארץ' צוטט ח"כ אמיר אוחנה בהקשר של הצעת החוק החדשה שלו: "משהו נפגם במערכת החיסונית של מדינת ישראל, לא ייתכן שאנו בעצמנו נספק כוח אדם מסובסד לארגונים הפועלים למען אינטרסים של מדינות זרות, מציגים את מדינת ישראל כפושעת מלחמה, מגנים על גדולי הטרוריסטים ומוציאים את דיבתם של חיילי צה"ל המגנים על כולנו לילות כימים”. אין זו הפעם הראשונה שגורמים שונים מנסים לסגור את אפשרות השירות הלאומי בארגוני שמאל וזכויות אדם. ב2014 החליט מנכ"ל הרשות לשירות לאומי על סגירת התקנים הניתנים לארגונים 'בצלם', אך היועצת המשפטית לממשלה הפכה החלטה זו, בין השאר בשל חשש מתקדים לפוליטיקזציה של השירות הלאומי. בשנה שעברה נעשה נסיון נוסף לשלילת תקנים מהארגונים 'בצלם' ו'האגודה לזכויות האזרח' אך גם נסיון זה לא עבר בהצלחה.

נראה שבתקופה הנוכחית ובהרכב הכנסת הנוכחי, הצעה זו תוכל לעבור בקלות באם לא תשמע מספיק התנגדות ציבורית או בינלאומית. אמנם שלילת תקנים בודדים מארגונים אלה לא תפסיק את פעילותם, אך הצעת החוק מהווה אבן דרך נוספת בשקיעתה של הדמוקרטיה הישראלית וסיכוי למציאות פוליטית וחברתית אחרת בישראל ותקדים מסוכן לחוקים האנטי-דמוקרטיים שיבואו אחריה.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס