הסרבן אודי סגל, שהכריז על שביתת רעב לפני מספר ימים, סבל בימים האחרונים מיחס קשה ומהתעללות פיזית ונפשית מצד סוהרי כלא 6 בו נכלא, אשר נועדו לשבור את רוחו ולהובילו לוותר על שביתת הרעב בה פתח.
אודי סגל (השלישי מימין) נכנס לכלא בפעם החמישית. צילום: סרבניות נגד הכיבוש.
ביום חמישי (ה-30.10) אודי סגל נכנס לתקופת כליאה חמישית והודיע על פתיחה בשביתת רעב ביום חמישי האחרון פתח בשביתת רעב במחאה על מאסריו החוזרים והנשנים ושלילת החירות המתמשכת שלו. הוא נכלא בפעם הראשונה לפני כשלושה חודשים ויושב בכלא כבר 54 יום במצטבר. בתגובה לשביתת הרעב, אודי הועבר לאגף הבידוד, בו תנאי הכליאה כללו איסור על הכנסת ספרים וחומרי קריאה (לרבות ספרי דת), וכן פתיחה של חלונות התא למרות מזג האוויר הקר בחוץ. אודי עבר גם שורה של התעללויות: בעודו שובת רעב הוא התבקש לבצע פעילות פיזית רפטטיבית בחצר הכלא, תוך כדי שסוהריו לועגים לו ומתגרים בו. הסוהרים גם הורו לו לשבת במיטתו בתא עם ידיו על הברכיים, ובמקרים מסוימים להביט בפינה מסוימת בקיר למשך זמן ממושך, תוך כדי שספג מהם צעקות ואיומים.
בשל היחס הקשה החליט אודי לסיים את שביתת הרעב ביום שבת בשעות הצהריים. הנה הצהרתו בנושא: "הפסקתי את השביתה בגלל ההתעללות הפיזית והמנטלית בי, שהפכה את שביתתי למאבק כוחות עם הסוהרים. אני לא מעוניין להוכיח את הכוח שלי – 'הגבריות' בשפתם – זו מהות הסירוב שלי. אני לא רוצה להוכיח ולהנכיח את חוזקי או 'גבריותי'".
עורכת דינו, רואן אגבריה, פועלת כעת להגשת תלונה כנגד כליאתו החוזרת לוועדת האו"ם העוסקת במעצרים שרירותיים ובלתי הוגנים.
מכתב הסרבניות והסרבנים התפרסם בחודש מרץ 2014, וחתומים עליו כ-130 בני ובנות נוער המצהירים על סירובם להתגייס לצבא.
הוספת תגובה לכתבה