יום שישי   05-06-2020
תמלול הכתבה: עתליה בן אבא – אני מסרבת

עתליה בן אבא: זה לקחת על עצמי אחריות על מה הולך לקרות במדינה הזאת.
זה מצד אחד מלחיץ ומצד שני אני כאילו בסדר עם זה, אבל החיים שלי עכשיו הולכים להיות שונים.
זה מלחיץ שאני הולכת להיות בכלא צבאי לתקופה שאני לא יודעת מה היא.
אני לא חושבת שהפעילות הפוליטית שלי תסתיים אחרי שאני אסיים את התקופה בכלא.
כאילו אני פשוט חייבת לעשות משהו ומבחינתי, לעשות משהו זה לסרב.

אני עתליה בן אבא, אני בת 19 מירושלים וב-6 בפברואר אני הולכת לסרב גיוס מטעמי מצפון.

החלטתי לסרב להתגייס לצבא כי אני לא מוכנה לשתף פעולה עם המדיניות הדכאנית, והמפלה והגזענית של ממשלת ישראל בשטחים.
אני חושבת שכרגע, המצב שיש שם הוא אלים בצורה שהיא לא, כאילו, היא חסרת תקדים,
והיא לא הגיונית והיא לא משרתת, לא את האינטרסים הישראלים ובטח שלא את הפלסטינים.
ואני גם לא מוכנה לקחת חלק בזה ואני גם רוצה לעשות צעד פוליטי, שיוכל ליצור שינו של המציאות הזאת.
בעצם ע"י סירוב אני רוצה להפעיל לחץ פוליטי על הממשלה, כדי לקדם שינוי של המצב הזה ואת סיום הכיבוש וסיום המדיניות הצבאית האלימה בשטחים.

כאילו לא באתי מבית שהוא כזה נורא נורא שמאלני, כאילו ההורים שלי, שניהם היו בצבא.
הם שניהם אני חושבת, היו מעדיפים אם אני הייתי מתגייסת, אבל אח שלי הוא כזה מאד מאד פעיל פוליטית והוא, הוא בעצמו לא התגייס. ואני חושבת שזה היה, הייתה לזה השפעה מאד חשובה עלי, כי הוא פתאום הביא לבית את הקונספט הזה שבכלל קיים כיבוש.
כאילו זה כשהוא בא הביתה ואמר "הייתי בשטחים, ראיתי את הכיבוש וראיתי אני הדיכוי" זו פעם ראשונה ששמעתי על זה.

בתקופה האחרונה אני פעילה בשטחים, בבקעת הירדן ובדרום הר חברון ואני עדה למציאות שם וזו מציאות שהיא, היא מזעזעת כי אתה רואה אנשים שחיים בכלא, חיים בתנאים שאף אחד, פה, לא היה מוכן לחיות בהם. וזה, זה מזעזע כי, כי אני שם ואני מרגישה שאני חייבת לעשות משהו כדי לסיים את זה וכדי לשנות את זה.
כאילו יצא לי לראות מאחזים קמים ולדעת שהם לא חוקיים, לדעת שיש עליהם צו פינוי וגם לדעת שאני לא יכולה לעשות שום דבר כי כל, למרות שאני כל שבוע באה לשם ואני מתעדת את ההתקדמות שלהם ואנחנו מתקשרים לרשויות, כלום לא קורה.
ועשינו שם הפגנות, הפגנות לא אלימות, ונתקלנו בחזרה באלימות צבאית. כאילו, ריססו אותנו בגז מדמיע ומאחז עדיין שם והמאחז עדיין גדל. וזה כל כך פוגע בפלסטינים שחיים שם. וכאילו, אני פשוט חייבת לעשות משהו ומבחינתי לעשות משהו זה לסרב.
ואני חושבת שהרבה פעמים כשאנשים שומעים "סרבניות", הם חושבים שזה בנות שכזה שמתעלמות מהאחריות החברתית שלהן, שעושות מעשה שהוא מעשה אנוכי אבל זה ממש להפך מזה.
כי זה ממש לקחת על עצמי את האחריות החברתית של מה קורה פה, מה קורה עם החברה שלנו ומה המדינה שלנו עושה למיליונים של אנשים אחרים. ואני לוקחת את זה על עצמי ואני מתכוונת לעשות משהו שישנה את זה.

אני חושבת שלהיות חלק מהמערכת הצבאית, בכל תפקיד שהוא, גם אם זה בחיל חינוך, גם אם זה תצפתנית בלבנון, זה עדיין להיות חלק מהצבא.
זה עדיין להגיד "אני בסדר עם זה ואני בסדר עם מה שקורה פה" ואני לא מוכנה להגיד שאני בסדר עם זה. אני לא מוכנה "לעצום את העיניים" למה שבאת קורה, אלא אני לא, אני פשוט לא מוכנה ואני לא מוכנה לעמוד מנגד ויותר מזה אני רוצה לעשות משהו אקטיבי כדי לשנות.
ולסרב זה לעשות משהו אקטיבי כדי לשנות. כי זה, זה לעמוד ולהגיד "לא! אני לא מסכימה ואנחנו צריכים לעשות משהו שישנה את זה".

למי שהולך להתגייס עכשיו או בקרוב, אני חושבת שזה מאד חשוב שהם ישאלו את עצמם שאלות על זה. שהם ינסו להבין למה אנחנו בחברה שבה כולם הולכים לצבא, למה זה ההכרח החברתי שלנו.
זה חשוב להבין שיש דרכים אחרות, שאם אנחנו רוצים להגיע שוב, לביטחון אז יש דרכים אחרות. דרכים אחרות שהן הרבה יותר אפקטיביות מלבנות עוד חומות, מלעשות עוד מחסומים.

הייתי מציעה לכל מי שהולך להתגייס עכשיו, שיסע לסיור בשטחים, לפעילות בשטחים. לראות מה זה באמת לחיות שם. כאילו למה המצב שם הוא ככה ולמה זה שהמצב שם הוא ככה, משפיע כל כך עלינו. למה אם אנחנו רוצים לשנות את המצב שלנו, אנחנו צריכים גם לשנות את המצב בשטחים.

בעצם הרעיון של תנועת סרבנות כאילו, סרבניות שהן לא בודדות, הוא נורא נורא חשוב. כי הוא גם יוצר מצב שבו עוד סרבניות ועוד סרבנים יכולים להצטרף ולהגיע.
אני לא חושבת שהייתי מסרבת אם לא הייתי רואה את הסירוב של תאיר קמינר, אם לא הייתי קוראת את מה שהיא כתבה. כאילו זה ממש חשוב כי זה יוצר המשכיות.
אני לא עושה את זה לבד. אני עושה את זה עם עוד בנות שמסרבות וגם נשים וגברים, שלא מסרבים, עושים ביחד אתנו פעילות פוליטית. יש פה אנשים שבאמת רואים את המציאות כמו שהיא ורוצים לשנות אותה. גם אם, כאילו, אולי מה שאנחנו עושות לא יסיים את הכיבוש אבל הוא עושה התחלה של משהו, והוא נותן תקווה לשינוי. ואני חושבת שזה מאד מאד חשוב.

סוף תמלול הכתבה: עתליה בן אבא – אני מסרבת

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס