עבור רבים יום השואה הוא יום של אבל כן וכואב על אחת הזוועות הגדולות בהיסטוריה האנושית ועל קרוביהם ומשפחותיהם שנספו בתופת. אבל יש פוליטיקאים לאומנים שמשתמשים באופן ציני בזכר השואה כדי לשכנע בנחיצות מדיניות הכיבוש והמלחמה הלאומנית שלהם. ההתראות החוזרות ונשנות על סכנת השואה הגרעינית מצד איראן פינו את מקומן לדאע"ש, וכמובן הפלסטינים וחמאס. אבל ההיגיון עצמו נשאר אותו הדבר, להשתמש בזכר השואה ובפחדים הקיומיים לגיוס תמיכה בצעדי דיכוי קטלניים נגד הפלסטינים ובהמשך הכיבוש.
לפני יומיים נתניהו ביקר בגבול הרצועה ואמר לחיילים שנפגש עימם: "מחר זה יום השואה. לפני 70 שנה היינו כעלה נידף ברוח, חסרי כוח מגן וחסרי ישע. טבחו בנו, שחטו אותנו. היום יש לנו מדינה ויש לנו צבא, יש לנו יכולת להגן על עצמנו בכל הגזרות, קרובות ורחוקות. מה שמניע אותי זה להבטיח את עתידו של עם ישראל בארצו". בפגישה בין רה"מ למספר ניצולי שואה שלשום (03.05.2016) נתניהו פנה לניצולים ואמר:"שנאת היהודים לא נעלמה: היא מופנית היום למדינת היהודים, אבל המדינה מאוד מאוד חזקה, והכוח שלה זה כוח החיים שלכם. זה לא יקרה עוד פעם". אכן שנאת יהודים, אנטישמיות וגזענות לא נעלמו מהעולם וצריך להיאבק בהן ולהתעמת איתן פוליטית. אבל בפועל, מדיניות ממשלת נתניהו, שהובילה לדוגמא את המלחמה הזוועתית בעזה ב-2014, מעודדת שנאה וגזענות כלפי ישראלים ויהודים.
בנוסף לכך, 60 אלף ניצולי שואה בישראל חיים מתחת לקו העוני, ללא ביטחון תזונתי, ללא יכולת לחמם ולתחזק את דירותיהם בחורף- וביבי מנסה לשכנע אותם שהכוח של המדינה זה הכוח שלהם!
צפו בראיון של Ynet עם ניצולת שואה שמספרת שכשמחיר הירקות עולה, היא פשוט לא יכולה לקנות אותם.
ראש הממשלה חוזר שוב ושוב על המנטרה שהוא רוצה "למנוע שואה שנייה". התרחיש של שואה שנייה לא עומד על הפרק והמטרה בהזכרתו שוב ושוב היא העצמת הפחדים הביטחוניים של הציבור היהודי. אבל בעוד התרחיש הזה מדומיין, במציאות המשך הדיקטטורה של הכיבוש בגדה המערבית, המצור והמלחמות הקטלניות בעזה בהחלט מסכן את ביטחונם של יהודים בישראל ובעולם. בעצם מה שמבטיח נתניהו לניצולי השואה ולשאר הקשישים בארץ זה עוד עוני, גלי טרור, ובונוס של אזעקות ורקטות מדי שנתיים שלוש.
רק לפני חודשיים נתניהו הודה בפשטות שהמשמעות של מדיניות "ניהול הסכסוך" היא מלחמה נצחית כשאמר – "שואלים אותי אם לעד נחיה על חרבנו — כן". את יום השואה אנחנו לא צריכים להשאיר לממסד שמנצל אותו לקידום מיליטריזם, לאומנות ודיכוי. להיפך, זכר השואה צריך להיות תזכורת לנחיצות של מאבק נחוש נגד אותה המדיניות שמובילה לעוני, גזענות ומלחמות. מאבק לרווחה ולשלום.
הכותב הוא כתב בטלוויזיה החברתית ופעיל בתנועת מאבק סוציאליסטי
הוספת תגובה לכתבה