בשנת 2015 נהרגו 34 פועלים בתאונות עבודה ומאות נפצעו, בחודש ינואר 2016 לבדו נהרגו שישה פועלים נוספים. הממשלה מפקירה את חיי העובדים בענף הבנייה ודואגת לרווחים של קומץ כרישי נדל"ן וקבלנים.
נידאל ענטר, פועל בניין צעיר, כתב ב"הארץ" בחודש שעבר: "לפני כחודשיים יצאתי לבלות עם עמיתי וחברי עימאד נג'אר, בן 21 מהיישוב עראבה. לאחר כמה שעות עימאד הודיע לי שהוא הולך לישון כי "מחר צריך לקום מוקדם לעבודה". למחרת התעוררנו לתנאי מזג אוויר סוערים שלא מתאימים לעבודה בבניין. אני החלטתי לא ללכת לעבודה באותו היום, אבל עימאד הלך. בסביבות השעה 10:30 קיבלתי את ההודעה הנוראה: עימאד מת בתאונת עבודה באתר בנייה בפרדס חנה. קיר קרס עליו והוא קיפח את חייו במקום."
כ-200 אלף עובדים מועסקים בענף הבנייה בישראל, ואילו 17 פקחים בלבד (!), שברשותם חמישה כלי רכב, אחראים על הבטיחות והתקנות ב- 12 אלף אתרי בנייה. בענף הבנייה הפרטי, כיאה לשוק החופשי, השיקול שמניע את העבודה הוא רווח- כמה שיותר ובכל מחיר. במצב הזה, העובדים הכי פחות מוגנים, שעובדים שעות ארוכות בשכר עוני חשופים גם לסכנת מוות.
184 פועלים נהרגו בענף הבנייה בחמש השנים האחרונות (2010-2015). רק 11 כתבי אישום הוגשו נגד מעסיקים, וכולם נסגרו בעסקאות טיעון, שגזרו עונשים של אלפי שקלים בודדים וכמה חודשים של עבודות שירות. (הארץ 16.12.2015)
פועלים עובדים באתר בנייה בארץ
בחודש דצמבר האחרון (2015) הוקמה "הקואליציה למאבק בתאונות בניין", ששמה לעצמה מטרה להעלות את המודעות למחדל בענף הבניין ולקדם שינוי דרמטי במדיניות הקיימת. בישיבת ההקמה של הקואליציה השתתפו 'קו לעובד', אגף השוויון בהסתדרות, ארגון העובדים מען, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח בישראל, משפטנים מהאקדמיה, ופעילים נוספים.
ביום שלישי האחרון התארגנה משמרת מחאה מול משרד הכלכלה ביוזמת סיעת חד"ש בהסתדרות, בהזמנה לאירוע נכתב: "הטרגדיה בענף הבניין נמשכת יותר מדי זמן. בכל יום, בכל אתר בנייה, פועלי הבניין עובדים תחת סכנה עצומה לחייהם, והממשלה אינה עושה דבר. עבור הממשלה אלו עובדים שקופים: פועלים יהודים מאוכלוסיות מוחלשות, ערבים אזרחי ישראל, פלסטינים מהגדה ועובדים זרים, שרובם מועסקים כעובדי קבלן. בלי הגנה. בלי זכויות."
ההפגנה מול משרד הכלכלה שלשום (09.02.2016)
בשיחה עם נדב אהרוני, פעיל תנועת מאבק סוציאליסטי, במהלך ההפגנה הוא אמר: "יש מי שמרוויח מתנאי עבודה שמפקירים את הבטיחות ומסכנים את החיים של עובדים באתרי בנייה. זאת לא טעות, זאת מדיניות. זאת מדיניות של הממשלה שדואגת למספר מצומצם של כרישי נדל"ן וקבלנים, ממש לא אכפת להם אם אנשים מוצאים את מותם באתרי בנייה כי הם מנסים להתפרנס, בדיוק כמו שלא אכפת להם שאלפי אנשים מחכים בתור לדיור ציבורי. מול המדיניות הזאת העובדים בענף הבנייה חייבים להתאגד – בלי קשר לשיוך לאומי או שפה – עובדים יהודים, ערבים-פלסטינים ועובדים זרים שחברות קבלן מביאות. במסגרת האיגוד העובדים חייבים לדרוש שהבטיחות תהיה בידיים שלהם ולא תלויה בגחמות של המעבידים ושל הפוליטיקאים שלהם."
האסונות בענף הבנייה הם לא גזירה משמיים, אפשר לעצור אותם. ארגון העובדים הגדול בישראל ההסתדרות הכללית, חייב להשתמש בכוח שלו על מנת לדרוש הגנה לפועלי הבניין. להסתדרות יש את הכוח לדרוש ולהשיג כצעד מידי ראשון עוד פקחי בטיחות וענישה מחמירה נגד מעסיקים שמפקירים את בטיחות עובדיהם. יש לדרוש שינוי שורשי בתנאי העובדה בענף כולל העלאת השכר וצמצום כמות שעות העבודה מה שיכול להפחית את העייפות ואת התאונות שנגרמות בעקבותיה.
אך המאבק על תנאי העובדה בענף הבנייה הוא בלתי נפרד מהמאבק הרחב על הזכות הבסיסית לדיור. כל עוד ענף הבנייה נמצא בידיים פרטיות לא רק תנאי העבודה וחיי העובדים בסכנה אלא גם מצוקת הדיור הרחבה לא תיפתר. קבלנים בונים מגדלי יוקרה שנשארים ריקים רוב השנה בזמן שעשרות אלפי משפחות לא מצליחות לשלם שכר דירה. ארגוני העובדים ובראשם ההסתדרות, שסיעת חד"ש שותפה בהנהגתה, צריכים לדרוש מדיניות דיור ציבורית והשקעה מאסיבית בבניית דיור ציבורי איכותי תוך פיקוח ציבורי של נציגי העובדים על תנאי העבודה והבטיחות.
הכסף לבנייה מאסיבית כזאת צריך להגיע למשל ממיסוי גבוה על התאגידים הגדולים ומהלאמת משאבי הטבע, כמו מאגרי הגז לדוגמא.
הכותב הוא כתב בטלוויזיה החברתית ופעיל בתנועת מאבק סוציאליסטי
הוספת תגובה לכתבה