דעה על סדר היום |

נשות הקהילה הגאה- התייצבו!

חברה נכתב על ידי

"איזה דפוק זה שכל כך קשה להסביר למה נשים בקהילה חייב להיות הנושא השנתי למצעד", כך כתבה רעות נגר, פעילה ודמות מוכרת בקהילה הגאה בעמוד הפייסבוק שלה.

בכל שנה נבחר נושא חדש לאירועי הגאווה של אותה שנה ובמרכזם מצעד הגאווה בתל אביב. בכל שנה נבחר נושא ובמשך חודש יוני, העיר תל אביב מתמלאת בדגלי גאווה ובפוסטרים הקשורים לנושא השנתי. בשנה שעברה נושא הנראות הטרנסג'נדרית נבחר לעמוד במרכז האירועים ואילו בשנים שלפני כן היו אלה "קריאה לשיוויון מלא" ו"כל הארץ דגלים דגלים". השנה החליטה האגודה למען הלהט"ב לערוך סקר אינטרנטי לבחירת הנושא. ההצעות שיזכו ברוב הקולות יעברו למנהלת אירועי הגאווה (פאנל ובו נציגות שוויונית לכלל הארגונים הגאים מרחבי הארץ ועיריית תל אביב) ומתוכן ייבחר הנושא השנתי. בין הנושאים שעומדים להצבעה השנה עומד נושא ה"נשים בקהילה" ונכון לרגע כתיבת מילים אלה, הוא מדורג שני אחרי "נוער גאה".

כחלק מקידום הנושא, התגייסו נשים מרכזיות רבות מהקהילה הגאה, בניהן רעות נגר, לתמוך בו ולהפיץ ברחבי הפייסבוק את החשיבות בתמיכה בו. "יש את המתח הזה שאנחנו נמנעות מלדבר עליו כי אנחנו עושות כמו תמיד מיליון חישובים בראש אם זה הוגן, אם זה נכון, אם זה משרת את כולם, אם זה לא אגואיסטי, אם זה מספיק אלטרואיסטי, המתח הזה בין מגדר לנטייה, ככה זה נקרא על שולחן הניתוחים, שולחן מנירוסטה ועליו גוף חי, המתח בין להיות אשה ללהיות להטבית", כותבת נגר וממשיכה להסביר על הפער בין להיות אישה, להיות מחוברתת כאישה בעולם פטריארכלי, ומצד שני להיות חלק מהקהילה הגאה, בה בעל כורחך את נאלצת, במידה מסויימת, לשחות כנגד הזרם וכנגד אותה חברה פטריארכלית שלא לימדה אותך לשחות כנגדה, "בתור אשה למדתי לא לפלוש, לתת מקום, להרוויח פחות, להרגיש אחרים ובתוך כל הרעש שכחתי לשמוע את עצמי. ועד שכבר הצלחתי כי שנים משהו פשוט לא עבד, עצמי אמרה לי שאני להטבית. ואז לשמחתי נאלצתי לפתוח את העיניים ולשחות לראשונה נגד הזרם. ואני מודה שאני לא טובה בזה. אבל בסוף זה פשוט קורה וזה נפלא. להבין שאת אשה. להבין שאת להטבית".

בפועל, גם הקהילה הגאה מושפעת לא מעט מהחברה הכללית ואיתה מן הפטריארכיה. גם בקהילה הגאה נשמרים במידה רבה מאוד יחסי הכוחות המובנים בחברה בין נשים לגברים או בין גברים לכל שאר המגדרים. לעיתים ההיררכיה אף בולטת יותר, כך למשל כאשר במשפחות חד מיניות בהן בנות הזוג הן נשים ההכנסה החודשית היא נמוכה משמעותית, שכן מדובר בשתי משכורות של נשים שסטטיסטית מרוויחות פחות מגברים. אותה היררכיה באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים בקהילה הגאה- החל מסצנת חיי הלילה, בה בברור גברים מוציאים יותר כסף, לכן יש יותר ליינים שמיועדים להם והליינים עצמם הן הפקות מושקעות יותר וגדולות יותר, גם על מסך הטלוויזיה ניתן למצוא יותר גברים ששייכים לקהילה הגאה מאשר נשים והגרוע מכל קורה בפוליטיקה, כאשר הח"כים היחידים שמצהירים בגלוי היותם להט"בים הם גברים.

נשות הקהילה, על אף נטייתן המינית או זהותן המגדרית, הן בסופו של דבר נשים וככאלה לרוב מאמצות נורמות התנהגות שאליהן חוברתו מראש בעולם הפטריארכלי. המרכזית שבנורמות האלה היא שנשים הן כמובן אף פעם לא במרכז.

12495043_10153423470576448_8496506141922342784_n

רעות נגר, תמונה מתוך הקמפיין לקידום בחירת נושא "נשים בקהילה" לאירועי הגאווה 2016. צילום: אלי בוחבוט

בדיוק את התפישה הזאת מנסות כעת פעילות רבות לשנות ובעיקר מנסות לגרום לנשים להשתתף בסקר ולקדם את הנראות הנשית באירועי הגאווה השנה, "תארו לכן חודש שבו מדברות על הנשים. פעם אחת, על אפם ועל חמתם של כל מי שאנחנו שקופות לו. פעם אחת שזה יהיה עלינו. נערות שסוף סוף לומדות שהמאבק שלהן הוא במרכז ואין דברים יותר חשובים. ושהן לא צריכות לשים את עצמן בצד בשביל הכלל וה-greater good. הן, הgreater good. מייסדות וותיקות שסוף סוף זוכות להכרה בעשייה שלהן ובתרומה שלהן לבניית הקהילה המרגשת שצמחה פה בארץ. והן לא נבלעות כמו תמיד בדפי ההיסטוריה וסיפורן לא נדחק לשולי הייצוג והנראות. מפיקות ליינים וחיי לילה שהצליחו לייצר פה תרבות בילוי מפוארת בסטנדרטים בינלאומיים, המסיבות הכי מושקעות מרמת המוזיקה, דרך התפאורה, המיתוג, הפאן ומחשבה על כל פרט כדי ליצור פה מגוון הכי רחב שראיתי מכל המדינות שביקרתי בהן וחיפשתי שם את המסיבות. אין, זה ממש לא כמו כאן. שסוף סוף הנשים בקהילה הזאת, טרנסג׳נדריות, ביסקסואליות, קוויריות, לסביות ואנחנו לא מעט (אומרים אפילו 51%) שסוף סוף נשתקף ונייצג ותהיה לנו אולי חברת כנסת להט״בית, ואולי עוד להט״ביות בפריים טיים".

  כתבות ווידאו שחבל לפספס