דעה על סדר היום |

ינון מגל "לקח אחריות על מעשיו"

חברה נכתב על ידי

ינון מגל התפטר. זה סימן טוב.

השבחים שהוא מקבל על כך הם סימן רע.

כידוע לכולנו, ביום שלישי, 24.11.15, פרסמה רחלי רוטנר, שעבדה באתר וואלה תחת הח"כ לשעבר ינון מגל, פוסט בפייסבוק בו היא מספרת על הערות בעלות אופי מיני שינון מגל הפנה כלפיה (בהמשך כתבה רוטנר: "בפוסט המקורי שלי הקפדתי שלא להשתמש במילים "הטרדה מינית" כי לא רציתי להיכנס להגדרות משפטיות שלא מתפקידי לומר"). לאחר מכן פורסמו עדויות נוספות וביניהן עדותה של א', שעבדה גם היא בוואלה.

מתוך הפוסט הראשון בנושא בעמוד הפייסבוק של רחלי רוטנר.

מתוך הפוסט הראשון בנושא בעמוד הפייסבוק של רחלי רוטנר.

ועכשיו ינון מגל התפטר והתקשורת והרשתות החברתיות מתמלאות בשבחים אודות המעשה. ינון מגל עשה את המעשה הראוי, ינון מגל עשה את המעשה הנכון, לקח אחריות – הם אומרים ואומרות.

ואלו ה"מגדילים ראש" קוראים לו לחזור בו מהתפטרותו, להתמודד עם המצב. כבר פורסמה עצומה הקוראת להחזירו לכנסת בה נטען כי קנוניה נתפרה נגדו "על רקע פוליטי ואישי מתוך נקמנות וחוסר סובלנות לדעות אחרות במרחב הציבורי". כבר למעלה מאלף איש חתמו על העצומה (במהלך הזמן שבו כתבתי את מאמר המערכת הזה נוספו יותר משלוש מאות חתימות).

אך האם המעשה של ינון מגל באמת ראוי להערכה? והאם הוא לקח אחריות?

נחזור שנית ל-24 בנובמבר, לתגובתו של ינון מגל בעמוד הפייסבוק שלו לאחר פרסום הפוסט של רוטנר: "ישנם דברים שנאמרו בין ידידים לפני שהייתי חבר כנסת ולא הייתי חוזר עליהם כיום. אני מתנצל ומבקש את סליחתו של מי שנפגע. עם זאת, הייתי מצפה מידיד שנפגע ממני להגיד לי זאת ולא לפנות למחוזות השיימינג ברשתות החברתיות".

מתוך עמוד הפייסבוק של ינון מגל.

מתוך עמוד הפייסבוק של ינון מגל.

מגל מתנצל, מבקש סליחה, אך את הדברים הוא מגדיר כ"דברים שנאמרו בין ידידים". אילו דברים נאמרים בין ידידים? הוא מתכוון ל"דאחקות כאלה"? "מסתכל עלייך וחושב על הציצי שלך והתחת שלך. וגם הייתי מדבר עם אחרים על זה הרבה, על הציצי והתחת שלך, כמה שהם מחרמנים אותי" נכנס לקטגוריה? (הציטוט הובא מתוך הפוסט של רחלי רוטנר בפייסבוק)

מגל נשמע לי מתחסד. דבריו מביעים צער על שהיא מרגישה פגועה, לא על כך שהוא פגע, הוא כמו אומר 'אני מאוד מצטער שנפגעת (לא שפגעתי, חס וחלילה) אבל בואי ותדברי, למה לבייש אותי בפומבי?'

וביום שלישי מגל התפטר. עכשיו הוא משלם מחיר מסוים על מעשיו. אבל למה הוא פעל כך? אני לא מאמינה כי מגל באמת פעל מתוך תחושת אחריות והבנה כי קורותיו של נציג ציבור לא יכולות להיות מוכתמות בפרשיות מין לא סגורות. הוא התפטר לאחר שעוד ועוד עדויות נחשפו, התקשורת והרשתות החברתיות געשו והמשטרה החלה לחקור את הסיפור.

ינון מגל, כפי שאני מבינה את המצב, התפטר בעקבות ההשלכות של מעשיו, לא בעקבות המעשים עצמם. ואין בכך שום כבוד.

מעניין להשוות בין התפטרותו של ינון מגל לבין החלטתה של זהבה גלאון לאחר הבחירות להתפטר ולפנות את מקומה בכנסת לתמר זנדברג אם מרצ תקבל רק ארבעה מנדטים. יש לי בעיות שונות עם הקו המדיני של מרצ, אך באותו יום הערכתי מאוד את גלאון. זו מבחינתי הייתה לקיחת אחריות אמיתית, מהסוג שאנחנו כבר לא מוצאות ומוצאים במשרדי השלטון.

גלאון כתבה בפוסט בפייסבוק:

"זה רגע מאוד קשה עבורי. אני קיוויתי שמרצ תשמור על כוחה ועוד יותר מזה קיוויתי שנוכל להקים ממשלה חלופית ולסיים את עידן נתניהו. לצערי זה ממש לא מה שקרה. אני לא מציעה לאף אחד במחנה להעז לומר שהבוחרים אכזבו אותנו. ההפך: אנחנו אכזבנו אותם. אזרחי ישראל לא חייבים לי כלום, ואני חייבת להם הכל. אם הציבור בישראל בחר להקטין את כוחה של מרצ, אם הוא בחר לתת עוד קדנציה לנתניהו, זו אני בלבד שצריכה להסיק מסקנות. במקביל, זו אחריותה של מרצ כמפלגה לעשות חשבון נפש ולמצוא מחדש את המצפן והכיוון".

אז מה בעצם ההבדל?

כאשר פוליטיקאית מגיעה להפסד פוליטי, התפטרות היא דבר אצילי וראוי להערכה, אך כאשר על פוליטיקאי עולות עוד ועוד תלונות על מעשים העלולים לכלול עבירות מין, התפטרות היא חובה.

אני גאה בכך שמגל אינו חבר כנסת יותר, אלו חדשות טובות. ובמקביל איני מעריכה את מגל על כך שעשה את המובן מאליו. אני חושבת שהתפטרותו של ינון מגל מהווה סימן טוב עבורנו כחברה ועבור המאבק הפמיניסטי. הייתי רוצה להאמין שמכאן ואילך אנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי לא לאפשר לאנשים הפוגעים במרחב הבטוח שלנו לייצג אותנו. ככל שזה ידוע לי, אם לא היה מתקיים דיון ציבורי נרחב כל כך, יכול להיות שינון מגל עדיין היה חבר כנסת. אולי עכשיו נציגינו ונציגותינו בכנסת יבינו שהציבור לא סולח בקלות ושיש מחיר להתנהגות פוגענית.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס