יום ראשון   20-09-2020
דעה על סדר היום |

יום המאבק באלימות כלפי נשים רלוונטי מתמיד

חברה נכתב על ידי

יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים צוין אתמול, ונראה כי לקראת המועד המיוחד קיבלנו תזכורות לכמה שהמאבק הזה הינו יום יומי גם בישראל של 2015.

רק לפני שבוע נוספו עוד שתי נשים למניין הנרצחות, נארימאן מוגרבי וסונדוס שמרוך. אבל קורבנות האלימות אינן רק נשים ערביות ברמלה, אלא נשים מכל שכבות האוכלוסיה. והאלימות מופעלת על ידי גברים מכל שכבות האוכלוסיה. גם חברי כנסת.

שתי דוגמאות קיבלנו לכך רק השבוע, כאילו כדי להזכיר עד כמה דרוש לנו יום מאבק באלימות כלפי נשים. חבר הכנסת ינון מגל, אשר הטריד מינית עיתונאית אשר עבדה עימו בוואלה וחבר הכנסת אורן חזן אשר לעג לנכותה של חברת הכנסת קארין אלהרר. ישנו קו המקשר בין שני אירועים אלו ואף בינם לבין הרצח הכפול ברמלה בשבוע שעבר. אלימות כלפי נשים מתבטאת בצורות רבות- היא אלימות מילולית ואלימות פיזית ואלימות מינית ואלימות כלכלית. וביום המאבק הבינלאומי אני טוענת שאני רוצה לחיות בחברה בה ארגיש בטוחה מפני כל סוגי האלימות המופנים כלפי נשים בכלל וכלפיי בפרט, כי גם אם אני איני חווה אלימות באופן אישי, אני מושפעת מהפחד ממנה כל הזמן.

אתמול נערך יום עיון של ויצ"ו בו דיברה בין היתר חברת הכנסת מרב מיכאלי, אשר אמרה כי המאבק רחוק מלהסתיים וכי אנחנו חוות היום בקלאש חזק דווקא משום שהפמיניזם מצליח ומקדם נשים בחברה: "אנחנו רק רבע נשים בכנסת, אבל אנחנו כבר רבע. אנחנו רק 20 אחוז שרות, אבל אנחנו כבר 20 אחוז שרות בממשלה. ועדיין רוב מכריע של הכסף והנכסים בעולם נמצאים בידי גברים, אבל גם זה תהליך שמתחיל לזוז, ואנחנו צריכות להבין שבגלל ההצלחה שלנו יש כזאת התנגדות".

merav wizo

אז כמו שאמרה הפמיניסטית האמריקאית מג סאליבן – אני אהיה פוסט פמיניסטית בפוסט פטריארכיה. עד אז, סביר להניח שגם בשנה הבאה ב-25/11 אשתתף בצעדה של יום המאבק באלימות כלפי נשים, כפי שהיו אתמול במקומות שונים ברחבי הארץ.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס