שיפוצים בשידור

שנה של מהפכות עברה על שוק התקשורת הישראלי, מאז התמקם שר התקשורת גלעד ארדן בלשכתו. משיפור ושיתוף התשתיות בתחום הסלולר והאינטרנט, דרך חבילות הבסיס בכבלים ולווין, ממירי עידן + כטלוויזיה רב- ערוצית, "ברית המועצות", איחוד ערוץ מסחרי, סגירת רשות השידור, ערוץ 10- השר ארדן מפרק בשיטתיות את המבנים המסורתיים והמונופולים של השוק. האמנם? סיכום שנה.

צדק ערוצי- אפריל 2013. עם כניסתו למשרד, שר התקשורת גלעד ארדן המשיך את מורשת קודמו בתפקיד, כחלון, בפתיחת חסמי שוק והגברת התחרות, כמו בסלולר- גם בטלוויזיה וכפה על yes ו- HOT להציע לצרכנים חבילה בסיס במחיר של 120 שקל בלבד באמצעות הכנסת תיקון לחוק ההסדרים. את הגזל של חברות הכבלים והלווין הוא המשיל כך- "אנחנו רצינו לקנות לחם וחלב אבל אמרו לנו שזה בא עם נייר צלופן, קרם לחות ואשכולית אדומה". מעל מיליון וחצי מנויים נהנים מחבילה יסודית אטרקטיבית יותר עם מגוון אפשרויות בחירה וחוסכים אלפי שקלים בשנה.

שחקנים חדשים בשוק- מאי 2013. השר ארדן מרחיב את מספר הספקים שיכולים לשווק את חבילת הבסיס שעד כה שווקו על ידי yes ו- HOT ונותן בכך דחיפה נוספת לשוק הטלוויזיה בסלולר- סלקום ופרטנר יורשו בעתיד לשווק החבילות, סוכריה שהן מקבלות לאחר הידוק החגורה הרגולטיבית שהשית עליהן השר הקודם, ממנה הן עדיין מתקשות להתאושש. בנוסף, השר ארדן מרחיב את סמכויותיו בכל הנוגע למערך עידן+ החינמי (DTT) שבנוסף להוספת עוד כ- 12 ערוצים יאפשר (בעתיד, עדיין לא) להוסיף למערך ערוצים שימומנו באמצעות שידורי פרסומות ושרותי VOD בתשלום.

ערוץ החדשות החדש- יולי 2013. כחלק מהדיונים על הארכת הוראות השעה לשידורי החדשות המקומיות, שלאחר שתי הנשמות שבקו חיים כליל, עלתה כוונתו של השר לפתח ערוץ חדשות חדש באחריות הכבלים והלווין, שבמסגרתו גם תכוסה האקטואליה המקומית שלא מוצאת את דרכה לסדר היום של חברות החדשות המרכזיות ועל כן זקוקה לסיוע הרגולטור. שוב שיטת המקל והגזר הופעלה בשיא תפארתה- רוצים ערוץ חדשות נוסף, אז שיתחייבו לכיסוי הפריפריה במהדורת חדשות מקומיות יומית. "אני סבור שזה טוב לשיח התקשורתי, לפלורליזם. יש היום שתי חברות חדשות פרטיות טובות ומקצועיות, לטעמי דומות מדי זו לזו, אך לא צריך להיות גאון כדי להבין, שכמה שיש יותר ערוצי חדשות, יותר חלקים בחברה הישראלית יוכלו לבוא לידי ביטוי". מה שנכון. הקמתו של הערוץ מתעכבת כמו יתר הרפורמות, השחקנים מחכים על הגדר שהתמונה תתבהר לאחר הקמת רשות השידור והשלמת "ברית המועצות".

שינויים בהרגלי המדרוג- אוקטובר 2013. המהפכה הבאה שהשר ארדן מתניע- בתחום פרסום נתוני הרייטינג בישראל. על פי יוזמתו ועדת המדרוג תפרסם את הרייטינג הרשמי לפי מספר האנשים הפרטיים הצופים בתוכניות, כנהוג בעולם, ולא כפי שמתפרסם כיום, אחוזי צפייה על פי הנתונים שמספק ה- "פיפל מטר", בעיקר אינדיקציה להרגלי הצפייה במשקי בית במגזר היהודי. מנכ"ל הרשות השנייה, שי באב"ד, הגיש לו דו"ח שזיהה כשלים ובעיות בפרסום נתוני הרייטינג היומיים, ובעיקר פערים עצומים במספר הצופים הכולל הנגזר משתי השיטות, כמעט פי שלוש, לטובת השיטה הנהוגה, האהובה במיוחד על גופי השידור. בנוסף לשינוי שיטת החישוב הוצע להרחיב את מספר משקי הבית בהם תתבצע המדידה בכ- 40 אחוזים יותר מהקיים.

תשים גם אלף מגה- ינואר 2014. הדון קישוט של רגולציה ותשתיות תקשורת נלחם בטחנות הרוח שכדיוע, טוחנות לאט. רשת הדור ה- 4 בסלולר, הפס הרחב שמבטיח אלף מגה, הסיבים האופטיים, חוק 'ברית המועצות'- איחוד מועצת הכבלים והלווין עם הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה, איחוד ערוץ מסחרי אחד, שיווק חבילות טלוויזיה בסלולר, הרחבת הערוצים בעידן+, כולם כולם בשלב זה או אחר של חקיקה ותקינה, דבר לא הבשיל והשלים רפורמה ממש, אך השר לא עוצר כאן ושועט קדימה אל גולת הכותרת של כהונתו.

עבדים היינו ברשות השידור- מרץ 2014. רם לנדס העומד בראש הוועדה שמינה השר לבחינת רפורמה ברשות השידור ונושאת את שמו (כן, לנדס הוא אותו גיבור מהסיפור הקודם על החדשות המקומיות כמנכ"ל חברת ההפקות "קודה" שהייתה אחראית להפקת המקומיות). שוב חוזרת על עצמה אסטרטגיית ה'ירצו- יקבלו', וותר על המקומיות- קבל את רשות השידור.
"אני מבין את החששות" אמר לנדס בדיון בוועדת הכנסת והתפייט, "אם נסתכל על ההיסטוריה של העם היהודי, אפילו ביציאת מצרים 80% לא יצאו ממצרים כי פחדו מחידוש והעדיפו את העבדות הנוראה על היציאה ממצרים. אני מבין את העובדים, שחוששים מהעתיד הבלתי ידוע, אבל אני חושב שהעתיד הזה מבשר בשבילם הרבה יותר טוב ממה שיש להם היום". עובדי רשות השידור קראו לעברו בתגובה- "זה יהיה חושך! חושך!" ובכך נזרעו זרעי המחאה האגרסיבית נגד המהלך.

נכנס בחזקים ומגייס את ההמונים- מרץ 2014. ארדן מסתמן כשר כשר לענייני וועדות. עוד טרם יבשה הדיו על מסקנות ועדת לנדס, הקים השר וועדה נוספת לבחינת מאזן הכוחות בין הגופים המשדרים למשרדי ההפקה והיוצרים. מסקנות הוועדה עשויות להוביל לחיזוק מעמד היוצרים והמפיקים בכל הנוגע לחלוקת הרווחים ובעלות על זכויות ביצירה, שכיום מצויות באופן בלעדי בידי הגופים המשדרים. אחרי רשות השידור וערוץ 10 השר ארדן מכוון את החיצים לזכיינית הקשוחה בשכונה- "קשת", וגם כאן הוא עושה זאת בגיוס התמיכה אצל הקהל והיוצרים.

תקשוב ותקשורת על- אפריל 2014. רה"מ נתניהו, שמחבב את נמרצות של השר, חריצות רפורמטיבית המאפילה על הישגיהם של השרים האחרים, ושוקל למנותו לשר- על במשרד ראש הממשלה שיהיה אחראי על כל נושא התקשוב במדינה, במקום המנמ"ר שהיה תחת החשב הכללי במשרד האוצר. עדיין, כלל לא ברור אם שר האוצר יאפשר המהלך.

ארדן 007- אמצע מאי 2014. שמועות על שירותי משרד חקירות, יח"צנים וטוקבקיסטים בתשלום, שנשכרו להכפיש את השר ארדן, בשירות וועדי העובדים של רשות השידור נגד היוזמה של השר לסגור את הרשות תוך ביטול אגרת הטלוויזיה, ופתיחתה במבנה ארגוני חדש בעל הנהלה חלופית. הוועדים מחריפים את צעדי המאבק בהפגנות, השבתות המסך ואיום על השבתת שידורי המונדיאל, מה שהביא את השר לאיים בחזרה בהגשת תלונה לרשות השידור האירופית ולפיפ"א. בנוסף הממשלה מאשר לו לרכוש את שרותיו של יחצ"ן בגובה 300,000 ₪ כדי להשיב מלחמה לוועדי רשות השידור.

חבל הצלה או חבל תלייה לערוץ 10- סוף מאי 2014. חובות ערוץ 10 ממשיכים להלום ומחייבים את הרשות השנייה לבטל את הזיכיון של הערוץ ולכל הפחות שלא לחדש את הזיכיון שאמור לפוג בסוף השנה. השר הפעלתן ארדן מנסה לקדם ביתר שאת את הצעות החוק להגנה על שני ערוצים מסחריים נפרדים, שעליהם וודאי יתמודדו הזכייניות החזקות קשת ורשת.גם כאן, כמו במקרה רשות השידור- קודם לסגור ולאחר מכן לפתוח מחדש- עם שחקנים חדשים. הפעם לא יחוקקו חוק מיוחד שיקל על חובותיו של הערוץ (שלשכת רה"מ עושה בזה שימוש נרחב בעקיפין דרך הקמפיין של "ישראל היום" נגד חוק החינמון), אלא ינקטו בקו בו משתמש השר לאורך כל הקריירה שלו במשרד התקשורת- הפרחת בלוני ניסוי קשים לעיכול אחד אחרי השני בקצב שמבלבל את האויב, הפרטה פרועה, חסרת מעצורים, במנגנוני השידור והרגולציה על השידור, בנחישות של בולדוזר תוך חלוקת ממתקים לבוחרים, שלא ירגישו את הזעזועים והרעשים בזמן השיפוצים. הרמונט הכללי של שוק התקשורת הישראלי.